תקנות הביטוח הלאומי (קצבת זקנה יחסית)
תקנות הביטוח הלאומי (קצבת זקנה יחסית) מתוך
תקנות הביטוח הלאומי (קצבת זקנה יחסית), תשל״א–1971
תקנות בדבר דרכי חישוב של קצבת זקנה יחסית
ק״ת תשל״א, 859.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 12א [צ״ל: 12] ו־242 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ״ח–1968, אני מתקין תקנות אלה:
חישוב קצבת הזקנה היחסית
קצבת הזקנה היחסית תיקבע כך:
(1)
הכנסותיו של המבוטח בשנת כספים פלונית תחולקנה במספר החדשים שבהם הופקה ההכנסה (להלן – ההכנסה החדשית הממוצעת);
(2)
מההכנסה החדשית הממוצעת יופחת החלק השנים עשר מהסכום הנקוב בלוח ב׳ לחוק, לפי הענין; היתרה תעוגל בהתאם לאמור בתקנה 4א לתקנות הביטוח הלאומי (גימלאות בביטוח זקנה ושאירים), תשט״ז–1956, והיתרה המעוגלת תנוכה מקצבת הזקנה לפי סעיף 11(א) לחוק.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה היא ביום ו׳ בניסן תשל״א (1 באפריל 1971).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות הביטוח הלאומי (קצבת זקנה יחסית), תשל״א–1971“.
י״א בניסן תשל״א (6 באפריל 1971)
- חיים גבתי
שר החקלאות והפיתוח
ממלא מקום שר העבודה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.