תקנות האזרחות מתוך

תקנות האזרחות, תשכ״ט–1968

ק״ת תשכ״ט, 19; תש״ל, 1327, 1534; תשל״א, 271, 1210; תשל״ב, 693; תשל״ה, 913; תשל״ז, 414; תשל״ח, 1968; תשמ״א, 43; תשמ״ד, 1234; תשמ״ז, 987; תש״ן, 462; תשנ״ה, 1953; תשס״ג, 182; תשס״ט, 482; תשע״א, 709; תשע״ד, 1140; תשע״ו, 24; תשע״ח, 1976.

עדכון סכומים: ק״ת תשמ״ב, 797; תשמ״ג, 1055; תשמ״ד, 2675; תשמ״ה, 959; תשמ״ו, 31; תשמ״ט, 583, 1463; תשנ״א, 359; תשנ״ב, 565; תשנ״ג, 280; תשנ״ד, 273; תשנ״ה, 374; תשנ״ו, 202; תשנ״ז, 319; תשנ״ח, 294; תשנ״ט, 66; תשס״ב, 209; תשס״ג, 311; תשס״ו, 304; תשס״ט, 399; תש״ע, 301; תשע״א, 422; תשע״ב, 401; תשע״ג, 317; תשע״ד, 317; תשע״ו, 553; תשע״ז, 498; תשע״ח, 1950, 2152; תשע״ט, 1839; תשפ״א, 1441; תשפ״ב, 1495; תשפ״ג, 722; תשפ״ד, 1250.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 17(א) לחוק האזרחות, תשי״ב–1952, אני מתקין תקנות אלה:

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”בקשה“ – לרבות הודעה, הצהרה, ביטול הצהרה, בקשת אזרחות, בקשה לבירור אזרחות, בקשה להתאזרחות, בקשה לבטל אזרחות, בקשה לוותר על אזרחות, בקשה לתעודה המעידה על אזרחות.

2.

בקשה וצירופים לה

בקשה תוגש בכתב לשר הפנים ויצורפו אליה מסמכים ותמונות כפי שיורה מי שהסמיך לכך.

3.

מקום הגשת הבקשה [תיקון: תשל״ב]

בקשה תוגש –

(1)

בישראל, באחד מאלה:

(א)

בלשכה המחוזית או הנפתית לעליה ומרשם במינהל המחוז או הנפה שבהם מקום מגוריו הקבוע של המבקש;

(ב)

באגף לעליה ומרשם, במשרד הפנים, הקריה, ירושלים;

(2)

בחוץ לארץ – בנציגות הדיפלומטית או הקונסולרית של ישראל או נציגות דיפלומטית או קונסולרית של מדינה המייצגת את עניניה של ישראל הקרובה למקום מגוריו של המבקש.

4.

פרטים נוספים וראיות [תיקון: תש״ל]

שר הפנים או מי שהסמיך לכך רשאי לדרוש ממגיש בקשה שימציא לו פרטים נוספים על אלה שמסר בבקשתו, וכן ראיות לאימות הפרטים שמסר בבקשתו.

5.

התאזרחות [תיקון: תשל״א]

(א)

החליט שר הפנים או מי שהסמיך לכך להעניק את האזרחות הישראלית לפי סעיף 5(ב) לחוק, ישלח הודעה בכתב למגיש הבקשה, לבוא תוך שלושה חדשים מיום משלוח ההודעה האמורה, להצהיר אמונים כאמור בסעיף 5(ג) לחוק.

(ב)

מבקש להתאזרח שלא הצהיר אמונים תוך התקופה האמורה בתקנה 5(א), ולא שהיתה לו סיבה סבירה, בטלה בקשתו להתאזרחות.

6.

הצהרת אמונים [תיקון: תש״ל]

(א)

הצהרת אמונים לפי סעיף 5(ג) תינתן –

(1)

בישראל בפני אחד מאלה:

סגן המנהל הכללי לעליה ומרשם;

מנהל המחלקה לעליה ואזרחות;

הממונה על המחוז או סגנו;

מנהל לשכה לעליה ומרשם;

אדם אחר שהסמיך שר הפנים לכך, בהודעה ברשומות;

(2)

בחוץ לארץ – בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי של ישראל.

(ב)

לאחר ההצהרה ירשום ויחתום בתעודת האזרחות מי שבפניו ניתנה ההצהרה שהיא ניתנה בפניו על ידי המתאזרח.

7.

תחולת הוויתור [תיקון: תשל״א]

הסכים שר הפנים או מי שהסמיך לכך לוויתור על האזרחות הישראלית, יקבע את היום שבו מתבטלת האזרחות והודעה על כך תישלח למצהיר בכתב.

8.

החזרת מסמכים

מי שנשלחה לו הודעה לפי תקנה 7 יחזיר למשרד הפנים דרכון ישראלי, תעודת התאזרחות או תעודת אזרחות וכן כל מסמך אחר המעיד על אזרחות ישראלית שברשותו.

8א.

הודעה על רצון להישאר אזרח ישראלי [תיקון: תשל״ז]

לענין סעיף 11(ב) לחוק, אזרח ישראלי בגיר הנמצא בחוץ־לארץ והרוצה להישאר אזרח ישראלי, ימסור הודעה בכתב בנציגות ישראל בחוץ־לארץ לפחות פעם בשבע שנים על רצונו זה; אזרח כאמור אשר קיבל דרכון או האריך תוקף דרכונו או הוסף לדרכון, לפי חוק הדרכונים, תשי״ב–1952, או התקנות שהותקנו על פיו יראו אותו כאילו הודיע על רצונו להישאר אזרח ישראלי.

9.

אגרות [תיקון: תש״ל, תש״ל־2, תשל״א־2, תשל״ה, תשס״ט, תשע״ו, תשע״ח]

(א)

שיעורי האגרות המשתלמות על ידי מגישי הבקשות למתן השירותים יהיו כמפורט בתוספת.

(ב)

חייל מילואים פעיל ישלם 50% מהאגרות הנקובות בפרטים 1 עד 3 ו־5 בתוספת; בתקנה זו, ”חייל מילואים פעיל“ – חייל מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008, המחזיק בתעודת משרת מילואים פעיל תקפה ושפרטיו הועברו למשרד הפנים, באופן ממוחשב, על ידי משרד הביטחון; סכום שהופחת כאמור, יעוגל לצורך התשלום כלפי מטה לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים.

(ג)

חייל המשרת בשירות סדיר ישלם 50% מהאגרות הנקובות בפרטים 1 עד 3 ו־5 בתוספת, ובלבד שפרטיו הועברו לרשות האוכלוסין וההגירה, באופן ממוחשב, מאת משרד הביטחון; סכום שהופחת כאמור, יעוגל לצורך התשלום כלפי מטה לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 5 שקלים חדשים; בתקנה זו, ”חייל המשרת בשירות סדיר“ – חייל המשרת בשירות סדיר, למעט יוצא צבא החייב להתייצב לשירות סדיר ולא התייצב בלא צידוק מספיק; לעניין זה –

”שירות סדיר“ – כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994;

”יוצא צבא“ – כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986.

(ד)

מגיש בקשה שהוכר כחייל בודד על פי פקודות המטה הכללי של צבא הגנה לישראל יהיה פטור מתשלום האגרות הנקובות בפרטים 1 עד 3 ו־5 בתוספת, ובלבד שפרטיו הועברו לרשות האוכלוסין וההגירה, באופן ממחושב, מאת משרד הביטחון.

9א.

תשלום בחוץ לארץ [תיקון: תשל״ח, תשמ״א, תשמ״ד, תשס״ט, תשע״ד]

בנציגויות ישראל בחוץ לארץ תשולם האגרה בסכום שווה ערך בדולרים של ארצות הברית, לפי שער החליפין היציג שהיה קיים ב־1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם בנק ישראל, או במטבע המקומי, לפי השער שהיה קיים במקום מתן השירות ב־1 בינואר שקדם למתן השירות, כפי שפרסם הבנק המרכזי באותה מדינה; סכום במטבע מקומי יעוגל בגבולות שוויו של המטבע המקומי השלם הקרוב.

9ב.

הצמדה למדד [תיקון: תשמ״א, תשמ״ד, תש״ן, תשע״א, תשע״ד]

(א)

סכומי האגרה הנקובים בתוספת ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי) לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לעניין זה –

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”המדד החדש“ – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי;

”המדד היסודי“ – המדד שפורסם בחודש אוקטובר שקדם ליום השינוי הקודם.

(ב)

שינוי הסכומים כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה על בסיס הסכומים שנקבעו ליום השינוי הקודם, לפני שעוגלו כאמור בתקנת משנה (ג).

(ג)

סכום שהשתנה כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל לצורך התשלום לסכום הקרוב שהוא מכפלה של חמישה שקלים חדשים, וסכום הקרוב במידה שווה לשני סכומים קרובים כאמור, יעוגל כלפי מעלה.

(ד)

ראש רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת כפי שהשתנתה עקב שינוי הסכומים ועיגולם לפי הוראות תקנה זו.

10.

פטור

שר הפנים או מי שהסמיך לכך רשאי לפטור אדם מתשלום אגרה, כולה או מקצתה.

11.

ביטול

תקנות האזרחות (מתן הצהרות), תשי״ב–1952, ותקנות האזרחות, תשי״ב–1952 – בטלות.

12.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה היא ביום ט׳ בתשרי תשכ״ט (1 באוקטובר 1968).

13.