תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות)
תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות) מתוך 
תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995
ק״ת תשנ״ו, 8; תשנ״ח, 1293; תשע״ב, 760, 775; תשע״ו, 1633; תשע״ח, 1952; תשע״ט, 494.
הודעות: ק״ת תשנ״ו, 800, 1524; תשנ״ז, 1255; תשנ״ט, 233, 980; תש״ס, 215; תשס״א, 843; תשס״ב, 164, 842; תשס״ג, 404; תשס״ו, 1017; תשס״ז, 363, 989; תשס״ח, 183, 1098; תשס״ט, 347, 1108; תש״ע, 415, 1439; תשע״א, 417, 1109; תשע״ב, 612, 1324; תשע״ג, 413, 1369; תשע״ד, 494, 1650; תשע״ה, 707, 1386; תשע״ו, 591, 1481; תשע״ז, 491, 1367; תשע״ח, 781, 2251; תשע״ט, 1777, 3357; תש״ף, 402, 1506; תשפ״א, 3594; תשפ״ב, 1444, 3220; תשפ״ג, 834, 1978; תשפ״ד, 1078, 2752.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 26(א)(5) ו־(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ״ה–1995 (להלן – החוק), ולפי סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, תשמ״ה–1985, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: פירוש מונחים
פרשנות [תיקון: תשע״ט]
(א)
בתקנות אלה –
”בית משפט“ – שופט או רשם;
”הליך“ – תביעות, בקשות, ערעורים ושאר ענינים שמביא בעל דין בפני בית המשפט;
”לשכת סיוע משפטי“ – לשכה ששר המשפטים הקים או הסמיך לפי חוק הסיוע המשפטי, התשל״ב–1972 (להלן – חוק הסיוע המשפטי), לפעול כלשכת סיוע משפטי, הן דרך כלל והן בתחום שיפוטו של בית משפט מסוים;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”ערעור“ – לרבות ערעור שכנגד;
”תביעה“ – לרבות תביעה שכנגד.
(ב)
למונחים אחרים בתקנות אלה, תהיה אותה משמעות שיש להם בחוק.
פרק ב׳: האגרה ותשלומה
תשלום אגרה בעד הליכים
(א)
לא יזקק בית משפט לכל הליך, אלא אם כן שולמה בעד ההליך האגרה הקבועה בתוספת הראשונה ואגרת הפרוטוקול הקבועה בתוספת השניה (להלן שתיהן כאחת – האגרה), זולת אם מביא ההליך פטור מתשלום האגרה.
(ב)
אגרה תשולם על כל תביעה ותביעה לפי הפריטים שבתוספת הראשונה, יהיו מספר הסעדים בתביעה אשר יהיו, ואולם אם כללה התביעה פריטים 1 ו־2 לתוספת הראשונה תשולם האגרה על כל אחד מפריטים אלה.
(ג)
הליך שלא נתקיים בו אחד התנאים האמורים בתקנת משנה (א) לא יקובל לרישום בגזברות או במזכירות בית משפט, אלא אם כן הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
(ד)
נזקק בית משפט להליך והוברר כי לא שולמה האגרה כאמור בתקנת משנה (א), תמציא המזכירות דרישה לתשלומה בתוך שבעה ימים מיום ההמצאה; טרם הסתיים ההליך ולא שולמה האגרה כאמור, יימחק ההליך.
(ה)
דרישה לתשלום אגרה דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.
(ו)
הוראות תקנה זו אינן באות לגרוע מהוראות תקנה 5 לתקנות סדר דין (סעד מידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי המשפט), התשל״א–1971.
אגרת פרוטוקול
(א)
על אגרת פרוטוקול יחולו הוראות תקנות אלה.
(ב)
כל בעל דין זכאי לקבל עותק אחד מאושר מן הפרוטוקול ומפסק הדין ללא תשלום נוסף.
הצמדה למדד [תיקון: תשנ״ח]
(א)
הסכומים הנקובים בתוספות הראשונה והשניה יעודכנו פעמיים בשנה, לפי שיעור השינוי במדד כמפורט להלן:
(1)
באחד בינואר, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו;
(2)
באחד ביולי, לפי שיעור השינוי במדד שפורסם בחודש מאי שקדם לו לעומת המדד שפורסם בחודש נובמבר שקדם לו.
(ב)
סכום אגרה שעודכן כאמור בתקנת משנה (א) יעוגל כלהלן:
(1)
אם הוא נמוך מ־10 שקלים חדשים – לא יעוגל;
(2)
אם הוא גבוה מ־10 שקלים חדשים – לשקל החדש השלם הקרוב.
(ג)
(נמחקה).
(ד)
מנהל בתי המשפט יפרסם ברשומות את נוסח התוספות הראשונה והשניה כפי שהשתנו על פי האמור בתקנה זו.
תובענות שהועברו לבית משפט למשפחה [תיקון: תשנ״ח]
(א)
הועברה תובענה לדיון בבית המשפט לעניני משפחה מבית משפט אחר, לא תוחזר האגרה ששולמה בבית המשפט הראשון, ויראו את ההליך כהליך ששולמה בעדו האגרה במלואה בבית המשפט לעניני משפחה, ואף אם מביא ההליך עדיין חייב בתשלום חלק מן האגרה.
(ב)
הועברה תובענה לדיון בבית המשפט לעניני משפחה מרשם לעניני ירושה, כמשמעותו בחוק הירושה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק הירושה), לא תוחזר האגרה ששולמה אצל הרשם או בבית דין דתי ויראו אותה אגרה כאגרה ששולמה לבית המשפט, בעד אותו הליך.
פרק ג׳: פטור מאגרה והחזרת אגרה
בעלי דין הפטורים מאגרה [תיקון: תשנ״ח, תשע״ב־2, תשע״ט]
אלה פטורים מחובת תשלום אגרה:
(1)
המדינה וכל מי שהורשה לייצגה כשהוא מביא הליך מכוח הרשאתו;
(2)
האפוטרופוס הכללי;
(3)
פקיד סעד של רשות מקומית כשהוא מביא הליך מכוח תפקידו;
(4)
מגיש בקשה בקשר לכל הליך הנוגע להצהרת מוות, לעיזבון, לאפוטרופסות או להחזקת ילדים עקב הפטירה או למתן צו ירושה או לערעור על החלטה בהליך כאמור שהוא בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו, של מי שנפטר –
(א)
עקב פעולות מלחמה אחרי ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש״ל–1970 (להלן – חוק נפגעי איבה), זולת אם הנפטר כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
(ב)
בשירות צבאי כמשמעותו בסעיף 14(ב) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש״ט–1949 (להלן – חוק החזרה לעבודה), או בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008 (להלן – חוק שירות המילואים), או חייל שנספה במערכה כהגדרתו בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש״י–1950;
(5)
בן זוגו, ילדו, אביו, אמו או אחיו של אדם שנפגע כמפורט להלן, בקשר להליך הנוגע למינוי אפוטרופוס לנפגע מחמת אותה פגיעה או לערעור על החלטה בהליך כאמור:
(א)
נפגע עקב פעולות מלחמה אחרי יום ט״ז בכסלו התש״ח (29 בנובמבר 1947) או נפגע כהגדרתו בחוק נפגעי איבה, זולת אם הנפגע כאמור היה איש כוחות אויב כמשמעותו בסעיף 1 לחוק נפגעי איבה, ופטירתו היתה עקב פעולה שנעשתה בשליחותם או מטעמם או כדי לקדם את מטרותיהם של כוחות אויב כאמור;
(ב)
נפגע בשירות צבאי כמשמעותו בסעיף 14(ב) לחוק החזרה לעבודה, או בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים;
(6)
בעל דין המיוצג על ידי עורך דין מטעם לשכת סיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שירות משפטי;
(7)
בעל דין הזכאי לשירות משפטי לפי התוספת לחוק הסיוע המשפטי, בעניינים ובהיקף שנקבעו בה.
ענינים הפטורים מאגרה [תיקון: תשנ״ח, תשע״ב]
עניינים אלה פטורים מאגרה:
(1)
תובענה או ערעור לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ״א–1991, או בענין החזרת קטין חטוף;
(2)
בקשת ביניים במסגרת תביעה למזונות או מדור, לרבות תביעה למזונות או מדור מן העזבון או מן היורשים;
(3)
בקשה לפטור מאגרה, מחובת ערבון או ערובה;
(4)
בקשה להזמנת עדים, למסירת כתבי בית דין או לשינוי מועד דיון;
(5)
בקשה לעיון בתיק בית משפט.
החזרת אגרה או חלקה
(א)
בית המשפט רשאי להורות על החזרת כל האגרה, אם התביעה שבעדה שולמה אגרה הועברה לבוררות או הסתיימה בהסדר פישור.
(ב)
הסתיימה התביעה בפשרה, לרבות מחיקה או ביטול התביעה בפשרה, עד לתחילת הדיון, תהא האגרה המשתלמת בעדה בשיעור מחצית מן הסכום של האגרה; לענין זה, ”תחילת הדיון“ – קדם משפט.
בקשה לפטור מתשלום אגרה [תיקון: תשע״ט]
(א)
בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה או לערעור בקשה לפטור אותו מתשלומה, ויתמוך אותה בתצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו, רכוש הוריו, אם המבקש סמוך על שולחנם ופירוט של הכנסותיו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה, ויצרף לבקשה מסמכים ואישורים לביסוס עובדות אלה.
(ב)
ראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, רשאי הוא לפוטרו מתשלום האגרה כולה או חלקה.
(ב1)
החלטה או הכרזה כמפורט להלן תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1)
החלטה של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;
(2)
הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967;
(3)
הכרזה כי המבקש הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש״ם–1980.
(ב2)
קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב).
(ב3)
דחה בית המשפט את הבקשה, או פטר מתשלום חלק מהאגרה בלבד, רשאי הוא להרשות למבקש לשלם את האגרה, שלגביה לא ניתן הפטור, לשיעורין, ובתוך הזמן שיקבע עד למועד מתן פסק הדין; שולמה האגרה בתוך הזמן שנקבע, יראו כאילו נעשה התשלום ביום שהובא ההליך; נדחה מועד תשלום האגרה, ישלם המבקש את האגרה בתוספת הפרשי הצמדה מיום התשלום לפי תקנות אלה אילולא הוגשה הבקשה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת.
(ב4)
פטר בית המשפט מתשלום חלק מהאגרה בלבד, ישלם המבקש את יתרת האגרה שלגביה לא ניתן פטור, ורשאי הוא בתוך חמישה עשר ימים לתקן את כתב התביעה בהתאם לפטור, כך שלא תחול עליו חובת תשלום יתרת האגרה או חלקה, ובמקרה זה יביא לבית המשפט כתב תביעה מתוקן.
(ג)
אגרה שלגביה לא ניתן פטור או שניתן לגביה פטור חלקי תשולם בתוך חמישה עשר ימים מהמועד שהודע לבעל הדין על ההחלטה, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד אחר בהתאם לסמכותו לפי תקנה 9(ב3); לא שולמה האגרה – יימחק ההליך.
(ד)
ניתן פטור מתשלום מלוא האגרה, יחול הפטור גם על כל תשלום נוסף של אגרה שיחויב בו בעל דין בקשר עם אותו הליך באותה ערכאה.
פרק ד׳: הוראות שונות
תחולה
תקנות אלה יחולו גם על תובענות בעניני משפחה המוגשות על פי החוק לבית משפט שאינו בית משפט לעניני משפחה.
הוראות מעבר
תקנות בית המשפט (אגרות), התשמ״ח–1987, ימשיכו לחול על תובענה בעניני משפחה –
(1)
באזור שטרם הוקם בו בית משפט לעניני משפחה;
(2)
שטרם הוסמך לדון בה בית משפט לעניני משפחה.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום ז׳ בתשרי התשנ״ו (1 באוקטובר 1995).
[תיקון: [הודעות]]
תוספת ראשונה
(תקנות 2(א) ו־(4))
1.
[תיקון: תשנ״ח, תשע״ח]
תביעה לסכום כסף קצוב, למעט כאמור בפרט 1א – 1% מהסכום הנתבע כערכו ולא פחות מ־268 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2024, 543 ש״ח)
1א.
[תיקון: תשע״ח]
תביעה בין בני זוג לסכום קצוב שנובעת מהקשר בין בני הזוג שאינה תביעה לפי פרט 5 – 1% מהסכום הנתבע כערכו ולא פחות מ־300 שקלים חדשים (מתואם לינואר 2018; החל מיולי 2024, 342 ש״ח)
2.
[תיקון: תשע״ח]
כל תביעה בענייני רכוש שאינה לסכום כסף קצוב, לרבות תביעה לאיזון משאבים, לפירוק שיתוף, לפסק דין הצהרתי בענייני רכוש ולמתן חשבונות, יהיו מספר הסעדים ומספר פריטי הרכוש אשר יהיו, למעט כאמור בפרט 2א – 1,602 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2024, 3,296 ש״ח)
2א.
[תיקון: תשע״ח]
כל תביעה בענייני רכוש בין בני זוג לסכום שאינו קצוב שנובעת מהקשר בין בני הזוג, לרבות תביעה לאיזון משאבים, לפירוק שיתוף, לפסק דין הצהרתי בענייני רכוש ולמתן חשבונות, יהיו מספר הסעדים ומספר פריטי הרכוש אשר יהיו – 500 שקלים חדשים (מתואם לינואר 2018; החל מיולי מיולי 2024, 569 ש״ח)
3.
[תיקון: תשנ״ח]
(נמחק)
4.
התנגדות למתן צו ירושה או צו קיום צוואה – 537 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2024, 1,090 ש״ח)
4א.
[תיקון: תשנ״ח]
בקשה לתיקון או ביטול צו ירושה – 679 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2024, 1,120 ש״ח)
4ב.
[תיקון: תשנ״ח]
בקשה למינוי מנהל עיזבון – 679 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2024, 1,120 ש״ח)
5.
תביעה בעניין מזונות או מדור, לרבות הגדלה, הפחתה או ביטול, הודעה לצד שלישי, שיפוי, תביעה למזונות או מדור מן העיזבון או מן היורשים וכן אכיפת פסק חוץ בעניינים אלה – 133 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2024, 268 ש״ח)
6.
[תיקון: תשע״ח]
כל תביעה אחרת לרבות אישור הסכם כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בבית המשפט לענייני משפחה, ולמעט אישור הסכם כאמור בפרט 6א – 268 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2024, 543 ש״ח)
6א.
[תיקון: תשע״ח]
אישור הסכם בין בני זוג שנובע מהקשר בין בני הזוג, כאשר אין תביעה תלויה ועומדת בעניין או ערעור בבית המשפט לענייני משפחה – 450 שקלים חדשים (מתואם לינואר 2018; החל מיולי 2024, 512 ש״ח)
6ב.
[תיקון: תשע״ח]
תביעה בעניין החזקת הילדים – 350 שקלים חדשים (מתואם לינואר 2018; החל מיולי 2024, 399 ש״ח)
7.
[תיקון: תשנ״ח]
בקשה בכתב – 164 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2024, 267 ש״ח)
8.
[תיקון: תשנ״ח]
עשיית צוואה בפני שופט – 350 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2024, 577 ש״ח)
9.
[תיקון: תשנ״ח]
הוכחת צוואה לפי סעיף 68(ב) לחוק הירושה – 350 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2024, 577 ש״ח)
10.
[תיקון: תשע״ב]
(נמחק)
11.
העתק מאושר מכל מסמך שבתיק בית המשפט – 2.90 שקלים חדשים לכל עמוד (מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2024, 5.87 ש״ח לכל עמוד)
12.
[תיקון: תשנ״ח]
ערעור על החלטת רשם, ראש הוצאה לפועל או רשם לענייני ירושה כמשמעותו בחוק הירושה – 350 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1998; החל מיולי 2024, 577 ש״ח)
13.
[תיקון: תשע״ו]
בקשה ליישוב סכסוך לפי סעיף 3 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע״ה–2014 – 100 שקלים חדשים (מתואם ליולי 2016; החל מיולי 2024, 114 ש״ח)
[תיקון: [הודעות]]
תוספת שניה
(תקנות 2(א) ו־4(א))
[תיקון: תשנ״ח, תשע״ו]
אגרת פרוטוקול בתובענות המפורטות בתוספת הראשונה למעט הליכים לפי פרטים 8 ו־13 לתוספת הראשונה – 41 שקלים חדשים (מתואם לאוגוסט 1995; החל מיולי 2024, 81 ש״ח)
כ״ט באלול התשנ״ה (24 בספטמבר 1995)
- דוד ליבאי
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.