תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי)
תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי) מתוך
תקנות איסור הלבנת הון (עיצום כספי), התשס״ב–2001
ק״ת תשס״ב, 248.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 13(ג), 16(א) ו־32(א) ו־(ב) לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000 (להלן – החוק), בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, עם נגיד בנק ישראל לענין תאגיד בנקאי, עם השר שבאחריותו נמצא גוף מהגופים המפורטים בתוספת השלישית לחוק ועם שר האוצר לענין ועדה לפי סעיף 15 לחוק, ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תוכן עניינים
פרק א׳: הגדרות
הגדרות
בתקנות אלה –
”הפרה חוזרת“ – כמשמעותה בסעיף 16(ד) לחוק;
”הפרה נמשכת“ – הפרה שלא תוקנה בהזדמנות הראשונה לאחר שנתגלתה או שהיתה ידועה למפר לכאורה;
”ועדה“ – ועדה להטלת עיצום כספי לפי סעיף 13 או לפי סעיף 15 לחוק;
”תובע“ – כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי).
פרק ב׳: הפעלת הועדות וסדרי עבודתן
הפעלת הועדה בשל הפרת הוראות לפי סעיפים 7 עד 9 לחוק וידוע המפר לכאורה
(א)
הממונה יגיש לועדה בקשה להטלת עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי סעיפים 7 עד 9 לחוק; התקיימו הנסיבות האמורות בתקנה 3, רשאי גם תובע להגיש בקשה לועדה.
(ב)
בקשה להטלת עיצום כספי תהיה בכתב ותכלול פרטים אלה:
(1)
שם המפר לכאורה, פרטי זיהויו ומענו;
(2)
תיאור העובדות המהוות את ההפרה;
(3)
ציון המקום והזמן שבהם נעשתה ההפרה, ככל שאפשר לבררם;
(4)
ציון הוראות החיקוק שהופרו.
(ג)
הממונה יודיע למפר לכאורה, בדואר רשום או במסירה ידנית, על כך שהוגשה בענינו בקשה להטלת עיצום כספי על ידו או על ידי תובע, ויקבע את התקופה שבתוכה רשאי המפר לכאורה להגיש את טענותיו לועדה ולבקש להופיע בפניה, לפי אלה:
(1)
(2)
לגבי הפרה לפי סעיף 9 לחוק – בתוך 7 ימים מיום תפיסת הכספים; לא נתפסו כספים או שהם הוחזרו – בתוך התקופה שנקבעה בפסקה (1).
(ד)
להודעה יצורף עותק של הבקשה; הודעה לפי תקנת משנה (ג) תהיה לפי טופס 1 שבתוספת.
בקשה בקשר למפר לכאורה הוראות לפי סעיף 9 לחוק במקרה של חזרה מאישום
הוגש כתב אישום בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק וחזר תובע מאישום, כאמור בסעיף 93 לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי הוא לפנות לועדה בבקשה להטיל על הנאשם עיצום כספי.
חומר שיצורף לבקשה
(א)
(1)
בבקשה שמגיש הממונה – העתק של חומר הנוגע לבקשה, למעט מידע כאמור בתקנה 6; עובדת קיומו של מידע כאמור תצוין במסמך שיצורף לבקשה;
(2)
בבקשה שמגיש תובע – העתק של כתב האישום ושל הראיות שעליהן הוא מבוסס וכל חומר הנוגע לבקשה; וכן העתק של הודעת התובע לבית המשפט על חזרה בו מאישום ושל החלטת בית המשפט בענין זה, לפי סעיף 94 לחוק סדר הדין הפלילי.
(ב)
המפר לכאורה יהיה זכאי לעיין בחומר שצורף לבקשה וכן בחומר אחר הנוגע להפרה שלא צורף אליה, למעט מידע כאמור בתקנה 6; עיין המפר לכאורה בחומר שלא צורף לבקשה יועבר עותק מחומר כאמור לידיעת הועדה.
(א)
הועדה תדון בבקשה לפי תקנות 2 ו־3 על פי החומר שצורף לבקשה ובהתחשב בטענות המפר לכאורה, אם טען; כן רשאית הועדה לדרוש, מיוזמתה או לפי בקשת המפר לכאורה, חומר נוסף בנוגע לבקשה, מהגורמים המעורבים בבדיקת ההפרה, ובלבד שחומר זה יובא לידיעת המפר לכאורה, למעט מידע כאמור בתקנה 6.
(ב)
הועדה תנהל פרוטוקול שבו ירשמו את החומר ואת הטענות שהוצגו לפניה, וכן את החלטותיה; כן תנהל הועדה מעקב על תשלום העיצום הכספי שהטילה; החלטת הועדה תיחתם בידי חבריה; המפר לכאורה יקבל עותק של פרוטוקול הועדה.
(ג)
טענות המפר לכאורה יוגשו בכתב; ואולם זכאי המפר לכאורה גם להופיע לפני הועדה כדי להשמיע את טענותיו; בטענותיו רשאי המפר לכאורה לכלול בקשה לפריסת התשלום מסיבות שיפרט; לא הוגשו הטענות במועד שקבע הממונה לפי תקנה 2(ג) או לא הופיע לפני הועדה במועד שנקבע לו, רשאית הועדה להטיל את העיצום הכספי ולמסור למפר דרישת תשלום, כאמור בסעיף 17 לחוק, בלי דחיה נוספת.
(ד)
ועדה להטלת עיצום כספי לפי סעיף 15 לחוק תיתן את החלטתה בתוך התקופה שניתן להחזיק בכספים שנתפסו לפי סעיף 11 לחוק; הוגשה בקשה להטלת עיצום כספי לאחר חזרה מאישום, תיתן הועדה את החלטתה בתוך התקופה שנקבעה בסעיף 11; מנין תקופה זו יתחיל ביום שנמסרה לתובע החלטת בית המשפט לפי סעיף 94 לחוק סדר הדין הפלילי; הוראות תקנת משנה זו לא יחולו אם לא נתפסו כספים או אם הכספים שנתפסו שוחררו בערובה או בלא ערובה.
(ה)
החליטה הועדה להטיל עיצום כספי, תנמק את החלטתה ותקבע את שיעורו בהתחשב בנסיבות הענין ובהתאם לאמור בפרקים ג׳ ו־ד׳; הסכימה הועדה לפרוס את תשלום העיצום הכספי, תקבע הועדה בהחלטתה את שיעורי התשלומים ומועדיהם.
(ו)
דרישת תשלומו של עיצום כספי תישלח למפר בדואר רשום; על התשלום, לרבות תשלום בשיעורים, יחולו הוראות סעיף 19 לחוק, בשינויים המחויבים; דרישת התשלום תהיה לפי טופס 2 שבתוספת.
(ז)
לא שולם העיצום הכספי במועדו תורה הועדה על גבייתו כאמור בסעיף 18 לחוק.
מידע חסוי
(א)
הממונה רשאי להציג לפני הועדה מידע שגילויו למפר לכאורה עלול, לדעתו, לפגוע בביטחון המדינה או בענין ציבורי חשוב אחר (להלן – מידע חסוי), בלי לגלות למפר לכאורה את תוכנו.
(ב)
לא יציג הממונה מידע חסוי לפני הועדה אלא באישורו של נגיד בנק ישראל או של השר שמינה את הועדה, לפי הענין.
(ג)
הועדה רשאית לעיין במידע שהוצג לפניה כחסוי לשם החלטה בבקשת הממונה כאמור בתקנת משנה (א), ולקבל ממנו פרטים נוספים לענין המידע.
(ד)
מצאה הועדה כי הענין שיש באי גילויו של מידע חסוי שהוצג לפניה כאמור בתקנת משנה (א) עדיף מהצורך לגלותו לשם עשיית צדק, רשאית היא לקיים את הדיון בענינו של המפר לכאורה בלי לגלות לו את תוכנו של המידע החסוי, כולו או מקצתו.
(ה)
החליטה הועדה שלא לגלות למפר לכאורה תוכנו של מידע חסוי, כולו או מקצתו, תעביר לו הועדה פרטים או תמצית של המידע החסוי, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בענין ציבורי חשוב אחר.
(ו)
החליטה הועדה על גילויו של מידע חסוי, או חלק ממנו, רשאי הממונה לבקש מהועדה כי לא תביא בחשבון את המידע האמור לצורך החלטתה בענינו של המפר לכאורה; ביקש הממונה כאמור, לא תתחשב הועדה במידע האמור, והמידע לא יועבר למפר לכאורה.
(ז)
הועדה תודיע למפר לכאורה ולממונה על ההחלטה בבקשה לפי תקנה זו, ורשאית היא לקבוע שנימוקי ההחלטה, כולם או מקצתם, יהיו חסויים.
גביית עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק
(א)
הוטל העיצום הכספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק והעיצום הכספי לא שולם במועדו, רשאית הועדה, אם נתפסו כספים בעקבות ההפרה או אם ניתנה ערובה כאמור בסעיף 11(ד) לחוק, להורות על גביית העיצום הכספי מכספים אלה או מהערובה האמורה; עשתה כן, תשלח הועדה הודעה על כך למפר; היו סכום כל הכספים שנתפסו או הערובה גבוהים משיעור העיצום הכספי שהוטל, תורה הועדה על החזרת היתרה למפר או על ביטול הערובה, לפי הענין; הודעה לפי תקנת משנה זו תהיה לפי טופס 3 שבתוספת.
(ב)
לא שולם במועדו, כולו או חלקו, עיצום כספי שהוטל בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק, ולא ניתן לפעול כאמור בתקנת משנה (א), רשאית הועדה להורות על גביית העיצום הכספי בדרך הקבועה בסעיף 18 לחוק; כן רשאית הועדה להעביר הודעה על כך לתובע לשם הגשת כתב אישום בשל ההפרה, ובמקרה זה דרישת התשלום תבוטל.
הפקדת העיצום הכספי בקרן לפי סעיף 36ח(א) לפקודת הסמים המסוכנים
עיצום כספי ישולם לקרן שהוקמה לפי סעיף 36ח(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל״ג–1973; האפוטרופוס הכללי יודיע לממונה ולראש הרשות המוסמכת לפי סעיף 29(א) לחוק על קבלת התשלום.
פרק ג׳: אמות מידה להטלת עיצום כספי
בבקשה להטלת עיצום כספי בשל הפרה של הוראות לפי סעיפים 7 ו־8 לחוק, תחליט הועדה בהתחשב, בין השאר, באלה:
(1)
בהפרה של הוראות לפי סעיף 7 לחוק:
(א)
ההפרה היא הפרה ראשונה;
(ב)
ההפרה היא הפרה חוזרת;
(ג)
ההפרה היא הפרה נמשכת;
(ד)
חומרת ההפרה או היקפה הכספי;
(ה)
שיתוף הפעולה מצד המפר לכאורה בגילוי ההפרה ותוצאותיה;
(ו)
פעולות המפר לכאורה כדי למנוע ביצוע ההפרה וכן פעולות המפר להקטנתן או לביטולן של ההפרה ותוצאותיה;
(2)
בהפרת הוראות לפי סעיף 8(א) לחוק תיתן הועדה את דעתה לזמן שחלף ממועד כניסתו לתוקף של אותו סעיף ועד למינוי האחראי, וכן אם היא הפרה חוזרת; כמו כן תתחשב הועדה בעובדה שבתקופה שלא היה אחראי נעשו הפרות לפי סעיף 7 לחוק.
אמות מידה להטלת עיצום כספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק
בבקשה להטיל עיצום כספי בשל הפרת הוראות לפי סעיף 9 לחוק, תחליט הועדה בהתחשב, בין השאר, באלה:
(1)
ההפרה היא הפרה ראשונה;
(2)
ההפרה היא הפרה חוזרת;
(3)
היקפה הכספי של ההפרה.
פרק ד׳: שיעור העיצום הכספי
שיעור העיצום הכספי בשל הפרה לפי סעיף 7 לחוק
שיעורי העיצום הכספי בשל הפרה של הוראות לפי סעיף 7 לחוק יהיו כמפורט להלן:
(1)
בהפרה ראשונה שאיננה הפרה נמשכת וחמורה, ושהיקפה אינו גבוה העיצום הכספי לא יעלה על מחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על ההפרה לפי סעיף 14(א) לחוק; התקיימו גם אחת או יותר מאמות המידה המפורטות בתקנה 9(1)(ה) ו־(ו) – רשאית הועדה להטיל עיצום כספי שלא יעלה על רבע העיצום הכספי שניתן להטיל על ההפרה לפי אותו סעיף;
(2)
בהתקיים אחת או יותר מאמות המידה המפורטות בתקנה 9(1)(ה) ו־(ו) רשאית הועדה להטיל בשל הפרה, שאיננה כאמור בפסקה (1) רישה, עיצום כספי שלא יעלה על מחצית העיצום הכספי שניתן להטיל על ההפרה לפי סעיף 14(א) לחוק.
שיעור העיצום הכספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק
שיעור העיצום הכספי בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק שהיא הפרה ראשונה והיקפה אינו גבוה, לא יעלה על מחצית העיצום הכספי שנקבע להפרה בסעיף 15(א) לחוק; הוראה זו לא תחול על אדם שנכנס לראשונה למדינת ישראל על פי אשרת עולה לפי חוק השבות, התש״י–1950, ולא דיווח כאמור בתוספת הרביעית לחוק.
חריגה משיעור העיצום הכספי
פרק ה׳: ערעור על עיצום כספי
מקום שיפוט
ערעור על החלטת ועדה להטיל עיצום כספי יוגש לבית משפט השלום שבאזור סמכותו פעלה הועדה שהטילה את העיצום הכספי.
המשיב בערעור
המשיב בערעור יהיה הממונה שישב בראשה של הועדה שהטילה את העיצום הכספי נושא הערעור.
בקשת ערעור
(א)
בקשת הערעור תוגש בשני עותקים לפי טופס 4 שבתוספת ותכלול את אלה:
(1)
שם המערער, מספר זהותו ומענו להמצאת כתבי בי־דין, ואם הוא מיוצג גם את שם עורך דינו ומענו;
(2)
שם המשיב ומענו להמצאת כתבי בי־דין;
(3)
תיאור ההחלטה נושא הערעור, מועד מתן ההחלטה או המועד שבו הומצאה למערער;
(4)
פירוט הנימוקים שבעובדה ושבחוק שעליהם מתבסס הערעור;
(5)
פירוט הסעד שמבקש המערער.
(ב)
לבקשת הערעור יצורף העתק צילומי של ההחלטה נושא הערעור.
העברת חומר לבית המשפט
משהוגש ערעור לפי פרק זה, יודיע מזכיר בית המשפט למשיב על הגשתו, והוא יעביר לבית המשפט את תיק הועדה בנדון, לרבות הפרוטוקולים של דיוני הועדה; להודעתו למשיב יצרף מזכיר בית המשפט העתק של בקשת הערעור.
דיון מקדמי בערעור
בית המשפט רשאי לקיים דיון מקדמי בערעור לפי פרק זה לצורך הכנת הדיון בערעור ובמגמה לייעלו, ולשם כך הוא רשאי לתת כל החלטה הנדרשת לענין זה; כן רשאי בית המשפט לבחון אפשרות של סיום הערעור בהסדר מוסכם בין הצדדים, ולתת לו תוקף של פסק דין.
הוראות משלימות
הוראות פרק ל׳ לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ״ד–1984, יחולו על ערעור לפי פרק זה, בשינויים המחויבים, אם אין בחוק ובתקנות אלה הוראה אחרת לענין הנדון, ואם אין בענין הנדון או בהקשרו דבר שאינו מתיישב עם פרק ל׳ האמור.
פרק ו׳: הוראות שונות
רשות הדואר
לענין הפרה של הוראות לפי סעיפים 7 ו־8 לחוק הנוגעות לבנק הדואר, ובהתאם להוראות סעיף 5(א)(3) לחוק רשות הדואר, התשמ״ו–1986, וסעיף 3 לחוק בנק הדואר, התשי״א–1951, וכל דין, יראו ברשות הדואר את המפר לכאורה ואת המפר לפי תקנות אלה.
תחילה
תוספת
טופס 1: הודעה על הגשת בקשה להטלת עיצום כספי (תקנה 2(ד))
טופס 2: דרישה לתשלום עיצום כספי (תקנה 5(ו))
טופס 3: הודעה על ניכוי עיצום כספי מכספים שנתפסו בשל הפרה לפי סעיף 9 לחוק או מערובה שניתנה לפי סעיף 11(ד) לחוק (תקנה 7(א))
טופס 4: ערעור על החלטת ועדה להטלת עיצום כספי (תקנה 16(א))
כ״ה בכסלו התשס״ב (10 בדצמבר 2001)
- מאיר שטרית
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.