תקנות-שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך)
תקנות-שעת-חירום (אבטחת מוסדות חינוך) מתוך 
תקנות־שעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), תשל״ד–1974
תקנות שעת חירום לאבטחת מוסדות חינוך
2155385
ק״ת תשל״ד, 1902; ס״ח תשל״ה, 18, 196; תשל״ו, 174, 274; תשל״ז, 210; תשל״ח, 213; תשל״ט, 140; תש״ם, 153; תשמ״א, 334; תשמ״ב, 178; תשמ״ד, 2, 146; תשמ״ה, 170; תשמ״ו, 246; תשמ״ז, 140; תשמ״ח, 17, 126; תשמ״ט, 74; תש״ן, 186; תשנ״א, 109; תשנ״ב, 250.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, אני מתקין תקנות־שעת־חירום אלה:
תקנות־שעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), תשל״ד–1974 פקעו ביום ט״ו באלול התשנ״ג (1 בספטמבר 1993).
הגדרות [תיקון: תשל״ה, תשל״ו־2]
בתקנות אלה –
”השר“ – שר החינוך והתרבות;
”אבטחה“ – לרבות אימונים, סריקות, שמירה וכל פעולה אחרת הדרושה לדעת הממונה לשם אבטחת מוסדות חינוך;
”הממונה“ – מי שהשר מינה להיות אחראי על אבטחת מוסדות חינוך לענין תקנות אלה, כולן או מקצתן;
”מוסד“ – גן ילדים, בית ספר יסודי, תלמוד תורה, חטיבת ביניים, בית ספר על־יסודי, מוסד חינוך משלים, מפעל קיט לילדים, מרכז תרבות־נוער־וספורט, פנימיה, מוסד להשכלה גבוהה וכל מוסד אחר שבו ניתן חינוך.
הטלת חובה [תיקון: תשל״ה, תשל״ו־2, תשל״ט, תשנ״א]
(א)
הממונה רשאי להטיל חובת אבטחה על תלמידי מוסד מכיתה י׳ ומעלה, על הורי התלמידים, על מנהל המוסד, על המורים ועל עובדים אחרים של המוסד.
(ב)
חובת אבטחה לפי תקנה זו –
(1)
יכול שיחוייב תלמיד, חוץ מתלמיד במוסד להשכלה גבוהה, לקיימה גם במוסד שבו אינו לומד;
(2)
לא תוטל בשל תלמידים במוסד להשכלה גבוהה על הוריהם.
(ג)
במקום הטלת חובת אבטחה על הורי התלמידים כאמור בתקנת משנה (א), תגבה רשות מקומית, החל בשנת הלימודים התשנ״ב, מהורי התלמידים, תשלום עבור שכירת שירותי שמירה, שייקבע מעת לעת בהודעה בדבר אישור גביית תשלומים והחזר הוצאות בעד הספקה ושירותים נוספים כאמור בסעיף 6(ד) לחוק לימוד חובה, התש״ט–1949; הרשות המקומית תארגן את השמירה ותפקח עליה.
(ד)
תקנת משנה (ג) לא תחול על רשות מקומית שקבע השר בצו בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת.
הודעה על חובת אבטחה [תיקון: תשל״ה, תשל״ו־2, תשל״ט]
(א)
הודעה על הטלת חובת אבטחה תינתן בכתב למנהל המוסד או מי שהוא הסמיך לכך, והיא תפרט את סוגי האנשים החייבים בה ואת דרכי האבטחה; מנהל המוסד או מי שהוא הסמיך לכך, יודיע מראש תוך זמן סביר, כפי שיקבע השר בכללים לאחר התייעצות בועדת החינוך והתרבות של הכנסת, למי שחייב באבטחה על פי הודעת הממונה על חובת האבטחה שהוטלה עליו, על המועדים לקיומה ועל פרטי הפעולות שעליו למלא, ומי שקיבל הודעה כאמור חייב לקיימה בהתאם להודעה.
(ב)
הודעה לפי תקנת משנה (א) למנהל מוסד רואים אותה כאילו הגיעה לידיעתו באחת מאלה:
(1)
אם נמסרה לידיו;
(2)
אם נשלחה אליו בדואר רשום לפי מען המוסד;
(3)
אם פורסמה בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות.
(ג)
הודעה לפי תקנת משנה (א) למי שחייב באבטחה רואים אותה כאילו הגיעה לידיעתו באחת מאלה:
(1)
אם נמסרה לידיו;
(2)
אם נשלחה אליו בדואר רשום לפי מען מקום מגוריו הקבוע.
סייגים [תיקון: תשל״ה־2, תש״ם]
(א)
לא יידרש הורה לקיים חובת אבטחה, במוסד אחד או ביותר ממוסד אחד, במשך יותר משבע שעות לחודש.
(ב)
היתה האבטחה קשורה בשימוש בנשק או בפעילות בשעות הלילה, לא יהא חייב בה אלא מי שחייב בשירות בטחון לפי חוק שירות בטחון, תשי״ט–1959 [נוסח משולב].
(ג)
מי שנדרש לקיים חובת אבטחה בזמן פלוני יהא פטור מלקיימה אם באותו זמן הוא אחד מאלה:
(1)
חייל, כהגדרתו בחוק השיפוט הצבאי, תשט״ו–1955, בזמן שהוא מנוע מלקיים את חובת האבטחה בשל שירותו בצבא;
(1א)
שוטר כמשמעותו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל״א–1971, וסוהר כמשמעותו בפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל״ב–1971, בזמן שהם מנועים מלקיים את חובת האבטחה בשל שירותם;
(2)
ממלא תפקיד לפי חוק ההתגוננות האזרחית, תשי״א–1951;
(3)
משרת בשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ״ז–1967;
מי שנתקיים בו האמור בפסקאות (1) עד (3) יודיע על כך למנהל המוסד בתכוף לאחר קבלת הדרישה לקיים חובת אבטחה.
שחרור מחובת אבטחה
הממונה, או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לשחרר מחובת אבטחה, כולה או מקצתה, או לדחות מילויה, אם לפי שיקול דעתו, אין החייב בה מסוגל לקיימה מטעמי בריאות, והוגשה לו תעודת רופא המעידה על כך, או מטעמים סבירים אחרים.
התנדבות לאבטחה ואבטחה בשכר [תיקון: תשל״ה]
(א)
הממונה רשאי, במקרים מיוחדים, ובהתאם לכללים שיקבע השר באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, להורות כי אבטחת מוסד תהיה על ידי שומרים בשכר, בגבולות תקציב שאושר לצורך זה; עשה כן הממונה, ישא אוצר המדינה בשכר ובתשלומי חובה אחרים המוטלים על המעביד.
(ב)
מי שאינו חייב באבטחה מכוח תקנות אלה רשאי להתנדב בכתב לפעולות אבטחה, ומי שחייב באבטחה רשאי להתנדב כאמור לפעולות אבטחה נוספות על אלה שהוא חייב בהן; עשה כן, יהא דינו כדין מי שמקיים חובת אבטחה מכוח תקנות אלה.
התקנת מיתקנים [תיקון: תשל״ה, תשל״ט]
(א)
היה הממונה סבור כי יש להתקין מיתקנים במוסד לשם אבטחתו, רשאי הוא בהסכמת המשטרה להורות לרשות החינוך המקומית, כמשמעותה בחוק לימוד חובה, תש״ט–1949, שבתחום שיפוטה מצוי המוסד, או לבעלי המוסד, על התקנתם, ומי שקיבל הוראה כאמור חייב לבצעה.
(ב)
הותקנו מיתקנים לפי סעיף קטן (א), רשאי הממונה להורות כי אוצר המדינה ישא בהוצאות התקנתם, כולן או מקצתן, במסגרת התקציב המיועד לכך במשרד החינוך והתרבות.
חיוב הממונה [תיקון: תשל״ה]
השר רשאי להורות לממונה לפעול במסגרת סמכויותיו, אם נראה לו שלא עשה כן.
ערר [תיקון: תשל״ה]
(א)
הטוען שחובת אבטחה הוטלה עליו שלא כדין, רשאי לערור לפני ועדת ערר.
(ב)
הגשת הערר לא תעכב מילוי חובת האבטחה, אלא אם הורה על כך יושב ראש ועדת הערר.
ועדות ערר [תיקון: תשל״ה]
(א)
הרשות המקומית תמנה ועדת ערר לענין תקנות אלה, תוך המועד שקבע השר; לא מינתה הרשות המקומית ועדת ערר תוך המועד האמור, רשאי השר למנותה; מינויה של ועדת ערר יכול שיהיה לכל תחום השיפוט של אותה רשות מקומית או למוסד חינוך מסויים.
(ב)
כל ועדת ערר תהיה של שלושה.
(ג)
על ועדת ערר יחולו סעיפים 8 עד 11 לחוק ועדות חקירה, תשכ״ט–1968.
(ד)
הועדה רשאית לאשר את הטלת החובה בתנאים או ללא תנאים או לבטלה.
[תיקון: תשל״ה, תשל״ו, תשל״ו־2]
(בוטלה).
חיובי עובד ומעביד [תיקון: תשל״ה־2, תשמ״ח, תשנ״א]
(א)
מעביד ישחרר עובד מעבודתו לצורך מילוי חובת אבטחה שהוטלה על העובד לפי תקנות אלה.
(ב)
המעביד ישלם לעובד את מלוא שכרו לזמן שנעדר מהעבודה בשל מילויה של חובת אבטחה שהוטלה עליו.
(ג)
העובד יחזיר את זמן העדרו מהעבודה בשל מילויה של חובת אבטחה שהוטלה עליו, בדרך של שעות חלופות או משמרת אחרת, אף אם היה בכך סטיה מן האמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, תשי״א–1951; לא יהיה העובד חייב לעבוד יותר משתי שעות חלופות בכל יום עבודה.
(ד)
אישור הממונה על מילויה של חובת אבטחה יהיה ראיה לכאורה על כך.
(ה)
(ספרור שגוי במקור): לא יפטר מעביד עובד בשל היעדרותו מהעבודה לצורך מילוי חובת אבטחה לפי תקנות אלה.
(ה)
לענין תקנה זו, דין חובת אבטחה לפי צו של מפקד כוחות צבא הגנה לישראל באזור יהודה והשומרון או באזור חבל עזה כדין חובת אבטחה לפי תקנות אלה.
עונשין [תיקון: תשל״ה]
(א)
מי שלא מילא חובה שהוטלה עליו מכוח תקנות אלה או לא קיים דרישה להתקין מיתקנים כאמור בתקנה 7, או הפריע לקיום חובה או דרישה כאמור, דינו – קנס אלפיים לירות.
(ב)
לא יועמד אדם לדין לפי תקנה זו אלא אם מלאו לו 18 שנה בזמן שעבר את העבירה.
שמירת דינים [תיקון: תשל״ה]
אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות כל דין.
תחולה על המדינה [תיקון: תשל״ה־2]
לענין תקנות אלה דין המדינה כדין כל מעביד.
השם [תיקון: תשל״ה]
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות־שעת־חירום (אבטחת מוסדות חינוך), תשל״ד–1974“.
י׳ באלול תשל״ד (28 באוגוסט 1974)
- אהרן ידלין
שר החינוך והתרבות
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.