תפארת ישראל (מהר"ל)/פרק נח
בזה הפרק אכנוס לבאר השאלה הזאת, ועם שכבר בארנו שאלה זאת במה שיש בו די למעיינים ויודעים להבין דבר אמת ויושר מכל מקום לא נעלים להשיב תשובה נצחת לשאלה זאת מה שלא נזכר בתורה עולם הבא בפירוש. וזה כי אין ספק שהתורה שנתן השם יתברך הוא תקון עולם הזה ובשביל תקון עולם הזה להיישיר בני אדם אל תכלית הטוב שיהיו טובים בעולם הזה ויהיה מציאות עולם הזה כמו שראוי להיות לכך נתן לנו התורה, וזה כי השם יתברך ברא את העולם הזה והעולם הזה הוא בעל חסרון בודאי ובו ברא יצר הרע, ונראה כי אילו היה הבריאה חסרה וצריך להשלמה ואין השלמת העולם רק בתורה שהיא מסלקת היצר הרע עד שאמרו (קידושין ל' ע"ב) כי התורה היא רטייה ואספלנית ליצר הרע ולכך נתן התורה ואמר אם בחקותי תלכו וגו' הכל הוא לסלק הרע מן העולם כדי שיהיה הבריאה בשלמות, וכמו שאמרו ז"ל (ע"ז ג' ע"א) שהיה כל העולם תלוי ועומד עד שנתנה תורה לישראל לכך הוסיף ה' בששי שהכל תלוי ועומד עד מתן תורה. אבל עולם הבא הוא בשלמות מצד עצמו ואין בו חסרון ואין התורה תועלת אל עולם הבא לתקן אותו ולכך לא נזכר עולם הבא בתורה, כי מה שנזכר שכר עולם הזה בתורה כי התורה היא באה להשלים את העולם לסלק את חסרון עולם הזה, ולכך אמרה תורה אם בחקותי תלכו וגו' כי התורה היא סדר העולם לקיים את סדר עולם הזה, ואם אתה אומר שיהיה מזכיר בתורה עולם הבא כדי להיישיר האדם אל העולם הבא אם כן לא היה די בעולם הזה להיישיר את ברואיו רק כאשר מבטיח להם עולם הבא, אם כן היה נברא העולם הזה בעל חסרון ולא היה שלם בצד עצמו עד כי יושלם מצד עולם הבא ודבר זה אינו כי השם יתברך השלים מעשיו מהעולם הזה מצד עצמו, אבל שיושלם מצד עולם הבא זה אינו מאחר שהוא עולם בפני עצמו כל אחד שלמותו בעצמו ולכך לא נזכר בתורה רק טובת עולם הזה, כאלו אמר כי ראוי לך שתהיה הולך בדרך הישר ולעשות מצות השם יתברך בעולם הזה, כי אם תעשה בעולם הזה מצות השם יתברך אז תהיה בטוב בעולם הזה ולא תהיה ברע, ואם לא תשמע למצות ה' אלקיך ולעשות בעולם הזה הרע אז תהיה ח"ו ברע בעולם הזה. הרי כל המכוון להיישיר את האדם בעולם הזה וכך ראוי לתורה אשר היא השלמה לעולם ואם כן איך יזהיר התורה שנתן לעולם הזה שאם ישמרו התורה יהיה להם עולם הבא ולכך יעשו התורה והמצות ועולם הזה עולם בפני עצמו ושלמותו בעצמו ולא מצד אחר. ועוד כי איך אפשר לומר שיהיה נזכר בתורה שום שכר כאילו אמר שיעבוד האדם בוראו בשביל השכר ודבר זה אין ראוי לומר כלל ולפיכך לא נזכר בתורה עולם הבא שהיה משמע לעבוד השם יתברך על מנת לקבל פרס ואין זה ראוי, ואולי תאמר אם כן למה נכתב בתורה שכר עולם הזה, אינו דומה לזה כלל כי אם לא היה נותן להם התורה בענין זה אם בחקותי תלכו לא היה ראוי שיבא עליהם עונש אחר שלא הזהיר קודם זה, ולכך כתיב אם בחקותי תלכו וגו' ודבר זה שייך בעולם הזה מפני כי השם יתברך ברא את האדם בעולם הזה ואח"כ נוטל ממנו עולם הזה, ואי אפשר לומר רק כי על דעת זה קבלו ישראל התורה ולכך יעד להם הטוב והרע שאם לא ישמרו יאמר להם הלא אתם אבדתם את הטוב כי נתתי לכם התורה על תנאי זה, אבל שכר עולם הבא הלא אין האדם מאבד דבר ממה שהיה לו קודם אם יהיו זוכים יהיה להם עולם הבא ואם לא יזכו לא יהיה להם ועל דבר זה אין צריך לקבל רק עונש עולם הזה שכבר נברא האדם בעולם הזה כמו שנבראו האומות ולמה יהיה להם עונש אף אם יעברו התורה, לכך אמר להם אם בחקותי תלכו ואם בחקותי לא תלכו וגו' שעל מנת שיהיה להם הטוב קבלו גם כן עליהם עונש אם יעברו. אבל שיזכור בתורה בפירוש שאם יקיימו המצות יהיה להם עולם הבא או כאשר יעברו יהיו נאבדים מן עולם הבא שאין עולם הבא סבה לעבוד השם יתברך ולא היה זה רק כמלך שאומר שתהיה עבד לי ואתן לך שכר, דבר זה אין ראוי שיהיה נזכר בפירוש בתורה. כי ראוי לעבוד למלך גדול שלא על מנת לקבל פרס כמו שאמרו ז"ל (אבות פ"א) אל תהיו כעבדים וכו'. ואם מזכיר בפירוש השכר הגופני בתורה אין זה פרס כלל כמו שהתבאר כי הדברים האלו אינם רק תנאי שעל דעת כן קבלו התורה. וכן מדברי רבותינו ז"ל מוכח שאין הדבר כמו שחשבו הם שנזכר השכר הגופני בתורה, שהרי למ"ד שכר מצות בהאי עלמא ליכא חוץ מן אותם המצות ששנו אלו דברים שהאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לעולם הבא ושאר מצות אין שכרם כלל בעולם הזה, ואם כן מה שאמר הכתוב אם בחקותי תלכו וגו' אין זה שכר מצות כלל:
וגם יש להשיב כי התורה האמיתית לא זכרה עולם הבא בתורה בשביל דבר זה כדי שיהיו כל דברי תורה מבוררים נכרים לכל אדם בחוש העין דבר שהוא יסוד התורה. ואין אתה צריך להאמין דברים שהוא יסוד התורה כי כך ראוי אל כל שנקרא בשם תורה, כי אם באים להאמין דברים שהוא יסוד התורה כל אחד יוכל לכתוב תורה ומצות מלבו ויאמר שבשכר התורה יהיו לו כך וכך לעולם הבא דברים בלתי ידועים ולא יהיה ניכר האמת מן השקר. ולפיכך ראוי לתורה שיהיו דבריה מבוררים ונכרים לחוש העין עד שלא תוכל לדמות לה אחד מן הדתות שמבטיחים שכר עולם הבא דבר בלתי מבורר ובלתי ידוע לחוש, אבל דבר הבלתי ידוע לאדם והם בלתי מבוררים אין ראוי שיכנסו בגדר התורה כיון שכל אחד יוכל לומר שבשכר תורה זאת יגיע לכם כך וכך, ובשביל כך זכרה התורה הטוב הגופני במה שהוא דבר נראה וברור, ואין ראוי להזכיר בתורה שכר רוחני שאינו מבורר לאדם והוא צריך להאמין, ודבר זה אין ראוי לתורה רק שיהיו דבריה מבוררים כי דבר שהוא בלתי מבורר אין שם תורה ראוי עליה כיון שכל אחד יכול לחדש דברים בלתי ידועים ולמי ישמעו. וכבר פירשנו הפסוק אחר דברי התוכחה שאמר (דברים פ' כ"ט) ולא נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע שאין מקומו שם, רק שהכתוב בא לומר כי משה אמר מה שנתן ה' ברכות וקללות ויותר היה לומר כי כאשר תעשו התורה יהיה לכם עולם הבא ואם לא תעשו התורה לא יהיה לכם עולם הבא רק תהיו נאבדים בגיהנם ותאמרו בשביל זה ח"ו כי אין עונש כי אם בעולם הזה על התורה, אבל דבר זה מה שנתן ברכות וקללות שאם אתם עוברים אתם ראוים לעונש מאחר שאין לכם לב לדעת ועינים לראות ואוזן לשמוע, כי אתם רואים בעיניכם הדבר הזה המסות הגדולות אשר עשה השם יתב' לפרעה בשביל שהרשיע נגד השם ולכך בעיניכם ראיתם אם אחד עובר על דבריו שבא עליו עונש כמו שבא על פרעה, וכן אתם ראיתם השכר לשומרי מצותיו שהרי הוליכך בדרך ארבעים שנה שמלתך לא בלתה וגו' ורגלך לא בצקה וגו', כל זה מה שעשה השם לשומרי מצותיו ומאחר שדבר זה ראיתם בעיניכם אם כן מה שהשם יתב' מביא עליכם ברכות וקללות אם לא תשמעו הוא במשפט ודין כי איך לא יהיה מביא עליכם אחר שראיתם דבר זה בעיניכם ומעתה אם לא תעשו הרי בדין ומשפט השם יתברך מביא עליכם, אבל אבוד עולם הבא אינו דבר נראה לעינים. ותכלית מה שרצה השם יתברך להזהיר אותם שלא יעברו התורה כאשר נראה לאדם העונש בעולם הזה כאשר עובר התורה והשכר כאשר שומר התורה, אבל שיכתוב בתורה עולם הבא כאשר ישמרו התורה דבר זה אינו כי יאמרו מנין שהוא כך. ובאולי יאמר אם כן למה יהיה החוטא נאבד מן עולם הבא אחר שדבר זה שחוטא נאבד מן עולם הבא לא היה נראה בעין, זה אינו כי דבר זה שראוי שיהיה נראה העונש לחוש הוא שייך דווקא בעולם הזה שכבר נברא בו האדם ומאחר שנברא בו האדם למה יהיה נענש ויהיה נאבד מן עולם הזה שכבר נברא בו, וכבר אמרנו כי בשביל זה הוא נענש אחר שקבלו התורה עליהם באם תשמעו ואם לא תשמעו ואם לא היה זה שהיה נראה דבר זה שאם ישמעו יזכו לטובת עולם הזה ואם לא ישמעו יבא עליהם עונש, מאחר שהאדם אינו שכלי גמור רק הוא אדם גשמי צריך שיהיה רואה בחוש דבר זה שכך ראוי לאדם שיראה בעין הגשמי כמו שהוא גשמי, אבל עולם הבא שאין האדם בעולם הבא עדיין ולא שייך לומר אחר שכבר נברא למה יהיה נאבד ממנו כמו שאמרנו אין צריך לזה רק אם יזכה יהיה לו עולם הבא ואם לא יזכה לא יהיה לו עולם הבא, ולכך לא הזכיר בכתוב עולם הבא כלל ואדרבא דבר שהוא בלתי ידוע ומפורסם אדרבא מחליש האמונה כמו שאמרו הרוצה לשקר ירחיק עדותו והתורה היא עדות ה' נאמנה ולא רצה להרחיק את העדות רק לקרב את העדות שהוא נגלה ונראה לא עדות שאינו נגלה. ומעתה תשובתנו אל האומות ששואלים למה לא נזכר בתורה עולם הבא, בודאי אין ראוי שיהיה נכנס בגדר התורה האמתית רק דבר נראה לחוש ולא יהיה דבר שהוא יסוד הדת בלתי נראה לחוש, שאם כן כל אחד יכול לחדש דת ויאמר שיהיה לו עולם הבא ויאמין לו, ולכך הרחיקה התורה דבר זה כאלו אמרה שכל דת שתעשה כמו תורת משה מבטיח בדבר שנראה לחוש היא אמתית, ולא כמו שאר דתות שמניחים דבר שלא נתברר אמתתו. ולא נקרא דבר זה ברור אם יאמרו שנודע לראשונים אותות ומופתים כי אפשר לזה הכחשה, אלו אומרים כך היה ואחרים אומרים לא כך היה. אבל הבירור הוא כמו שהיה למשה רבינו ע"ה שבכל זמן ובכל עת ובכל הדורות כאשר היו עובדים השם יתברך שומרים תורתו היה השם יתברך עמהם וכאשר סרו מן התורה סר מאתם השם יתברך כמו שהבטיח בתורה לא נפל דבר אחד ארצה, ודבר זה הבחנה לתורה לא כאשר ירחיק עדותו לעולם הבא, כי מה שיש לעכו"ם עולם הזה דבר זה אין ראייה כי מי יאכל אותו אחר שאין ישראל זוכין לו ואין כאן מקום זה. וכבר זכינו בדין ובטענות וראיות ברורות. והנה תשובות האלו אשר אמרנו הם גם כן תשובת מה שלא נזכר בתורה השארת הנפש אחר מות האדם, כי דרך אחד ותשובה אחת היא גם לזה ואין בזה ספק כלל כי הם דברים ברורים מאד מאד, ועוד יתבאר. ועוד שאין להזכיר עולם הבא בתורה כלומר אם בחקותי תלכו יהיה לכם עולם הבא ואם לא תשמרו תהיו נאבדים מן עולם הבא, כי עולם הבא נברא כבר בששת ימי בראשית ואין עשיית המצות והתורה סבה לעולם הבא רק הם סבה שיהיו נאבדים מן עולם הבא שכבר נברא אם לא ישמרו התורה, אבל שיהיה דבר זה שהם עושים התורה שיזכו לעולם הבא דבר זה אינו כלל, אבל התורה סבה שיתן להם ברכות אם ישמרו ויביא הקללות אם לא ישמרו דבר זה בודאי עשיית המצות סבה לזה, כי כאשר יעשו התורה יתן להם הברכה אשר לא היתה הברכה קודם בעולם וכן להפך אם לא ישמרו אבל לומר אם בחקותי תלכו יהיה לכם עולם הבא דבר שכבר היה בעולם וקי"ל קטן מאימתי בא לעולם הבא כדאיתא בפרק חלק (סנהדרין ק"י ע"ב) ואם כן אין צריך כלל לעשיית המצות לענין עולם הבא, ואף על גב כי בודאי כאשר יוסיף במצות יזכה על ידם יותר לעולם הבא מכל מקום אין שייך לומר שהוא יעשה עמהם דבר בזה שכבר נברא, ואין השם יתברך מבטיח רק בדבר שהוא נותן כמו ברכות וקללות שהשם יתברך נותן אותם אבל אין מבטיח בדבר שכבר היה, ודבר זה כאשר ברא השם יתברך עולם הבא הרי בזה נעשה שכל אשר הוא מושלם הוא מוכן לעולם הבא ואין זה נעשה עתה, ובזה אין מדבר הכתוב רק מדבר בדבר שהוא נעשה עתה, וכן לא הוזכר גן עדן וגיהנם לומר שאם תשמרו התורה יהיה לכם גן עדן ואם לא תשמרו יהיה לכם גיהנם, כי דבר זה כבר היה בשעת הבריאה ואין הכתוב בא לדבר מזה שכבר היה רק מדבר במה שנעשה עתה: