תניא מנוקד/חלק א/פרק מד


פרק מד עריכה

וְהִנֵּה כָּל מַדְרֵגַת אַהֲבָה מִשְּׁתֵּי מַדְרֵגוֹת אֵלּוּ, אַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם, נֶחֱלֶקֶת לְכַמָּה בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת לְאֵין קֵץ, כָּל חַד לְפוּם שִׁעוּרָא דִּילֵיהּ, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ1 עַל פָּסוּק "נוֹדָע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָה"2, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּאִיהוּ אִתְיְדַע וְאִתְדַּבַּק לְכָל חַד לְפוּם מַה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּיהּ וכו'.

וְלָכֵן נִקְרָאִים דְּחִילוּ וּרְחִימוּ "הַנִּסְתָּרוֹת לַה' אֱלֹהֵינוּ"3, וְתוֹרָה וּמִצְווֹת הֵן הַנִּגְלוֹת לָנוּ וּלְבָנֵינוּ לַעֲשֹוֹת כו'. כִּי תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד לְכֻלָּנוּ בְּקִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה וּמִצְווֹת בִּבְחִינַת מַעֲשֶׂה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, שֶׁהֵם לְפִי הַדַּעַת אֶת ה' שֶׁבַּמֹּחַ וָלֵב, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

אַךְ אַחַת הִיא אַהֲבָה הַכְּלוּלָה מִכָּל בְּחִינוֹת וּמַדְרֵגוֹת אַהֲבָה רַבָּה וְאַהֲבַת עוֹלָם, וְהִיא שָׁוָה לְכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל וִירֻשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ. וְהַיְינוּ מַה שֶּׁכָּתַב הַזֹּהַר4 עַל פָּסוּק5 "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה" וגו', דִּירַחֵים לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא רְחֵימוּתָא דְּנַפְשָׁא וְרוּחָא, כְּמָה דְּאִתְדַּבַּקוּ אִלֵּין בְּגוּפָא וְגוּפָא רָחֵים לוֹן וכו'. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ", כְּלוֹמַר, מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה ה' נַפְשִׁי וְחַיַּי הָאֲמִתִּיִּים, לְכָךְ "אִוִּיתִיךָ". פֵּרוּשׁ, שֶׁאֲנִי מִתְאַוֶּה וְתָאֵב לְךָ כְּאָדָם הַמִּתְאַוֶּה לְחַיֵּי נַפְשׁוֹ, וּכְשֶׁהוּא חַלָּשׁ וּמְעֻנֶּה, מִתְאַוֶּה וְתָאֵב שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ אֵלָיו. וְכֵן כְּשֶׁהוּא הוֹלֵךְ לִישַׁן, מִתְאַוֶּה וְחָפֵץ שֶׁתָּשׁוּב נַפְשׁוֹ אֵלָיו כְּשֶׁיֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ. כָּךְ אֲנִי מִתְאַוֶּה וְתָאֵב לְאוֹר אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, חַיֵּי הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, לְהַמְשִׁיכוֹ בְּקִרְבִּי עַל יְדֵי עֵסֶק הַתּוֹרָה בַּהֲקִיצִי מִשְּׁנָתִי בַּלַּיְלָה, דְּאוֹרָיְיתָא וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כֹּלָּא חַד. כְּמוֹ שֶׁכָּתַב הַזֹּהַר שָׁם, דְּבָעֵי בַּר נַשׁ מֵרְחֵימוּתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֵיקַם בְּכָל לֵילָא, לְאִשְׁתַּדְּלָא בְּפֻלְחָנֵיהּ עַד צַפְרָא כו'.

וְאַהֲבָה רַבָּה וּגְדוֹלָה מִזּוֹ, וְהִיא מְסֻתֶּרֶת גַּם כֵּן בְּכָל נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל בִּירֻשָּׁה מֵאֲבוֹתֵינוּ, הִיא מַה שֶּׁכָּתַב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא6, כִּבְרָא דְּאִשְׁתַּדַּל בָּתַר אָבוֹי וְאִמֵּיהּ, דְּרָחֵים לוֹן יַתִּיר מִגַּרְמֵיהּ וְנַפְשֵׁיהּ וְרוּחֵיהּ כו'; כִּי הֲלֹא אָב אֶחָד לְכֻלָּנוּ. וְאַף כִּי מִי הוּא זֶה וְאֵיזֶהוּ אֲשֶׁר עָרַב לִבּוֹ לָגֶשֶׁת, לְהַשִּׂיג אֲפִלּוּ חֵלֶק אֶחָד מִנִּי אֶלֶף מִמַּדְרֵגַת אַהֲבַת רַעְיָא מְהֵימְנָא. מִכָּל מָקוֹם, הֲרֵי אֶפֶס קָצֵהוּ וְשֶׁמֶץ מֶנְהוּ מֵרֹב טוּבוֹ וְאוֹרוֹ מֵאִיר לִכְלָלוּת יִשְׂרָאֵל בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתְבוּ בְּתִקּוּנִים7, דְּאִתְפַּשְּׁטוּתֵיהּ בְּכָל דָּרָא וְדָרָא לְאַנְהָרָא לוֹן וכו'. רַק שֶׁהֶאָרָה זוֹ הִיא בִּבְחִינַת הֶסְתֵּר וְהֶעְלֵם גָּדוֹל בְּנַפְשׁוֹת כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל. וּלְהוֹצִיא אַהֲבָה זוֹ הַמְּסֻתֶּרֶת מֵהַהֶעְלֵם וְהַהֶסְתֵּר אֶל הַגִּלּוּי, לִהְיוֹת בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ וּמֹחוֹ, לֹא נִפְלֵאת וְלֹא רְחוֹקָה הִיא, אֶלָּא "קָרוֹב הַדָּבָר מְאֹד בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ"8, דְּהַיְינוּ לִהְיוֹת רָגִיל עַל לְשׁוֹנוֹ וְקוֹלוֹ, לְעוֹרֵר כַּוָּנַת לִבּוֹ וּמֹחוֹ, לְהַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בְּחַיֵּי הַחַיִּים אֵין סּוֹף בָּרוּךְ הוּא, כִּי הוּא אָבִינוּ מַמָּשׁ הָאֲמִתִּי וּמְקוֹר חַיֵּינוּ, וּלְעוֹרֵר אֵלָיו הָאַהֲבָה כְּאַהֲבַת הַבֵּן אֶל הָאָב.

וּכְשֶׁיַּרְגִּיל עַצְמוֹ כֵּן תָּמִיד, הֲרֵי הַהֶרְגֵּל נַעֲשֶׂה טֶבַע. וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ לִכְאוֹרָה שֶׁהוּא כֹּחַ דִּמְיוֹנִי, לֹא יָחוּשׁ, מֵאַחַר שֶׁהוּא אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ מִצַּד עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת אַהֲבָה מְסֻתֶּרֶת; רַק שֶׁתּוֹעֶלֶת יְצִיאָתָהּ אֶל הַגִּלּוּי, כְּדֵי לַהֲבִיאָהּ לִידֵי מַעֲשֶׂה, שֶׁהוּא עֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת, שֶׁלּוֹמֵד וּמְקַיֵּם עַל יְדֵי זֶה כְּדֵי לַעֲשֹוֹת נַחַת רוּחַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כְּבֵן הָעוֹבֵד אֶת אָבִיו. וְעַל זֶה אָמְרוּ9: "מַחֲשָׁבָה טוֹבָה – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ לְמַעֲשֶׂה", לִהְיוֹת גַּדְפִין לְפָרְחָא כַּנִּזְכָּר לְעֵיל. וְהַנַּחַת רוּחַ הוּא כִּמְשַׁל שִׂמְחַת הַמֶּלֶךְ מִבְּנוֹ שֶׁבָּא אֵלָיו בְּצֵאתוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, אוֹ לִהְיוֹת לוֹ דִּירָה בַּתַּחְתּוֹנִים, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל.

וְהִנֵּה גַּם לִבְחִינַת "נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ" הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, קָרוֹב הַדָּבָר מְאֹד לְהוֹצִיאָהּ מֵהַהֶעְלֵם אֶל הַגִּלּוּי עַל יְדֵי הַהֶרְגֵּל תָּמִיד, בְּפִיו וְלִבּוֹ שָׁוִין. אַךְ אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאָהּ אֶל הַגִּלּוּי בְּלִבּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן יָכוֹל לַעֲסֹק בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת לִשְׁמָן, עַל יְדֵי צִיּוּר עִנְיַן אַהֲבָה זוֹ בַּמַּחֲשָׁבָה שֶׁבְּמֹחוֹ; וּמַחֲשָׁבָה טוֹבָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְצָרְפָהּ כו'.

וְהִנֵּה שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אַהֲבוֹת אֵלּוּ, אַף שֶׁהֵן יְרֻשָּׁה לָנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ וּכְמוֹ טֶבַע בְּנַפְשׁוֹתֵינוּ. וְכֵן הַיִּרְאָה הַכְּלוּלָה בָּהֶן, שֶׁהִיא לִירָא מִלִּפָּרֵד חַס וְשָׁלוֹם מִמְּקוֹר חַיֵּינוּ וְאָבִינוּ הָאֲמִתִּי בָּרוּךְ הוּא. אַף עַל פִּי כֵן אֵינָן נִקְרָאוֹת בְּשֵׁם דְּחִילוּ וּרְחִימוּ טִבְעִיִּים, אֶלָּא כְּשֶׁהֵן בְּמֹחוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ לְבַד וְתַעֲלֻמּוֹת לִבּוֹ. וְאָז מְקוֹמָן בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּיצִירָה, וּלְשָׁם הֵן מַעֲלוֹת עִמָּהֶן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמָתָן וּבְסִבָּתָן. אֲבָל כְּשֶׁהֵן בְּהִתְגַּלּוּת לִבּוֹ – נִקְרָאוֹת רְעוּתָא דְּלִבָּא בַּזֹּהַר, וּמְקוֹמָן בְּעֶשֶׂר סְפִירוֹת דִּבְרִיאָה, וּלְשָׁם הֵן מַעֲלוֹת עִמָּהֶן הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת הַבָּאוֹת מֵחֲמָתָן. מִפְּנֵי שֶׁיְּצִיאָתָן מֵהַהֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר הַלֵּב אֶל בְּחִינַת גִּלּוּי, הִיא עַל יְדֵי הַדַּעַת וּתְקִיעַת הַמַּחֲשָׁבָה בְּחֹזֶק, וְהִתְבּוֹנְנוּת עֲצוּמָה מֵעֻמְקָא דְּלִבָּא יַתִּיר וְתָדִיר בְּאֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, אֵיךְ הוּא חַיֵּינוּ מַמָּשׁ וְאָבִינוּ הָאֲמִתִּי בָּרוּךְ הוּא.

וּמוּדַעַת זֹאת מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתִּקּוּנִים10, כִּי בְּעוֹלַם הַבְּרִיאָה מְקַנְּנָא תַּמָּן אִמָּא עִלָּאָה, שֶׁהִיא הַהִתְבּוֹנְנוּת בְּאוֹר אֵין סוֹף, חַיֵּי הַחַיִּים בָּרוּךְ הוּא. וּכְמַאֲמַר אֵלִיָּהוּ: "בִּינָה לִבָּא, וּבָהּ הַלֵּב מֵבִין". וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁשְּׁתֵּי בְּחִינוֹת אַהֲבוֹת אֵלּוּ הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל הֵן כְּלוּלוֹת מִן בְּחִינַת אַהֲבָה רַבָּה, וּגְדוֹלָה וּמְעֻלָּה מִדְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים, אֲשֶׁר הָאַהֲבָה נִקְרֵאת לְעֵיל בְּשֵׁם "אַהֲבַת עוֹלָם". רַק שֶׁאַף עַל פִּי כֵן צָרִיךְ לִטְרֹחַ בְּשִׂכְלוֹ לְהַשִּׂיג וּלְהַגִּיעַ גַּם לִבְחִינַת אַהֲבַת עוֹלָם הַנִּזְכֶּרֶת לְעֵיל, הַבָּאָה מֵהַתְּבוּנָה וָדַעַת בִּגְדֻלַּת ה', כְּדֵי לְהַגְדִּיל מְדוּרַת אֵשׁ הָאַהֲבָה בְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה וְלַהַב הָעוֹלֶה הַשָּׁמַיְמָה, עַד שֶׁמַּיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת וכו' וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ וכו'. כִּי יֵשׁ יִתְרוֹן וּמַעֲלָה לִבְחִינַת אַהֲבָה כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת עַזָּה וכו' הַבָּאָה מֵהַתְּבוּנָה וָדַעַת בִּגְדֻלַּת אֵין סוֹף בָּרוּךְ הוּא, עַל שְׁתֵּי בְּחִינוֹת אַהֲבָה הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל כַּאֲשֶׁר אֵינָן כְּרִשְׁפֵּי אֵשׁ וְשַׁלְהֶבֶת כו', כִּיתְרוֹן וּמַעֲלַת הַזָּהָב עַל הַכֶּסֶף וכו', כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר לְקַמָּן. וְגַם כִּי זֶה כָּל הָאָדָם וְתַכְלִיתוֹ, לְמַעַן דַּעַת אֶת כְּבוֹד ה' וִיקָר תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ, אִישׁ אִישׁ כְּפִי אֲשֶׁר יוּכַל שְׂאֵת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרַעְיָא מְהֵימְנָא פָּרָשַׁת בֹּא: "בְּגִין דְּיִשְׁתְּמוֹדְעוּן לֵיהּ" וכו', וְכַנּוֹדָע.

מראי מקומות עריכה