תנחומא על סדר וה' פקד את שרה
יג. [ עריכה ]
וה' פקד את שרה, זש"ה (במדבר כג, יט) לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם. אמר רבי שמואל בר נחמן סופו של פסוק שובר את ראשו, מי שהוא אומר לא איש אל ויכזב חוזר ואומר ההוא אמר ולא יעשה, ומהו לא איש אל ויכזב כשהוא אומר לעשות טובה, כיצד מלך ב"ו אומר ליתן מתנה לבנו כיון שהכעיסו חוזר במתנתו והקדוש ברוך הוא אומר לעשות טובה ואף על פי שחוטאין אינו חוזר בו שנא' (תהלים קה, מד) ויתן להם נחלת גוים ועמל לאומים יירשו, למה? (תהלים קה, מה) בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו, אע"פ שלא שמרו חקיו ולא נצרו תורותיו נתן להם, וכן אתה מוצא אחר שעשו ישראל את העגל ובקש עליהן משה רחמים מה הקב"ה א"ל (שמות, לג א) וידבר ה' אל משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית ממצרים, א"ל הקדוש ברוך הוא משה איני כב"ו שאומר ליתן מתנה וחוזר בו, הוי לא איש אל ויכזב, מהו ההוא אמר ולא יעשה אם אמר בשעת כעסו להביא רעה חוזר שכן אמר למשה (דברים ט, יד) הרף ממני ואשמידם ואמחה וגו', ולא עשה אלא (שמות לב, יד) וינחם ה' על הרעה, וכן (שמות לב, י) ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם, ולא עשה אלא (במדבר יד, כ) ויאמר ה' סלחתי כדברך. א"ל הקב"ה איני כבשר ודם שאומר לעשות רעה ומתגאה לעשותה, א"ר הונא הכהן בשם רבי אחא בא וראה בשעה שאמר ירמיה (ירמיה כז, יב) הביאו את צואריכם בעול מלך בבל ועבדו אתו ועמו, והיה עמו חנניה בן עזור הנביא השקר והיה מתנבא טובות כמה שנאמר (ירמיה ח, יא) וירפו את שבר בת עמי על נקלה לאמר שלום שלום ואין שלום, אומר להם הנה כלי בית ה' מושבים מבבל עתה מהרה, א"ל ירמיה אני מתנבא רעות מפי הקדוש ברוך הוא ואתה מתנבא טובות של שקר, מעצמך אתה אומר, (ירמיה כח, ו) יקם ה' את דבריך אשר נבאת להשיב כלי בית ה', וכן הקב"ה אומר לירמיה (ירמיה כז, ב) עשה לך מוסרות ומוטות ונתתם על צוארך, כמו שנבוכדנצר עתיד ליתן בצואריהן של בני וכן עשה, וחנניה נוטלן מעל צוארו ושוברן שנא' (ירמיה כח, י) ויקח חנניה הנביא את המוטה מעל צואר ירמיה הנביא וישברהו, א"ל כך אמר לי הקדוש ברוך הוא (ירמיה כח, יא) ככה אשבר את עול נבוכדנצר מלך בבל. א"ל ירמיה כבר עמדו נביאי אמת לפני ולפניך (ירמיה כח, ט) והנביא אשר ינבא לשלום בבא דבר הנביא יודע הנביא אשר שלחו ה' באמת, ואני מתנבא רעות אם לא יבואו דברי אין אני שקרן שהקב"ה אומר לעשות רעה וחוזר בה, ואתה מתנבא טובות ואם לא יבואו דבריך אתה נביא שקר שהקדוש ברוך הוא אומר לעשות טובה ואף על פי שסרחנין הן אינו חוזר בו וכן אתה מוצא בשעה שאמר ליחזקאל בשעת כעסו (יחזקאל כ, לא) חי אני נאם אדני ה' אם אדרש לכם, וחזר בו שנאמר (יחזקאל לו, לז) עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם ארבה אתם כצאן אדם, הוי לא איש אל ויכזב לטובה, ההוא אמר ולא יעשה ברעה, תדע לך שכשבאו המלאכים אצל שרה מה כתיב שם שוב אשוב אליך וגו', זבדי בן לוי אמר סרט לו סריטה על הכותל ואמר לו לכשתגיע החמה לכאן תהי נפקדת, וכיון שהגיע החמה נפקדה שרה שנא' וה' פקד את שרה, רבותינו אמרו שנתיאשה מן הבנים שכן היא תומהה ואומרת אחרי בלותי היתה לי עדנה, אמר הקב"ה הריני מודיע שתבנה, תדע לך כשבאו המלאכים אמר לה מהרי שלש סאים קמח סולת, אמר רב יהודה בר שלום היאך שהיא עסוקה לשה בעיסה ראתה דרך נשים, כיון שהביא לפניהם שיאכלו אין אתה מוצא שהביא להם פת אלא ויקח חמאה וחלב ובן הבקר, אמר הקדוש ברוך הוא כבר אמרתי לאברהם כה יהיה זרעך מה הוא כה יהיה אמר רבי תנחום בשם רבי אחא אין העולם חסר שלשים צדיקים שכן יהיה בגימטריא שלשים לכך נאמר וה' פקד את שרה:
יד. [ עריכה ]
וה' פקד את שרה. ילמדנו רבינו אי זו אונאה כך שנו רבותינו אסור לאדם שיונה את חבירו ולא יאמר לו בכמה חפץ זה והוא אינו רוצה לקנותו, ואם היה בעל תשובה אל יונה אותו ולא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים, ואם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שהרי החזיר נשוך בין שניהם, אמר הקב"ה דייך להיות שוה לי כביכול אני כשבראתי את עולמי לא בקשתי להונות לבריה ולא פרסמתי לבאי עולם מה היה האילן שאכל ממנו אדם הראשון בא וראה כל מי שיונה לחבירו הוא נענש תחילה, ושרה שהונת את עצמה ונטלה שכרה שאמרה לאברהם הנה נא עצרני ה' מלדת בא נא אל שפחתי, אמר לה הקדוש ברוך הוא את הונית את עצמך חייך בלשון שאמרת בו אני פוקדך את אמרת עצרני מה כתיב למעלה כי עצר עצר ה' בעד כל רחם וגו', אמר הקב"ה אברהם התפלל לפני על אבימלך הרשע ונתמלאתי רחמים עליו הריני פוקד לאברהם עמו שנאמר וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו מה כתיב אחריו וה' פקד את שרה:
טו. [ עריכה ]
וה' פקד את שרה. זשה"כ (יחזקאל יז, כד) וידעו כל עצי השדה כי אני ה' השפלתי עץ גבוה, זה אשור שנא' (יחזקאל לא, ג) הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחורש מצל וגבה קומה, הגבהתי עץ שפל אלו ישראל דכתיב (מלאכי ב, ט) וגם אני נתתי אתכם נבזים ושפלים לכל העם, הובשתי עץ לח זו אשתו של אבימלך, הפרחתי עץ יבש זו שרה שנא' ותהר ותלד שרה, אני ה' דברתי ועשיתי שנא' ויעש ה' לשרה כאשר דבר, א"ר לוי כשתקופת תמוז נכנס מיבשת העשבים ומפרחת האילנות כך יבשו העשבים כי עצר עצר ה' והפריחו האילנות וה' פקד את שרה:
טז. [ עריכה ]
וה' פקד את שרה, זשה"כ (ישעיה מד, כו) מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים. מקים דבר עבדו זה אברהם שנאמר בעבור אברהם עבדי שהתפלל על אבימלך שנאמר ויתפלל אברהם אל האלהים, ועצת מלאכיו ישלים שבשרו אותו המלאכים שנאמר שוב אשוב אליך כעת חיה, האומר לירושלים תושב ולערי יהודה תבנינה, ומה ענין זה לכאן אלא כשם שנתיאשו ממנה האומות שלא נבנית והיא תבנה שנאמר האומר לירושלים תושב. וכתיב (תהלים, קב יז) כי בנה ה' ציון, אם תמהים אתם (ישעיה נא, ב) הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם, כשם שעשיתי לאברהם ולשרה כך אעשה לירושלים:
יז. [ עריכה ]
וה' פקד את שרה, זשה"כ (יחזקאל, לו לו) וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני ה' בניתי הנהרסות, וידעו הגוים אלו האנשים שהיו מביישות את שרה וקוראות אותה עקרה, כי אני ה' בניתי הנהרסות שהיתה נהרסת שנאמר ואברהם ושרה זקנים באים בימים, נטעתי הנשמה (יחזקאל, לו לו) שהיתה אומרת אחרי בלותי היתה לי עדנה, אני ה' דברתי ועשיתי (יחזקאל, לו לו) שנאמר וה' פקד את שרה, בראש השנה נפקדה שרה ונולד יצחק לז' חדשים בליל פסח שנא' שוב אשוב אליך כעת חיה, וארבעה עקרות נפקדו בראש השנה ואלו הן שרה ורבקה ורחל ולאה: