תנחומא על סדר וה' אמר המכסה
» וה' אמר המכסה «
ילמדנו רבינו: המתרגם בתורה, מהו שיהא מסתכל בספר תורה ומתרגם?
כך שנו רבותינו: המתרגם- אסור לו להסתכל בספר תורה ולתרגם. כדי שלא יאמרו 'תרגום כתוב בתורה'. והקורא- אסור ליתן עיניו חוץ לתורה, שלא נִתנה התורה אלא בכתב. שנאמר: וכתבתי על הלוחות את הדברים" (שמות לד א).
ואסור למתרגם ברבים ליתן עיניו בתורה.
אמר רבי יהודה בן פזי: מקרא מלא! שנאמר: "כתב לך את הדברים האלה" (שמות לד כז)- הרי התורה שנִתנה בכתב; "כי על פי הדברים האלה" (שמות לד כז)- הרי תרגום שנִתן על פה.
א"ר יהודה בר סימון: "כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל"- על ידי מה? ע"י "כתב לך" ועל ידי "על פה"; אם קיימת מה שבכתב בכתב ומה שבע"פ על פה כרתי אתך ברית. ואם שנית מה שבכתב על פה, ומה שבע"פ בכתב- לא כרתי אתך ברית.
א"ר יהודה בר שלום בקש משה שתהא המשנה אף היא בכתב, וצפה הקדוש ברוך הוא שאומות עתידין לתרגם את התורה ולהיות קוראין אותה יונית והן אומרין אנו הן של ישראל, א"ל הקב"ה למשה אכתב לו רובי תורתי וא"כ כמו זר נחשבו (הושע ח) וכ"כ למה מפני שהמשנה היא מסטורין של הקדוש ברוך הוא ואין הקב"ה מוסר מסטורין שלו אלא לצדיקים שנאמר (תהלים כה) סוד ה' ליראיו, וכן אתה מוצא אפילו בשעה שהכעיסו הסדומים לפני הקדוש ברוך הוא וביקש הקב"ה להפכן לא נמלך אלא באברהם שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עושה, וכתיב (משלי ג) ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, שאין לך אדם שהוא חביב לפני המלך ואינו חביב לפני בני פלטרין שלו, וכשהוא חביב לפני בני פלטרין שלו אינו הוא חביב לפני המלך, והצדיקים הן חביבין לפני הקדוש ברוך הוא והן חביבין לפני המלאכים ולפני הבריות, מנין שכן אתה מוצא כשהיה המלאך בא אצל דניאל היה קורא אותו איש חמודות שלש פעמים (דניאל י) ויאמר אלי דניאל איש חמודות הבן בדברים אשר אנכי דובר אליך ועמוד על עמדך כי עתה שלחתי אליך ובדברו עמי את הדבר הזה עמדתי מרעיד, וכתיב (דניאל י) ויאמר אל תירא איש חמודות שלום לך חזק וחזק, וכתיב (דניאל ט) ואני באתי להגיד כי חמודות אתה ובין בדבר והבן במראה, ולמה איש חמודות, אשרי אותו האיש שכך שמע שבשר המלאך ואמר לו איש חמודות שאתה נחמד לפני הקב"ה ונשתבח בעליונים ואתה חמוד על דורך, ואף בצלאל נשתבח לפני הקדוש ברוך הוא נשתבח בעליונים ובתחתונים שנאמר (שמות לא) ראה קראתי בשם בצלאל, וכתיב (שמות לה) ראו קרא ה' בשם בצלאל, ראה בעליונים ראו בתחתונים, הוי אומר ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם, דבר אחר ומצא חן זה אברהם שהיה חביב על הבריות שנאמר (בראשית כג) שמעני אדני. ומנין שהיה חביב על הקב"ה ועל המלאך? שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם, א"ר לוי למה גילה הקדוש ברוך הוא לאברהם, שהיה מהרהר על דור המבול לומר שאי אפשר שלא היה בהם עשרים צדיקים או עשרה שיתלה להן הקב"ה בזכותן, לפיכך אמר הקדוש ברוך הוא גולה אני לו שלא יהא אומר שמא אף בסדום היו צדיקים, תדע לך שכן לא הספיק לומר לו וה' אמר המכסה אני מאברהם כיון שאמר ליה כל אותו ענין מה השיבו ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע, א"ר לוי הוא הדבר שאמר אברהם הוא הדבר שאמר איוב אלא איוב בלעה פנה אבל אברהם בלעה בשילה, איוב אמר (איוב ט כב) אחת היא ע"כ אמרתי תם ורשע הוא מכלה, אבל אברהם אמר האף תספה צדיק עם רשע חזר ואמר חלילה לך מעשות כדבר הזה, דבר אחר למה גילה הקב"ה לאברהם א"ר יהודה בר לוי משל למלך שהיה לו פרדס עמד ונתנו לאוהבו במתנה, לאחר ימים הוצרך המלך לקוץ מתוכו חמש קורות, אמר המלך אעפ"י שהוא משלי ונתתי אותו במתנה לאוהבי אינו דין שאקיץ ממנו כלום עד שאמלך באוהבי, אף כך הקדוש ברוך הוא כיון שעלה אברהם לארץ ישראל אמר ליה (בראשית יג) שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם צפונה ונגבה וקדמה וימה, כי את כל הארץ אשר אתה רואה לך אתננה, לפיכך כשבקש להחריב חמשת כרכים האלו אמר אינו מחריבן חוץ מדעתו של אברהם, ואם תאמר שלא היו מארץ כנען, ראה מה כתיב אחריו (בראשית י) ויהי גבול הכנעני מצידון באכה גררה עד עזה באכה סדמה ועמורה ואדמה וצבוים עד לשע. לפיכך כשבא להחריבן נמלך באברהם שנאמר וה' אמר המכסה:
ו. [ עריכה ]
וה' אמר המכסה. (ו) ילמדנו רבנו מי שנולדו לו שני בנים אחד בערב שבת ואחד בשבת, ושכח ומל את של ערב שבת בשבת, או את של שבת בערב שבת מה הוא שיהא חייב כך שנו רבותינו מי שנולדו לו שני בנים אחד בערב שבת ואחד בשבת ושכח ומל את של ערב שבת בשבת או של שבת בערב שבת חייב למה שחלל את השבת, גדולה מילה שדוחה את השבת, גדולה מילה שאין התינוק נכנס למנין הדורות אלא למי שהוא מל שנא' (תהלים כב) זרע יעבדנו יסופר לה' לדור. א"ר יצחק נאמר במילה עבודה ונאמר בקרבנות עבודה מה עבודה האמורה בקרבנות דמים אף עבודה האמורה במילה דמים למה זרע יעבדנו כיון שאדם מטיף טיפה אחת של דם היא חביבה לפני הקב"ה כקרבנות לפיכך נגלה הקדוש ברוך הוא על אברהם כשמל כשם שנגלה בקרבנות שנא' (ויקרא ט) שור ואיל לשלמים לזבח וגו' כי היום ה' נראה אליכם, א"ל כשהיית ערל ובאת לדבר עמי היית נופל שנא' (בראשית טז) ויפול אברם על פניו וידבר אתו אלהים. וכשמל היה הקב"ה נגלה עליו והקדוש ברוך הוא עומד ואברהם יושב שנאמר וירא אליו ה' באלוני ממרא והוא יושב, בשביל אותו זכות כשבא הקב"ה להפוך חמשה כרכי סדום גילה לאברהם שנאמר וה' אמר המכסה וגו' דבר אחר וה' אמר המכסה זש"ה (איוב לג) אז יגלה אוזן אנשים ובמוסרם יחתום, מדבר באבימלך ובפרעה שגילה הקדוש ברוך הוא את אזנם שנא' ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה, וכן ויבא אלהים אל פרעה, מהו ובמוסרם יחתום כשם שלקה אבימלך בעצירה שנאמר כי עצר עצר ה' בעד כל רחם כך לקה פרעה נאמר כאן על דבר שרי ונאמר בפרעה על דבר שרי מה דבר האמור באבימלך עצירה אף דבר האמור בפרעה עצירה הוי אומר ובמוסרם יחתום, דבר אחר אז יגלה אזן אנשים זה דניאל שגלה לו הקב"ה את הקץ, ובמוסרם יחתום שאמר לו (דניאל יב ד) ואתה דניאל סתום הדברים וחתום. דבר אחר אז יגלה אזן אנשים זה יעקב אבינו שגילה לו הקדוש ברוך הוא את הקץ, וכשביקש לגלות לבניו ואמר להם (בראשית מט) האספו ואגידה לכם את אשר יקרא אתכם באחרית הימים, חתום בפניו שלא יגלה הוי אומר ובמוסרם יחתום דבר אחר אז יגלה זה שמואל שנאמר (שמואל א ט טו) וה' גלה את אזן שמואל יום אחד לפני בא שאול לאמר, (שמואל א ט טז) כעת מחר אשלח איש מארץ בנימין ומשחת לנגיד על עמי ישראל, וכשהלך שמואל למשוח לדוד כיון שראה אליאב אמר (שמואל א טז ו) אך נגד ה' משיחו, (שמואל א טז ז) ויאמר ה' אל שמואל אל תביט אל מראהו, כיון שבא דוד א"ל קום משחהו, אל הקב"ה משיחי עומד ואתה יושב קום משחהו, דבר אחר אז יגלה אזן אנשים זה אברהם שנאמר וה' אמר המכסה אני מאברהם, ובמוסרם יחתום אלו הם הסדומיים, כיון שלא מצא בהן צדיק חתם גזר דינם, דבר אחר וה' אמר המכסה אני זש"ה כי לא יעשה אדני ה' דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים (עמוס ג) מתחלה היה הקדוש ברוך הוא מגלה סודו ליראיו שנאמר סוד ה' ליראיו (תהלים כה) חזר ונתנו לישרים שנאמר בסוד ישרים ועדה (שם קיא) חזר ונתנו לנביאים שנאמר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים, חטאו ישראל בימי עכן עמד הקב"ה וגילה ליהושע שנאמר חטא ישראל (יהושע ו) חטאו בני עלי גלה הקדוש ברוך הוא לשמואל שנאמר ויקרא ה' אל שמואל (שמואל א ג) חטאו הסדומיים גלה הקדוש ברוך הוא לאברהם שנא' המכסה אני:
ז. [ עריכה ]
וה' אמר, זש"ה (איוב כ, כג) יהי למלא בטנו ישלח בם חרון אפו וימטר עלימו בלחומו. פורעניות שבאת על הסדומים היתה למלאות כריסן לפי שמלאו כריסן מן העבירות ומן החמס ומן הגזל לפיכך אף הפורעניות שבאת עליהן מלא כריסן שנאמר ישלח בם חרון אפו, אמר רבי מאיר במטר שבסדום הכתוב מדבר דכתיב וימטר עלימו בלחומו, וכתיב וה' המטיר על סדום ועל עמורה, מהו בלחומו על המלחמות שהיו נלחמים עם הקב"ה שנא' ואנשי סדום רעים וחטאים לה' מאד, רעים זה לזה, וחטאים בגלוי עריות, לה' בחרופין וגידופין ובעבודת כו"ם, מאד בשפיכות דמים, אמר רבי יהודה בר רבי שלום בשם רבי יהודה בר רבי סימון בשעה שבא אמרפל וחביריו להלחם עם הסדומים ע"י ששבו את לוט שמע אברהם ויצא עליהם למלחמה והרג את המלכים, ברחו שנאמר ויחלק עליהם לילה וכתיב ועמק השדים בארות בארות חמר וינסו מלך סדום, התחיל אברהם מהרהר לומר המלכים באין להלחם על הסדומים והמלכים נופלין ואלו ברחו שנאמר והנשארים הרה נסו אלו לא היו כשרין לא היו בורחין, אמר ליה הקדוש ברוך הוא אלו יברח מנשק ברזל תחלפהו קשת נחושה (איוב כ, כד), שלף ויצא מגוה וברק ממררתו יהלך עליו אמים (איוב כ, כה), כל חשך טמון לצפוניו וגו' (איוב כ, כו), כל החשך הזה היכן היה טמון לצפונה של סדום שהיתה בימינה של ירושלים שנאמר (יחזקאל טז, מו) ואחותך הקטנה ממך היושבת מימינך סדום ובנותיה, מהו ירע שריד באהלו שאפילו שריד שנשתייר משם רע רעה הרעה ירע שריד באהלו איזה זה אשתו של לוט שנאמר ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח: