מדרש תנחומא וירא ח


ח.    [ עריכה ]
ויבאו שני המלאכים סדומה מה כתיב למעלה מן הענין ויגש אברהם ויאמר האף תספה אמר רבי פנחס הכהן בר חמא אין הקב"ה חפץ לחייב כל בריה שנא' (יחזקאל יח לב) כי לא אחפוץ במות המת, וכן הוא אומר כי לא אל חפץ רשע אתה, ואומר (יחזקאל לג) חי אני נאם אדני ה' אם אחפץ במות הרשע, ובמה חפץ להצדיק בריותיו שנאמר (ישעיה מב) ה' חפץ למען צדקו, תדע לך שבזמן שהבריות חוטאין ומכעיסין לפניו והוא כועס עליהן, מה הקדוש ברוך הוא עושה חוזר ומבקש להן סניגור שילמוד עליהן זכות ונותן שביל לפני הסניגור, וכן אתה מוצא בימי ירמיה שאמר (ירמיה ה) שוטטו בחוצות ירושלים וראו נא ודעו ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש אם יש עשה משפט מבקש אמונה ואסלח לה, וכן כשחטאו הסדומים גלה לאברהם ללמד עליהן זכות שנאמר וה' אמר המכסה אני, מיד התחיל אברהם ללמד עליהן סניגוריא שנא' ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע, ואין ויגש אלא תפלה שנאמר (מלכים א יח) ויהי בעלות המנחה ויגש אליהו הנביא ויאמר ה' אלהי אברהם יצחק וישראל וגו' האף תספה צדיק עם רשע מהו א"ל דבר קשה בשר ודם האף סופה אותו שמא אף אתה כן תספה צדיק עם רשע כשם שאתה דן את הרשע כך אתה דן את הצדיק תם ורשע אתה מכלה חלילה לך מעשות, חללה כתיב כד"א (ויקרא כא) אשה זונה וחללה, לא חול הוא לך, כך עשית לדור המבול ולדור הפלגה אתמהה, אין דרך זו שלך, מעשות הדבר הזה אין אומר כן אלא כדבר לא זה ולא כמוהו, השופט כל הארץ לא יעשה משפט אולי יש חמשים וגו' ויאמר ה' אם אמצא בסדום, פתח והלך מחמשים ועד עשרה שעשרה יש כח בהן לכלות את הפורעניות, כיון שלא מצא וילך ה' כאשר כלה וגו' מה כתיב אחריו ויבאו שני המלאכים סדומה, ראה ענותנותו של הקב"ה א"ר ברכיה בנוהג שבעולם שני בני אדם עומדין ומסיחין בקשו להתפרש זה מזה הקטן נוטל רשות מן הגדול, והקדוש ברוך הוא כשדבר עם אברהם ובקש להתפרש ממנו כביכול הוא נטל רשות מן אברהם שנא' וילך ה' אימתי כאשר כלה לדבר ואח"כ ואברהם שב למקומו, מיד ויבאו שני המלאכים סדומה בערב, והשלישי היכן הלך לא כך כתיב וישא עיניו וירא והנה שלשה אנשים, אלא בא ללמדך ששלשתן בשלש שליחיות נשתלחו האחד בא לבשר את שרה ואמר לה שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך עשה שליחותו ונסתלק, השני הלך להפוך את סדום שנאמר ויאמר אליו הנה נשאתי פניך גם לדבר הזה וגו' נשאנו פניך הפכנו אינו אומר כן, ואחד להציל את לוט מתוך ההפכה וכל אחד ואחד עשה שליחותו ונסתלק: