אליהו זוטא כ
<< · אליהו זוטא · כ · >>
אמרו לו תלמידיו לרבי אליעזר: רבינו, אמור לנו מה יהיה אחריתנו.
אמר להם: אין שום בריה יכולה להנצל מיום הדין, שנאמר: וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה׳ צבאו׳׳ת בהר ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד (ישעיהו כד; כג). זהו שנאמר ברוח הקודש על ידי ירמיהו קודש ישראל לה׳ ראשית תבואתו אוכליו יאשמו, רעה תבוא אליהם נאום ה׳ (ירמיהו ב: ג).
כנגד מי אמרו ירמיהו?
לא אמרו אלא, כנגד ישראל. שכל אומה שמצערת את ישראל אינה מתקררה דעתו של הקב״ה - עד שיפרע מהם בעצמו.
פרעה הרשע אמר: כל בן הילוד היאורה תשליכוהו (שמות א; כב). - הקב״ה נפרע ממנו בעצמו, שנאמר: ויהי באשמורת הבוקר וישקף ה׳ אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים (שם יד; כד).
נבוכדנצר החריב את בית המקדש - הקב״ה נפרע ממנו בעצמו, שנאמר: ופקדתי על בל בבל וגו׳ (ירמיהו נא; מד).
אמר להם הקב״ה לישראל: בניי, קדושים אתם ואל תבהלו מיום הדין, שנאמר: והייתם לי קדושים וגו׳ (ויקרא כ; כו).
וכך דרש רבי אליעזר: הקב״ה מביא לעתיד כיסא הדין ויושב עליו, והכל נידונים לפניו. בתחילה קורא הקב״ה לשמים וארץ, ואומר להם: בראשית כל בראתי אתכם, שנאמר: בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ (בראשית א; א). מפני מה ראיתם שכינתי מסתלקת וביתי חרב ובניי גלו לבין אומות העולם ולא בקשתם עליהם רחמים? דנם ומעמידם לצד אחד.
וקורא לחמה ולבנה, ואומר להם: שני המאורות הגדולים בראתי אתכם, שנאמר: ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים וגו׳ (שם שם; טז). מפני מה ראיתם שכינתי מסתלקת וביתי חרב ובניי גלו לבין האומות ולא בקשתם עליהם רחמים? ולא עוד אלא היו באים מלכי מזרח ומערב ומניחים כתריהם בראשיהם ומשתחווים לכם - ולא אמרתם, הלא אנחנו חרסים כחרסי אדמה (פ׳ כי כח הטבע המיוסד בכם הוא מאיתי, ומבלעדי אורי השופע עליכם הרי אתם כחרס באין אור. מ״א) אל תשתחוו לנו.
ומנין שנקראו כן?
שנאמר: האומר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתום (איוב ט; ז). דנם ומעמידם לצד אחד.
וקורא לכוכבים ולמזלות, ואומר להם: אני הבהקתי את זיוכם מסוף העולם ועד סופו ולא בראתי אתכם אלא בשביל ישראל, שנאמר: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיהו לג; כה). מפני מה ראיתם שכינתי מסתלקת וביתי חרב ובניי גלו, ולא בקשתם עליהם רחמים? דנם ומעמידם לצד אחד.
וכן קורא למלאכי השרת ובתחילה קורא למט׳טרון, ואומר לו: קראתי שמך בשמי, שנאמר: כי שמי בקרבו (שמות כג; כא). מפני מה ראית שכינתי מסתלקת וביתי חרב ובניי גלו ולא בקשת עליהם רחמים? ואם תאמרו: לא היינו יודעים. כבר גיליתי לכם בראשונה שעתידים בניי להגלות.
באברהם הוא אומר: ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם (בראשית טו; יג).
ביצחק הוא אומר: והיה כאשר תריד ופרקת עולו מעל צוארך (שם כז; מ).
ביעקב הוא אומר: כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל (שם לב; כט). רמז לו שעתידים לצאת ממנו שני ראשים, ראש גלות שבבבל ונשיא שבארץ ישראל - מיד רמז לו גלות.
מפני מה ראיתם שכינתי מסתלקת וביתי חרב ובניי גלו לבין האומות ולא בקשתם עליהם רחמים? דנם ומעמידם לצד אחד.
וקורא הקב״ה לכיסא הדין ואומר לו: קודם לכל קניתיך, שנאמר: כיסא כבוד מרום מראשון וגו׳ (ירמיהו יז; יב). מפני מה ראית שכינתי מסתלקת וביתי חרב ובניי גלו ולא בקשת עליהם רחמים? דנו ומעמידו לצד אחד.
הא למדת, שאין כל בריה יכולה להנצל מן הדין. ואחר כך מחריב הקב״ה את כל העולם כולו, שנאמר: ונשגב ה׳ לבדו ביום ההוא (ישעיהו ב; יא).
ומחדש הקב״ה את השמים ואת הארץ, שנאמר: כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר אני עושה וגו׳ (שם סו; כב). ומחייה הקב״ה את המתים ומביא עפר הארץ ועפר המתים ומגבלן זה בזה ומותח מהם עצמות וגידים, ואומר להם הקב״ה למלאכי השרת שהם ממונים לגבוי נשמות ומוציאים כל נפש ונפש וזורקים אותה בגוף ומעמידים אותו ברגע אחד.
באותה שעה פותחת הארץ פיה כאדם ומדברת לפני הקב״ה, ואומרת לפניו: רבונו של עולם, איש פלוני עבר עבירה פלונית במקום פלוני, ופלוני גזל לפלוני במקום פלוני, ופלוני נשבע לשקר בשמך במקום פלוני. וזורק הקב״ה את כל העובדי כוכבים אל תוך הגיהנום.
באותה שעה פותחת גיהנום את פיה ואומרת לפני הקב״ה: רבש״ע מלא אותי פושעי ישראל.
אומר לה הקב״ה: כבר מלאתיך בעובדי כוכבים ואין בך ריוח.
אומרת לפניו: רבש״ע לא כך אמרת לי שעתידה גיהנום שתגבה כמה פרסאות למעלה? וזורק הקב״ה פושעי ישראל בתוכה, שנאמר: לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חוק וגו׳ (ישעיהו ה; יד).
ועולה הקב״ה ויושב בפמליא שלו. ועומד זרובבל בן שאלתיאל כמתורגמן - והוא מגלה לפניו טעמי תורה. ואמר להם הקב״ה לצדיקים: לכו והכנסו לגן עדן, שלא בראתי אותו אלא בשביל הצדיקים.
ואומר דוד לפני הקב״ה: רבונו של עולם, בוא וסעוד עמנו בגן עדן, שנאמר: יבוא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו וגו׳ (שה״ש ד; טז). ושומע לו הקב״ה ומהלך עמהם בתוך הגן, שנאמר: יקראני ואענהו (תהילים צא; טו). וגבריאל נוטל שתי כסאות אחד להקב״ה ואחד לדוד, שנאמר: וכסאו כשמש נגדי (שם פט; לז). ואוכלים ושותים שלושה כוסות ואומר: מי מברך?
אומר לאברהם: טול וברך שאתה אב העולם.
אמר להם: איני מברך שיצא ממני זרע שהכעיס להקב״ה.
אומר ליצחק: טול וברך.
אמר להם: איני מברך שיצא ממני זרע שהחריב ביתו של הקב״ה.
אומר ליעקב: טול וברך.
אמר להם: איני מברך שנשאתי שתי אחיות, וכתיב בתורה: ואשה אל אחותה לא תקח וגו׳ (ויקרא יח; יח).
אומר למשה: טול וברך.
אמר להם: איני מברך שלא זכיתי לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי.
אומר ליהושע: טול וברך.
אמר להם: איני מברך שלא זכיתי להניח זרע בעולם.
אומר לדוד: טול ברך.
אמר להם: אני מברך ולי נאה לברך, שנאמר: כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא (תהילים קטז; יג).
לאחר שאוכלים ושותים ומברכים מביא הקב״ה את התורה ומניחה בחיקו ועוסק בתורה, בטומאה ובטהרה באיסור ובהיתר ובהלכות. ואומר דוד אגדה לפני הקב״ה, ועונים הצדיקים יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים בגן עדן. ופושעי ישראל עונים אמן מתוך הגיהנום.
אמר להם הקב״ה להמלאכים: מי הם הללו שעונים אמן מתוך גיהנום?
ואומרים לפניו: רבש״ע, הללו הם פושעי ישראל שאע״פ שהם בגיהנום בעקא גדולה - מתחזקים ואומרים לפניך אמן.
ואומר להם הקב״ה למלאכי השרת: פתחו להם שערי גן עדן ויבואו ויזמרו לפניי, שנאמר: פתחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמונים (ישעיהו כו; ב). אל תקרי שומרי אמונים אלא שאומרים אמן. שבשביל אמן אחד שעונים רשעים בתוך גיהנום, ניצולים מתוכו.
כיצד?
עתיד הקב״ה להיות יושב בגן עדן ודורש, וכל הצדיקים יושבים לפניו. וכל פמליא של מעלה עומדים על רגליהם, וחמה ומזלות מימינו של הקב״ה ולבנה וכוכבים משמאלו והקב״ה יושב ודורש תורה חדשה שעתידה ליתן על ידי משיח. וכיון שמסיים ההגדה, עומד זרובבל בן שאלתיאל על רגליו ואומר: יתגדל ויתקדש וכו׳ וקולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל באי עולם כולם עונים אמן ואף רשעי ישראל שנשתיירו בגיהנום עונים ואומרים אמן מתוך גיהנום. ומתרעש העולם עד שנשמע קול צעקתם לפני הקב״ה, והוא שואל: מה קול הרעש הגדול אשר שמעתי.
ומשיבים מלאכי השרת ואומרים לפניו: רבונו של עולם אלו רשעי ישראל שנשתיירו בגיהנום שעונים אמן ומצדיקים עליהם את הדין.
מיד מתגלגלים רחמיו של הקב״ה עליהם ביותר, ואומר: מה אעשה להם, יתר על דין זה כבר יצר הרע גרם להם. באותה שעה נוטל הקב״ה מפתחות של גיהנום בידו ונותן למיכאל ולגבריאל בפני כל הצדיקים, ואומר להם: לכו פתחו שערי גיהנום והעלו אותם.
מיד הולכים עם המפתחות ופותחים שמונה אלף שערי גיהנום. וכל גיהנום וגיהנום שלוש מאות פרסה ארכו ושלש מאות רחבו , עוביו אלף פרסה ועומקו מאה פרסה. וכל רשע ורשע שנפל לתוכו, שוב אינו יכול לעלות.
מה עושים מיכאל וגבריאל באותה שעה?
תופסים ביד כל אחד ואחד מהם ומעלים אותם, כאדם שהוא מקים את חבירו ומעלהו בחבל מתוך הבור, שנאמר: ויעלני מבור שאון מטיט היון וגו׳ (תהילים מ; ג). ועומדים עליהם באותה שעה ורוחצים וסכים אותם ומרפאים אותם ממכות של גיהנום, ומלבישים אותם בגדים נאים ומביאים אותם לפני הקב״ה ולפני כל הצדיקים כשהם מכוננים ומכובדים, שנאמר: כוהניך ילבשו צדק וחסידיך ירננו (שם קלב; ט).
כוהניך - אלו צדיקי אומות העולם שהם כוהנים להקב״ה בעולם הזה כגון, אנטונינוס וחביריו.
וחסידיך - אלו רשעי ישראל שנקראו חסידים, שנאמר: אספו לי חסידיי (שם נ; ה).
וכשנכנסים לפתח גן עדן נכנסים מיכאל וגבריאל תחילה ונמלכים בהקב״ה. משיב הקב״ה ואומר להם: הניחו להם שיכנסו ויראו את כבודי.
וכיון שנכנסים, נופלים על פניהם ומשתחווים לפניו ומברכים ומשבחים שמו של הקב״ה נותנים הודאות ורוממות לקב״ה, שנאמר: אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך (שם קמ; יד). ואומר: וירממוהו בקהל עם (שם קז; לב).