ביאור:תלמוד בבלי בשיטת הרמות
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
שיטת הרמות
עריכהתיאור השיטה: הנחת היסוד של השיטה היא שהתלמוד מורכב מחלקים שונים מאוד זה מזה: מקורות תנאיים, דיונים אמוראיים סביב מקורות אלו, מקורות אמוראיים, דיוניים סביב מקורות אלו, וכן הלאה. הנחת יסוד שנייה היא, שישנם חלקים ש"חשובים" יותר מאחרים, כלומר, בדף תלמוד יכולה להיות אמירה אמוראית הלכתית, ולאחריה יובאו 20 שורות הדנות באותה אמירה. ניתן לומר שהאמירה היא העיקר והדיון הוא ברמת חשיבות נמוכה יותר. כשאנו אומרים "חשיבות", כוונתנו איננה במישור האבסלוטי, אלא חשיבות לצורך זיכרון של הדף - עדיף שתזכור ותבין את האמירה האמוראית הבסיסית, מאשר שתבלבל אותה עם הרמה שמתחתיה, ולא תזכור כלום. כדי להקל על לימוד התלמוד, שיטת הרמות כותבת את התלמוד בצורה של רמות. למשל: אמירה תנאית - רמה א', דיון על האמירה - רמה ב'. אמירה תנאית בעניין חדש - רמה א', קושיא על האמירה ותירוץ - רמה ב', קושיות על התירוץ ברמה ב' - רמה ג', וכן הלאה. את הרמות מסמנים על ידי הזחה, כלומר:
רמה א- ללא הזחה,
- רמה ב
- רמה ג
- רמה ד
- רמה ג
וכן הלאה. רק לעיתים רחוקות יש צורך ביותר מרמה ד.
תוספת: שיטת המספור
עריכהבנוסף לשיטת הרמות, ראינו לנכון לשלב כאן גם את שיטת המספור. בשיטה זו, פריטים בתלמוד הבאים לענות על אותה השאלה, או נושאים שונים המתייחסים לאותו הציטוט וכד', יתחילו במספרים או באותיות עוקבים. בדרך כלל, תחילה יירשמו אותיות, ולאחר מכן מספרים. למשל, אם הגמרא מביאה קושיה, ועליה שלושה תירוצים, ולאחר מכן שוב קושיה עם שני תירוצים, הקושיה הראשונה תמוספר באות א, השנייה באות ב, התירוצים לקושיה הראשונה ימוספרו ב-1,2,3, והתירוצים לקושיה השנייה ימוספרו ב- 1,2. שיטת המספור לבדה איננה מספיקה, כיוון שיכול להיווצר בלבול גדול בין המספרים השונים והאותיות השונות, בדבר השאלה איזה מספר ואיזו אות מתייחסים לאיזה חלק של הסוגיא. לכן, השילוב בין שיטת הרמות לשיטת המספרים הנו אופטימלי. דוגמא נוספת: אם גמרא מתייחסת למספר ציטוטים מאותה משנה, בזה אחר זה, כאשר ניתן להגדיר את כל ההתייחסויות כסוגיא אחת, יש להתחיל כל ציטוט במספור באותיות עוקבות. זאת לאפוקי ממקרה בו כל ציטוט עומד כסוגיא בפני עצמה, או אז יש להתחיל את הסוגיא כדף עצמאי.
התועלת שבשיטה
עריכהא. ראיית הסוגיא "מלמעלה" - מועיל להבנת העיקר מול הטפל, דבר שמועיל הן להבנה והן לזיכרון.
ב. תועלת נוספת להבנת הסוגיה. ישנן סוגיות רבות בהם דרוש מאמץ רב כדי להבין לאן יש לייחס כל משפט. כתיבת הגמרא על פי השיטה מועילה מאוד להבהרת בעייתיות זו ולפתרונה. כמו כן, ישנן סוגיות בהן יש מחלוקות ראשונים כיצד לפרשן, כאשר המחלוקות נסובות סביב השאלה כיצד יש לבנות את מבנה הגמרא, וכתיבת הגמרא על פי השיטה מועילה מאוד להבנת המחלוקות. למשל: ישנן מחלוקות אם משפט מסוים הנו תירוץ לקושיא א או לקושיה ב, או האם משפט מסוים הנו תירוץ לקושיה או פתיחת דיון חדש וכד'. מחלוקות קוטביות כאלו בהבנת הפשט בקריאת הגמרא, מצויות במיוחד במסכתות הפחות "נלמדות", כאשר לא היתה מסורת ברורה בקריאת הגמרא, למשל במסכת נזיר.
הערות
עריכה- יש ללמוד לפחות סוגיא אחת על פי שיטת הרמות, לפני שמנסים להוסיף סוגיות נוספות, כדי לשמור על אחידות.
- נדגיש שלא בכל הש"ס יש צורך גדול בשיטה (למשל, סוגיות אגדתיות, או סוגיות שמבארות משפט משפט במקור תנאי, כמעט ללא שקלא וטריא).