תוספתא (בארי)/מכות

מסכת מכות: משנה · מִשְׁנָה מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי


<< | תּוֹסֶפְתָּא מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת (בְּאֵרִי) · סדר נזיקין · מסכת מכות | >>
הטקסט מבוסס על קובץ שהכין הרב דן בארי


תּוֹסֶפְתָּא מַסֶּכֶת מַכּוֹת מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת עַל יְדֵי הָרַב דָּן בְּאֵרִיעריכה

אקלקטי, על פי כתב יד ערפורט עם תיקונים על פי כתב יד וינה, והצעות תיקון של ליברמן ב'תוספת ראשונים'.

מַסֶּכֶת מַכּוֹת פֶּרֶק רִאשׁוֹןעריכה

הלכה א
עֵד זוֹמֵם אֵינוֹ נִמְכָּר בְּזוֹמְמוֹ.
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
אַף אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהוּא קְנָס,
וְכָל דָּבָר שֶׁהוּא קְנָס, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ.

הלכה ב
הָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ:
"מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁלָּוָה מִפְּלוֹנִי מָאתַיִם זוּז,
בְּיוֹם פְּלוֹנִי, בִּמְקוֹם פְּלוֹנִי",
וּבָאוּ אֲחֵרִים וְאָמְרוּ לָהֶם:
"הֵיאָךְ אַתֶּם מְעִידִין,
שֶׁהֲרֵי הַמַּלְוֶה, אוֹ הַלּוֹוֶה,
הָיָה עִמָּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּמְקוֹם פְּלוֹנִי?"
אֵין אֵלּוּ זוֹמְמִין, אֲבָל עֵדוּתָן בְּטֵלָה.
אֲבָל אָמְרוּ לָהֶן:
"הֵיאָךְ אַתֶּם מְעִידִין,
שֶׁהֲרֵי אַתֶּם הֱיִיתֶם עִמָּנוּ בִּמְקוֹם פְּלוֹנִי?"
הֲרֵי אֵלּוּ זוֹמְמִין, וּמְשַׁלְּמִין עַל פִּיהֶם.
הָיוּ חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר בְּאֶחָד בְּנִיסָן בַּשְּׁמִטָּה
וּבָאוּ אֲחֵרִים וְאָמְרוּ לָהֶן:
"הֵיאָךְ אַתֶּם חֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר,
שֶׁהֲרֵי אַתֶּם הֱיִיתֶם עִמָּנוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּמְקוֹם פְּלוֹנִי?"
עֵדוּתָן כְּשֵׁרָה, וְהַשְּׁטָר כָּשֵׁר,
שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שֶׁמָּא אֵחַר זְמַנּוֹ שֶׁלַּשְּׁטָר וּכְתָבוֹ.

הלכה ג
שְׁטָר שֶׁזְּמַנּוֹ בַּשַּׁבָּת אוֹ בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרִי,
רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר,
וְרַבִּי יוֹסֵי פוֹסֵל.
אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוּדָה:
"מַעֲשֶׂה בָּא לְפָנֶיךָ בְּצִפּוֹרִי וְהִכְשַׁרְתָּ!"
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי:
"אֲנִי לֹא הִכְשַׁרְתִּי, וְאִם הִכְשַׁרְתִּי, הִכְשַׁרְתִּי."

הלכה ד
הָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ:
"מְעִידִין אָנוּ שֶׁסִּמָּה פְלוֹנִי אֶת עֵין עַבְדּוֹ,
וְאַחַר כָּךְ הִפִּיל אֶת שִׁנּוּ, שֶׁכֵּן הָרַב אוֹמֵר."
נִמְצְאוּ זוֹמְמִין, מְשַׁלְּמִין לָעֶבֶד.
הִפִּיל אֶת שִׁנּוּ וְאַחַר כָּךְ סִמָּה אֶת עֵינוֹ,
שֶׁכֵּן הָעֶבֶד אוֹמֵר."
וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, מְשַׁלְּמִין לָרַב.
סִמָּה שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת וְהִפִּיל אֶת שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת,
וּבָאוּ אֲחֵרִים וְאָמְרוּ:
"לֹא כִי, אֶלָּא שְׁתֵּיהֶן זוֹ אַחַר זוֹ",
וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, מְשַׁלְּמִין לָעֶבֶד.

הלכה ה
סִמָּה שְׁתֵּיהֶן זוֹ אַחַר זוֹ,
וְהִפִּיל שְׁתֵּיהֶן זוֹ אַחַר זוֹ,
וּבָאוּ אֲחֵרִים וְאָמְרוּ:
"לֹא כִּי, אֶלָּא שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת",
וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, מְשַׁלְּמִין לָרַב.
"סִמָּה אֶת עֵין עַבְדּוֹ, וַהֲרֵי הוּא תַּחְתָּיו וּמְשַׁמְּשִׁין",
וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין,
מְשַׁלְּמִין דְּמֵי עֶבֶד וְהַסּוֹמֵא לָרַב.

הלכה ו
הָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ:
"מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ,
וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ, שֶׁכֵּן הָאִשָּׁה אוֹמֶרֶת",
וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, מְשַׁלְּמִין דְּמֵי כְּתֻבָּתָהּ לָאִישׁ.
"שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְנָתַן לָהּ כְּתֻבָּתָהּ, שֶׁכֵּן הָאִישׁ אוֹמֵר",
וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, מְשַׁלְּמִין כְּתֻבָּתָהּ לָאִשָּׁה.
"שֶׁגֵּרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְלֹא נָתַן לָהּ כְּתֻבָּה,
וַהֲרֵי הִיא תַּחְתָּיו וּמְשַׁמְּשַׁתּוּ",
וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, אֵין אוֹמְרִין יְשַׁלְּמוּ לָהּ כְּתֻבָּתָהּ,
אֶלָּא טוֹבַת הֲנָאַת כְּתֻבָּתָהּ.
וְכִי מַה טּוֹבַת הֲנָאַת כְּתֻבָּתָהּ?
אֵין אוֹמְרִין כַּמָּה אָדָם רוֹצֶה לִתֵּן בִּכְתֻבָּתָהּ שֶׁלָּזוֹ,
שֶׁאִם תָּמוּת בְּחַיֵּי בַעְלָהּ, בַּעְלָהּ יוֹרְשָׁהּ,
לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ, תִּירַשׁ כְּתֻבָּתָהּ וְהֵן יוֹרְשִׁין אוֹתָהּ,
לְפִי כָךְ הֵן מְשַׁלְּמִין.

הלכה ז
הָעֵדִים שֶׁאָמְרוּ:
"מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי,
שֶׁגָּנַב חֶלְבּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ וְלֹא אֲכָלוֹ",
"גָּנַב נִבְלָתוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ וְלֹא אֲכָלָהּ",
וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין, לוֹקִין וּמְשַׁלְּמִין,
שֶׁעַל מְנָת כֵּן הֵעִידוּהוּ,
עַל מְנָת שֶׁיִּלְקֶה וִישַׁלֵּם.
"גָּנַב חֶלְבּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ וַאֲכָלוֹ",
"גָּנַב נִבְלָתוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ וַאֲכָלָהּ",
הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְחַיָּב בְּתַשְׁלוּמִין,
שֶׁבְּעִסְקֵי מָמוֹן הוּא אוֹמֵר: (דְּבָרִים יט,יט) <ליברמן 163>
"וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו".
וּבְעִסְקֵי מַלְקוֹת הוּא אוֹמֵר: (שְׁמוֹת כ,יב)
"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר."
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
"כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ" מֵת, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם.
לוֹקֶה, אֵינוֹ מְשַׁלֵּם.
וּמוֹדִים חֲכָמִים לְרַבִּי מֵאִיר,
שֶׁאִם הֵעִידוּהוּ
שֶׁהוּא בֶן גְּרוּשָׁה אוֹ בֶּן חֲלוּצָה, נָתִין אוֹ מַמְזֵר,
שֶׁהֵן לוֹקִין אֶת הָאַרְבָּעִים.

הלכה ח
מֵאֵמָתַי זוֹמְמִין חַיָּבִין לְשַׁלֵּם?
מִשֶּׁתִּתְפָּרֵשׁ עֵדוּתָן לְבֵית דִּין.
נִמְצָא חַיָּב לוֹ מִן הַדִּין,
לְפִיכָךְ הוּא מְשַׁלֵּם.

הלכה ט
מַה שְּׁנַיִם,
נִמְצָא אֶחָד מֵהֶם קָרוֹב אוֹ פָסוּל,
עֵדוּתָן בְּטֵלָה,
אַף שְׁלֹשָׁה,
נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל,
עֵדוּתָן בְּטֵלָה.
וּמְנַיִן אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה?
תִּלְמֹד לוֹמַר "עֵדִים".

הלכה י
"מְעִידִין אָנוּ בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ",
וּבָאוּ אֲחֵרִים וֶהֱזִימוּם,
הַנִּדּוֹן כָּשֵׁר, כַּת הָרִאשׁוֹנָה חַיֶּבֶת.
וּבָאוּ אֲחֵרִים וֶהֱזִימוּם,
הַנִּדּוֹן חַיָּב,
וְכַת הָרִאשׁוֹנָה פְּטוּרָה, וְכַת הַשְּׁנִיָּה חַיֶּבֶת.
כַּת אַחַת נִכְנֶסֶת וְכַת אַחַת יוֹצְאָה,
אֲפִלּוּ הֵן מֵאָה, כֻּלָּן פְּטוּרִין.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אִסְטִיטִית הִיא זוֹ, <אִסְטָסִיס, stásis : עירעור, ריב; מפלגה, כת>
וְאֵינָהּ נֶהְרֶגֶת אֶלָּא כַּת הָרִאשׁוֹנָה בִּלְבַד.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת,
אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת, יִתְקַיֵּם עֵדוּת בִּשְׁאָר עֵדִים.
רַבִּי אוֹמֵר: <ליברמן 163>
אַף בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת,
וְהוּא לֹא יָדַע שֶׁיֵּשׁ לָהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל,
תִּתְקַיֵּם עֵדוּת בִּשְׁאָר עֵדִים.
רַבִּי דּוֹסְתַי בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר:
עֵדִים זוֹמְמִין שֶׁבָּאוּ אֲחֵרִים וְהֵזִימוּ זוֹמְמֵיהֶן, פְּטוּרִין.

הלכה יא
עֵד זוֹמֵם פָּסוּל מִכָּל עֵדֻיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵי:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בִּזְמַן שֶׁהוּזַם לְעֵדוּת נְפָשׁוֹת,
אֲבָל לֹא הוּזַם אֶלָּא לְעֵדוּת מָמוֹן,
אֵינוֹ פָסוּל אֶלָּא לְאוֹתָהּ עֵדוּת בִּלְבַד.

מַסֶּכֶת מַכּוֹת פֶּרֶק שֵׁנִיעריכה

הלכה א
אֵלּוּ הֵן הַגּוֹלִין: <ליברמן 163-166>
הָיָה מַכֶּה אֶת הָעֵץ וְהִכָּה אֶת הָאָדָם וַהֲרָגוֹ, <העץ הכה את האדם>
אֶת הַבִּקְעָה [הַבְּקַעַת] וְהִכַּת אֶת הָאָדָם וַהֲרָגַתּוּ,
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.
נִתָּזָה בְקַעַת מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ,
הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי אוֹמֵר:
בָּזֶה גוֹלֶה.

הלכה ב
הָיָה מְשַׁלְשֵׁל כֵּלִים מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה,
וְנִפְסַק הַחֶבֶל אוֹ שֶׁנִּשְׁמַט,
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.
הָיָה דוֹלֶה בְּחָבִית וְהִכָּה,
דֶּרֶךְ יְרִידָתָהּ, גּוֹלֶה,
שֶׁלֹּא כְּדֶרֶךְ יְרִידָתָהּ אֵינוֹ גוֹלֶה.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ,
אֵינוֹ גוֹלֶה עַד שֶׁיִּפֹּל כָּל הַחֶבֶל מִיָּדוֹ.

הלכה ג
הָיָה מַעְגִּיל בַּמַּעְגֵּילָה,
וְהָלְכָה לָהּ עַל הָאָדָם וַהֲרָגַתּוּ,
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.
וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
אֵינוֹ גוֹלֶה עַד שֶׁיִּפֹּל כָּל הַמַּחֲלָצִין מִיָּדוֹ. <הַמַּחֲלָצִין: גילגול החבל; הגלגל>

הלכה ד
טַבָּח שֶׁהָיָה מְקַצֵּב, וְהִכָּה לְאַחֲרָיו וְהָרַג,
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.
לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ תִּינוֹק בָּעֲרִיסָה,
וְיָשַׁב עָלָיו וַהֲרָגוֹ,
לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אָדָם בַּבּוֹר,
וְזָרַק אֶת הָאֶבֶן בַּבּוֹר,
וְהָלְכָה לָהּ עַל הָאָדָם וַהֲרָגַתּוּ,
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.

הלכה ה
שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁהִכָּה בִּרְשׁוּת בֵּית דִּין,
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.
רוֹפֵא אֻמָּן שֶׁרִפֵּא בִרְשׁוּת בֵּית דִּין,
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.
הַמְּחַתֵּךְ אֶת הָעֹבֶר בַּמְּעִי,
עָשָׂה בִרְשׁוּת בֵּית דִּין וְהָרַג, <הרג את האשה>
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.
הַזּוֹרֵק אֶת הָאֶבֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג,
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
אִם מִשֶּׁיָּצַאת הָאֶבֶן מִיָּדוֹ,
הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִן הַחַלּוֹן הַלָּה וְקִבְּלָהּ,
פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים יט,ה)
"וּמָצָא אֶת רֵעֵהוּ וָמֵת",
עַד שֶׁיְּהֵא חֲבֵרוֹ מָצוּי לוֹ בְשָׁעָה שֶׁהוֹרְגוֹ.

הלכה ו
אֵלּוּ שֶׁאֵינָן גּוֹלִין:
נִתְכַּוַּן לְהַכּוֹת אֶת הָעֵץ וְהִכָּה אֶת הָאָדָם וַהֲרָגוֹ,
אֶת הַבִּקְעָה [הַבְּקַעַת] וְהִכָּה אֶת הָאָדָם וַהֲרָגוֹ,
הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.
נָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ,
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
רַבִּי אוֹמֵר:
בָּזֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.
הָיָה מוֹשֵׁךְ מִמַּטָּה לְמַעְלָה,
וְנִפְסַק הַחֶבֶל אוֹ שֶׁנִּשְׁמַט,
הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.
הָיָה מוֹשֵׁךְ בַּמַּעְגֵּילָה,
וְהָלְכָה לָהּ עַל הָאָדָם וַהֲרָגַתּוּ,
הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.
הָיָה מְקַצֵּב וְהִכָּה וְהָרַג, <הכה לפניו>
הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.
הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ תִּינוֹק בָּעֲרִיסָה,
וְיָשַׁב עָלָיו וַהֲרָגוֹ,
הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ אָדָם בַּבּוֹר,
וְזָרַק אֶת הָאֶבֶן בַּבּוֹר,
וְהָלְכָה לָהּ עַל הָאָדָם וַהֲרָגַתּוּ,
הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.
שְׁלִיחַ בֵּית דִּין
שֶׁהִכָּה שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת בֵּית דִּין וְהָרַג,
הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.

הלכה ז
הַכֹּל גּוֹלִין עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל,
וְיִשְׂרָאֵל גּוֹלִין עַל יְדֵיהֶן,
חוּץ מֵעַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב.
גֵּר תּוֹשָׁב גּוֹלֶה וְלוֹקֶה עַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב חֲבֵרוֹ.
יִשְׂרָאֵל גּוֹלֶה וְלוֹקֶה עַל יְדֵי עֶבֶד וְכוּתִי,
וְעֶבֶד וְכוּתִי גּוֹלֶה וְלוֹקֶה עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל.

הלכה ח
עֶבֶד שֶׁגָּלָה לְעִיר מִקְלָט,
אֵין רַבּוֹ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתָיו.
וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁמַּעֲשֵׂה יָדָיו לְרַבּוֹ.
הָאִשָּׁה שֶׁגָּלְתָה לְעִיר מִקְלָט,
בַּעְלָהּ חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ,
וְאִם אָמַר "צְאוּ לָהּ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ",
הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.

הלכה ט
הַסּוֹמֵא אֵינוֹ גוֹלֶה.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
פּוֹטְרוֹ הָיָה רַבִּי יְהוּדָה מִן הַמִּיתָה וּמִן הַמַּכּוֹת.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
הֲרֵי הוּא כַפִּקֵּחַ לְכָל דְּבָרָיו.

הלכה י
הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ גוֹלֶה,
וְאֵינוֹ נֶהֱרָג אֶלָּא עַל פִּי עֵדִים וְהַתְרָאָה.
רַבִּי יוֹסֵי בֵּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
יוּמָת מִיָּד, וְזוֹ הִיא הַתְרָאָתוֹ.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
יֵשׁ שׂוֹנֵא גוֹלֶה וְיֵשׁ שׂוֹנֵא שֶׁאֵינוֹ גוֹלֶה:
כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר, לְדַעַת הָרַג, אֵינוֹ גוֹלֶה; <ליברמן 165>
שֶׁלֹּא לְדַעַת הָרַג, גּוֹלֶה.
נִפְסַק הַחֶבֶל, הֲרֵי זֶה גוֹלֶה;
נִשְׁמַט הַחֶבֶל, הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.

הלכה יא
נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ אוֹ מִתּוֹךְ יָדוֹ, <אצל שונא>
אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ,
אֵינוֹ גּוֹלֶה.
לְהֵיכָן גּוֹלֶה?
לְעָרֵי מִקְלָטוֹ.
הָרַג וְהָרַג, הֲרֵי זֶה גוֹלֶה.
כְּשֶׁתִּמְצָא לוֹמַר שְׁנֵי שׁוֹגְגִין וּשְׁנֵי מְזִידִין,
מֵזִיד עַל פִּי עֵדִים וְהַתְרָאָה, חַיָּב;
שֶׁלֹּא עַל פִּי עֵדִים וְהַתְרָאָה, פָּטוּר.
שׁוֹגֵג, כְּדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ, גּוֹלֶה,
שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ יְרִידָתוֹ, אֵינוֹ גוֹלֶה.

הלכה יב <ליברמן 166>
לְהֵיכָן גּוֹלֶה?
לְעִיר מִקְלָטוֹ.
וּבַמִּדְבָּר, גּוֹלֶה לְמַחֲנֵה לְוִיָּה.
וּבֶן לֵוִי גוֹלֶה לְפֶלֶךְ אַחֵר.
וְאִם גּוֹלֶה לְפִלְכוֹ, הֲרֵי זֶה קוֹלְטוֹ.

מַסֶּכֶת מַכּוֹת פֶּרֶק שְׁלִישִׁיעריכה

הלכה א
שָׁלֹשׁ עָרִים הִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,
וּמִשֶּבָּאוּ לָאָרֶץ, הַפְרִישׁוּ עוֹד שָׁלֹשׁ.
וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא הָיוּ אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹלְטוֹת,
עַד שֶׁכִּבְּשׁוּ וְחִלְּקוּ.
מִשֶּׁכִּבְּשׁוּ וְחִלְּקוּ,
נִתְחַיְּבוּ בַּמַּעַשְׂרוֹת וּבַשְּׁבִיעִית,
אֵלּוּ וָאֵלּוּ קוֹלְטוֹת.

הלכה ב
שָׁלֹשׁ עָרִים הִפְרִישׁ יְהוֹשֻׁעַ בְּאֶרֶץ כְּנַעַן,
וְהָיוּ מְכֻוָּנוֹת כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ שֶׁבְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,
כִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת שֶׁבַּכֶּרֶם:
חֶבְרוֹן בִּיהוּדָה כְּנֶגֶד בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר,
שְׁכֵם בְּהַר אֶפְרַיִם כְּנֶגֶד רָמוֹת בַּגִּלְעָד.
קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל כְּנֶגֶד גּוֹלָן בַּבָּשָׁן.
וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְרִישׁוּ שְׁכֵם בְּהַר אֶפְרַיִם,
לֹא הָיְתָה קוֹלֶטֶת,
הִפְרִישׁוּ קִרְיַת יַעֲרִים תַּחְתֶּיהָ עַד שֶׁכִּבְּשׁוּ אֶת שְׁכֵם,
וְאַף עַל פִּי שֶׁהִפְרִישׁוּ אֶת קֶדֶשׁ בַּגָּלִיל,
לֹא הָיְתָה קוֹלֶטֶת, וְהִפְרִישׁוּ גַּמְלָא תַּחְתֶּיהָ,
עַד שֶׁכִּבְּשׁוּ אֶת קֶדֶשׁ.

הלכה ג
וְשָׁלֹשׁ שֶׁיְּהוּ מְשֻׁלָּשׁוֹת,
שֶׁיְּהֵא מֵחֶבְרוֹן לַדָּרוֹם כְּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֵם,
וּמֵחֶבְרוֹן לִשְׁכֵם כְּמִשְּׁכֵם לְקֶדֶשׁ.

הלכה ד
נָפְלָה אַחַת מֵהֶם, בּוֹנִין אוֹתָהּ בִּמְקוֹמָהּ.
וּמְנַיִן אַף בְּמָקוֹם אַחֵר?
תִּלְמֹד לוֹמַר (במדבר לה,יג) "שֵׁשׁ עָרֵי מִקְלָט",
בְּאוֹתוֹ הַשֵּׁבֶט.
וּמְנַיִן אַף בְּשֵׁבֶט אַחֵר?
תִּלְמֹד לוֹמַר (במדבר לה,יג) "תִּהְיֵנָה",
שֶׁיְּהוּ מְכֻוָּנוֹת וְקוֹלְטוֹת כָּרִאשׁוֹנוֹת.

הלכה ה
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
כּוֹתְבִין "מִקְלָט, מִקְלָט" עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים,
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רוֹאֶה וְגוֹלֶה לְעָרֵי מִקְלָט.
מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים,
שֶׁלֹּא יַהַרְגֶנּוּ בַדֶּרֶךְ וִידַבְּרוּ אֵלָיו:
"אַל תִּנְהַג בָּאִישׁ הַזֶּה מִנְהַג שׁוֹפֵךְ דָּם,
כִּי בִּשְׁגָגָה בָּא מַעֲשֶׂה לְיָדוֹ."
רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר:
מְדַבֵּר הוּא עַל פִּי עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יט,ד)
"וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ".
אָמַר לוֹ:
הַרְבֵּה שְׁלִיחוּת עוֹשָׂה.
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר:
מָשׁוּחַ מִלְחָמָה אֵין מַחְזִיר אֶת הָרוֹצֵחַ.
אֲפִלּוּ הוּא נָזִיר, אֵין יוֹצֵא מִשָּׁם לְעוֹלָם,
אֲבָל מְגַלֵּחַ כָּל שְׂעָרוֹ וּמְשַׁלֵּחַ תַּחַת הַדּוּד.
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר:
מַה תִּלְמֹד לוֹמַר (במדבר לה,כה; דברים יט,ג-ד) "שָׁמָּה", "שָׁמָּה" שְׁלֹשָׁה פְעָמִים?
שָׁם תְּהֵא דִּירָתוֹ, שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ.

הלכה ו
וּבוֹנִין לוֹ בַּיִת וְיוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר לה,כה)
"וְיָשַׁב בָּהּ" וְלֹא בִּתְחוּמָהּ.
מְצָאוֹ גוֹאֵל הַדָּם בִּתְחוּמָהּ שֶׁלָּעִיר,
הֲרֵי הוּא כְאֶחָד מִכָּל אָדָם,
וְחַיָּב עַל מַכָּתוֹ וְעַל קִלְלָתוֹ,
וְחַיָּב עַל נְזָקָיו, בֵּין אִישׁ וּבֵין אִשָּׁה,
וְהוֹרְגוֹ בְּמֵזִיד, נֶהֱרָג,
בְּשׁוֹגֵג, גּוֹלֶה לְעָרֵי מִקְלָט.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
לְעוֹלָם אֵינוֹ נֶהֱרָג עַד שֶׁיַּעֲמֹד בִּפְנֵי הַדַּיָּנִין,
שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר לה,יב)
"וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ עַד עָמְדוֹ לִפְנֵי הָעֵדָה לַמִּשְׁפָּט."

הלכה ז
רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר:
רָאוּהוּ בֵית דִּין שֶׁהָרַג,
הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.
רָאוּהוּ בֵית דִּין הַגָּדוֹל שֶׁהָרַג,
הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה.
וְאֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ מִיָּד,
אֶלָּא מוֹשִׁיבִין דַּיָּנִין אֲחֵרִים וּמְעִידִין בִּפְנֵיהֶם,
שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר לה,יב)
"וְלֹא יָמוּת הָרֹצֵחַ".
רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר:
בְּרוֹצֵחַ שֶׁיָּצָא חוּץ לַתְּחוּם,
מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר,
שֶׁנֶּאֱמַר: (במדבר לה,כז)
"וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָּם."
בְּכָל אָדָם.

הלכה ח
רוֹצֵחַ שֶׁגָּלָה לְעָרֵי מִקְלָט,
וְרָצוּ אַנְשֵׁי הָעִיר לְכַבְּדוֹ,
יֹאמַר לָהֶם "רוֹצֵחַ אָנִי",
וְלֹא יֹאמַר אֶת הַדָּבָר וְיִשְׁנֶה, שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים יט,ד)
"וְזֶה דְּבַר הָרֹצֵחַ" אֵין לָךְ אֶלָּא דָּבָר הָרִאשׁוֹן
הָהוֹרֵג בְּאוֹתָהּ הָעִיר גּוֹלֶה מִשְּׁכוּנָה לִשְׁכוּנָה.
וּבֶן לֵוִי גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר.
וְרַבִּי אוֹמֵר:
אוֹמֵר אֲנִי שֶׁתְּהֵא מְחִיצַת הָעִיר כָּעִיר.
שָׁלֹשׁ עֲיָרוֹת הַלָּלוּ, אֵין בּוֹנִין אוֹתָן
לֹא כְרַכִּים גְּדוֹלִים וְלֹא טִירִים קְטַנִּים,
אֶלָּא עֲיָרוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת.
אֵין בּוֹנִין אוֹתָן אֶלָּא בִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ מַיִם.
אֵין לָהֶם מַיִם, מְבִיאִין לָהֶם מַיִם.
וְאֵין בּוֹנִין אוֹתָן אֶלָּא בִמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ אוֹכְלוֹסִין.
נִתְמַעֲטוּ אוֹכְלוֹסִין,
מְבִיאִין אֲחֵרִים וּמוֹשִׁיבִין תַּחְתֵּיהֶם.
נִתְמַעֲטוּ דִיּוּרֵיהֶם,
מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶם כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרָאֵל.

הלכה ט
אֵין עוֹשִׂין אוֹתָן בַּדִּין וִיצִירָה <יְצִירָה: בית יצירה, שבו עושים כלי חרס> <ויצידה>
דִּבְרֵי רַבִּי נְחֶמְיָה.
וַחֲכָמִים מַתִּירִין.
וְאֵין מַפְשִׁילִין לְתוֹכָן חֲבָלִים,
וְאֵין עוֹשִׂין בְּתוֹכָן כְּלֵי זְכוֹכִית,
שֶׁלֹּא לְהַרְגִּיל רֶגֶל גּוֹאֵל הַדָּם לְשָׁם.

הלכה י
שָׁלֹשׁ עָרִים הִפְרִישׁ מֹשֶׁה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן,
וּמִשֶּבָּאוּ לָאָרֶץ הִפְרִישׁוּ עוֹד שָׁלֹשׁ אֲחֵרוֹת,
וּלְעָתִיד לָבֹא, (דברים יט,ט)
מַפְרִישִׁין "עוֹד שָׁלֹשׁ [עָרִים] עַל שָׁלֹשׁ", הֲרֵי שֵׁשׁ,
וְעוֹד שָׁלֹשׁ, הֲרֵי תֵּשַׁע, "עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה",
הֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.
אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: <ו': ר' נהורי>
"שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ", הֲרֵי שֵׁשׁ,
"עוֹד שָׁלֹשׁ", הֲרֵי תֵּשַׁע,
"עַל שָׁלֹשׁ", הֲרֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה,
"עַל הַשָּׁלֹשׁ הָאֵלֶּה", הֲרֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה.

מַסֶּכֶת מַכּוֹת פֶּרֶק רְבִיעִיעריכה

הלכה א
הָאוֹכֵל מִן הַפֶּסַח כַּזַּיִת חַי, כַּזַּיִת נָא,
כַּזַּיִת שָׁלוּק, כַּזַּיִת מְבֻשָּׁל,
חַיָּב.
הוֹצִיא מִמֶּנּוּ כַזַּיִת מִבַּיִת לְבַיִת,
וּמֵחֲבוֹרָה לַחֲבוֹרָה בְּשָׁעַת אֲכִילָה,
הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: (שְׁמוֹת יב,מו)
"לֹא תוֹצִיא מִן הַבַּיִת מִן הַבָּשָׂר חוּצָה".
וְאִם בִּשְּׁלוֹ,
עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם פְּסוּל קֹדֶשׁ.

הלכה ב
הַמְפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת "בְּמַתְכֻּנְתָּהּ", (שמות ל,לז)
הֲרֵי זֶה חַיָּב.
בֵּין שֶׁפִּטְּמָהּ כֻּלָּהּ, בֵּין שֶׁפִּטְּמָהּ מִקְצָתָהּ,
אֲבָל אִם הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהִתְלַמֵּד בָּהּ,
אוֹ לְמָסְרָהּ לָרַבִּים,
אִם חָסֵר אַחַת מִכָּל סַמְמָנֶיהָ,
פָּטוּר.
וְהַמֵּרִיחַ בָּהּ, פָּטוּר,
וְאֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא מִשּׁוּם מוֹעֵל בִּלְבַד.

הלכה ג
הַסָּךְ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר,
הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת.
סָכוֹ בְרֹאשׁוֹ, בְּגוּפוֹ, בְּאֶחָד מֵאֵבָרָיו,
אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שִׁפְשֵׁף, חַיָּב.
וְכַמָּה יָסוּךְ וִיהֵא חַיָּב? כַּזַּיִת.
אֶחָד הַסָּךְ וְאֶחָד הַמֵּסֵךְ.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם מְזִידִין,
אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם שׁוֹגְגִין,
פְּטוּרִין.
אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד,
שׁוֹגֵג פָּטוּר וּמֵזִיד חַיָּב.

הלכה ד
הָאוֹכֵל אֶת הַטֶּבֶל,
אֲפִלּוּ אֵין מְחֻסַּר אֶלָּא תְּרוּמָה גְדוֹלָה בִלְבַד,
מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, וַאֲפִלּוּ מַעְשַׂר עָנִי,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.

הלכה ה
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
כֹּהֵן שֶׁהָיְתָה בְיָדוֹ תְּאֵנָה שֶׁלְּטֶבֶל
בִּשְׁנַת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם,
בִּשְׁנַת מַעְשַׂר עָנִי בַּגְּבוּלִין,
אָמַר "תְּרוּמָה בְעָקְצָהּ", וַאֲכָלָהּ,
"מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן בִּדְרוֹמָהּ", וַאֲכָלָהּ,
"מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּצְפוֹנָהּ", וַאֲכָלָהּ,
פָּטוּר.
וְאִם הָיָה זָר,
חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד,
שֶׁאִלּוּ מִתְּחִלָּה אֲכָלָהּ,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
זָר שֶׁאָכַל בְּשַׂר בְּכוֹר,
אֲפִלּוּ לְאַחַר זְרִיקַת דָּמָיו,
הֲרֵי זֶה לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים.

הלכה ו
מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהַבִּכּוּרִין מִצְטָרְפִין חוּץ לָחוֹמָה,
לִסְפֹּג עֲלֵיהֶם אֶת הָאַרְבָּעִין.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֵין מִצְטָרְפִין.

הלכה ז
הַמְבַשֵּׁל בָּשָׂר בֶּחָלָב,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.
כַּמָּה יְבַשֵּׁל וִיהֵא חַיָּב?
כַּחֲצִי זַיִת בָּשָׂר וְכַחֲצִי זַיִת חָלָב,
כְּדֵי שֶׁיְּהוּ זֶה וָזֶה כַזַּיִת.
וְכַשֵּׁם שֶׁחַיָּבִין עַל בִּשּׁוּלוֹ,
כָּךְ חַיָּבִין עַל אֲכִילָתוֹ.
כַּמָּה יִתְבַּשֵּׁל וִיהֵא חַיָּב?
כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נֶאֱכָל מִשֵּׁם בִּשּׁוּל.

הָאוֹכֵל מִגִּיד הַנָּשֶׁה כַזַּיִת,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.
וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר עַד שֶׁיֹּאכַל מִשְּׁנֵיהֶם.
אֲכָלוֹ וְאֵין בּוֹ כַּזַּיִת,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.
וְרַבִּי יְהוּדָה פּוֹטֵר עַד שֶׁיְּהֵא בוֹ כַזַּיִת.
אָכַל שְׁנֵי גִידִין מִשְּׁתֵּי יְרֵכִים מִשְּׁתֵּי בְהֵמוֹת,
סוֹפֵג שְׁמוֹנִים.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
אֵינוֹ סוֹפֵג אֶלָּא אַרְבָּעִים.

הלכה ח
הַשּׁוֹחֵט 'אֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ',
עַל הָרִאשׁוֹן פָּטוּר,
וְעַל הַשֵּׁנִי חַיָּב.

הלכה ט
הַבָּא עַל אֲחוֹתוֹ, עַל אֲחוֹת אָבִיו,
עַל אֲחוֹת אִמּוֹ, עַל אֲחוֹת אִשְׁתּוֹ,
עַל אֵשֶׁת אָחִיו, וְעַל אֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו,
וְעַל הַנִּדָּה,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.
כַּשֵּׁם שֶׁהוּא לוֹקֶה, כָּךְ הִיא לוֹקָה,
וְעוֹבֵר עַל כָּל שֵׁם וָשֵׁם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ,
וְאִם הָיְתָה לְכֹהֵן גָּדוֹל
אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זוֹנָה,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

אַלְמָנָה מֵחֲמִשָּׁה וּגְרוּשָׁה מֵחֲמִשָּׁה,
לֹא יְהֵא חַיָּב אֶלָּא אַחַת.

הָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי,
וּמִן הַבְּהֵמָה, מִן הַחַיָּה, מִן הָעוֹפוֹת,
טְהוֹרִין, כָּל שֶׁהֵן,
וּטְמֵאִין, עַד שֶׁיְּהֵא בּוֹ כַּזַּיִת.
אָכַל בְּהֵמָה טְהוֹרָה וְחַיָּה טְהוֹרָה וְעוֹף טָהוֹר, <ליברמן: כל הברייתא משובשת>
בְּחַיֵּיהֶן מִצְטָרְפִין,
בְּמִיתָתָן אֵין מִצְטָרְפִין.
בְּהֵמָה טְמֵאָה וְחַיָּה טְמֵאָה וְעוֹף טָמֵא,
בֵּין בְּחַיֵּיהֶן בֵּין בְּמִיתָתָן,
הֲרֵי אֵלּוּ מִצְטָרְפִין.

הלכה י
הַמַּלְבִּישׁ אֶת חֲבֵרוֹ כִּלְאַיִם,
וְהַמְּטַמֵּא אֶת הַנָּזִיר,
אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּלְבִּישׁ מֵזִיד,
וְהַמְטַמֵּא מֵזִיד,
פָּטוּר, אֲבָל אָסוּר.
אִם הָיָה לוֹבֵשׁ מֵזִיד וּמִטַּמֵּא מֵזִיד,
חַיָּב.

הַמַּקִּיף פְּאַת רֹאשׁוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ,
שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן מְזִידִין,
אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶם שׁוֹגְגִין,
פְּטוּרִין.
אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד,
שׁוֹגֵג פָּטוּר, מֵזִיד חַיָּב שְׁתַּיִם,
אַחַת בְּרֹאשׁ הַצֶּדַע מִכָּן,
וְאַחַת בְּרֹאשׁ הַצֶּדַע מִכָּן,
וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּקִּיפֶנּוּ בַּתַּעַר.
הַמַּקִּיף אֶת הָאִשָּׁה וְאֶת הַקָּטָן, פָּטוּר.

הַמַּשְׁחִית פְּאַת זְקָנוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ,
שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן מְזִידִין,
אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שׁוֹגְגִין,
פְּטוּרִין.
אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד,
שׁוֹגֵג פָּטוּר וּמֵזִיד חַיָּב.
וְחַיָּב עָלָיו חָמֵשׁ,
שְׁתַּיִם מִכָּן וּשְׁתַּיִם מִכָּן וְאַחַת לְמַטָּן.
רַבִּי לְעָזָר אוֹמֵר:
אִם נְטָלָן כֻּלָּן כְּאַחַת,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
מַגְבִּיהַּ וְנוֹטֵל,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת,
וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּטְּלנּוּ בַּתַּעַר.
נְטָלוֹ בְרָהִיטְנֵי וּבְמִסְפָּרַיִם, <רָהִיטְנֵי: כלי לתלישת שיער; מקצועה או אזמיל>
פָּטוּר.
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי לְעָזָר:
לִקְּטוֹ בְמַלְקֶטֶת,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.

הלכה יא
הַקּוֹרֵחַ קָרְחָה בְּרֹאשׁוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ,
שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן מְזִידִין,
אֲבָל אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן שׁוֹגְגִין,
פְּטוּרִין.
אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד,
שׁוֹגֵג פָּטוּר וּמֵזִיד חַיָּב.

הלכה יב
הַקּוֹרֵחַ קָרְחָה עַל הַמֵּתִים,
חַיָּב עַל כָּל מֵת וּמֵת.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
חָמֵשׁ קָרְחוֹת עַל מֵת אֶחָד,
חַיָּב עַל כָּל קָרְחָה וְקָרְחָה,
וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּקְרַח עַל מֵת.
וְכַמָּה יִקְרַח וִיהֵא חַיָּב?
כְּדֵי שֶׁיֵּרָאֶה מִשָּׁם קָרְחָה.

הלכה יג
הַשּׂוֹרֵט שְׂרִיטָה בִּבְשָׂרוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ,
שְׁנֵיהֶם חַיָּבִין.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן מְזִידִין,
אֲבָל אִם הָיוּ שׁוֹגְגִין,
פְּטוּרִין.
אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד,
שׁוֹגֵג פָּטוּר וּמֵזִיד חַיָּב.

הלכה יד
הַסּוֹרֵט סִרְטָה אַחַת עַל חֲמִשָּׁה מֵתִים,
חַיָּב עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד.
רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
חָמֵשׁ סְרִיטוֹת עַל מֵת אֶחָד,
חַיָּב עַל כָּל סְרִיטָה וּסְרִיטָה.
וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּסְרֹט עַל מֵת.
וְכַמָּה יִסְרֹט וִיהֵא חַיָּב?
כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה מִשָּׁם סָרְטָה.

הלכה טו
הַכּוֹתֵב כְּתֹבֶת קַעֲקַע בִּבְשָׂרוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ,
שְׁנֵיהֶן חַיָּבִין.
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם מְזִידִין,
אֲבָל אִם הָיוּ שׁוֹגְגִין,
פְּטוּרִין.
אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד,
שׁוֹגֵג פָּטוּר וּמֵזִיד חַיָּב.
וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּכְתֹּב וִיקַעְקַע בַּדְּיוֹ וּבַכֹּחַל,
לָעֲבוֹדָה זָרָה.
קִלְּפוֹ בְאִזְמֵל, פָּטוּר.
הָרוֹשֵׁם עַל עַבְדּוֹ שֶׁלֹּא יִבְרַח,
פָּטוּר.

הלכה טז
הַמִּתְגּוֹדֵד עַל הַמֵּתִים,
בַּיָּד, פָּטוּר,
וּבַכֶּלִי, חַיָּב.
לָעֲבוֹדָה זָרָה, בֵּין בַּיָּד וּבֵין בַּכֶּלִי, חַיָּב.

הלכה יז
כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁפָּרַע אוֹ שֶׁפֵּרֵם אוֹ שֶׁנִּטְמָא
לְאֶחָד מִן הַקְּרוֹבִים,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ,
לוֹקִין עָלֶיהָ אֶת הָאַרְבָּעִים.
וְכָל טֻמְאָה מִן הַמֵּת שֶׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עָלֶיהָ,
אֵין לוֹקִין עָלֶיהָ אֶת הָאַרְבָּעִים.
אֲבָל כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁנִּטַּמָּא לִשְׁאָר מֵתִים,
אוֹ שֶׁנִּכְנַס לְבֵית הַקְּבָרוֹת,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.

נִכְנַס לְשָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר בְּתוֹכָהּ,
אֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיְּהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ.
נִכְנַס לְבֵית הַפֶּרֶס אוֹ לִמְדֹּד חֳטָמִים, <נ"א: העמים; את ארץ העמים>
אוֹ שֶׁיָּצָא חוּץ לָאָרֶץ,
מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
מַכַּת תּוֹרָה, אַרְבָּעִים חָסֵר אַחַת.
עוֹמְדִין אוֹתוֹ:
אִם יֵשׁ בּוֹ לִלְקוֹת, לוֹקֶה,
וְאִם לָאו, אֵינוֹ לוֹקֶה.
מַכַּת מַרְדּוּת אֵינוֹ כֵן,
אֶלָּא מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו,
אוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ.

מַסֶּכֶת מַכּוֹת פֶּרֶק חמישיעריכה

הלכה א
הַחוֹסֵם אֶת הַפָּרָה, וְהַמְּזַוֵּג אֶת הַכִּלְאַיִם,
פָּטוּר.
אֵין לָךְ שֶׁהוּא חַיָּב אֶלָּא הַנּוֹהֵג וְהַמַּנְהִיג בִּלְבַד.
רַבִּי לְעָזָר אוֹמֵר:
נָזִיר שֶׁהִנִּיחַ פִּיו עַל פִּי חָבִית שֶׁלַּיַּיִן,
וּשְׁתָאָהּ כֻּלָּהּ בְּהַתְרָאָה אַחַת,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
מַתְרִין בּוֹ וְשׁוֹתֶה, מַתְרִין בּוֹ וְשׁוֹתֶה,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
וְכֵן הָיָה רַבִּי לְעָזָר אוֹמֵר:
נָטַל אֶשְׁכֹּל שֶׁלָּעֲנָבִים,
אֲכָלוֹ כֻלּוֹ בְהַתְרָאָה אַחַת,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
מַתְרִין בּוֹ וְאוֹכֵל, מַתְרִין בּוֹ וְאוֹכֵל,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.
אָכַל מִמֶּנּוּ עֲנָבִים לַחִין וִיבֵשִׁין,
אָכַל מִמֶּנּוּ שְׁנֵי חַרְצַנִּין וְזוֹגָן,
אוֹ שֶׁסָּחַט מִמֶּנּוּ כַזַּיִת יַיִן וְשָׁתָה,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

הלכה ב
הַמַּעֲלֶה כַזַּיִת מִשְּׁתֵּי הַלֶּחֶם
לָעֲבוֹדָה אוֹ בַחוּץ,
הֲרֵי זֶה חַיָּב, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא ב,יב)
"קָרְבַּן רֵאשִׁית תַּקְרִיבוּ אֹתָם לַיי,
וְאֶל הַמִּזְבֵּחַ לֹא יַעֲלוּ".

הלכה ג
אֶחָד הַמִּזְבֵּחַ וְאֶחָד הַכֶּבֶשׁ.
לְכָךְ, הַמַּעֲלֶה מִבְּשַׂר חַטָּאת, מִבְּשַׂר אָשָׁם,
מִבְּשַׂר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, מִבְּשַׂר קֳדָשִׁים קַלִּים,
מִמּוֹתַר הָעֹמֶר, מִשְּׁתֵּי הַלֶּחֶם, מִלֶּחֶם הַפָּנִים,
מִשִּׁירֵי מְנָחוֹת, מִשְּׂאֹר וּמִדְּבָשׁ,
עוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה', שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא ב,יא)
"כִּי כָל שְׂאֹר וְכָל דְּבַשׁ
לֹא תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַיי."

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר:
חַטָּאת חַטָּאת, עוֹלָה עוֹלָה, שְׁלָמִים שְׁלָמִים,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
אֲבָל אִם חַטָּאת עוֹלָה וּשְׁלָמִים <בכי"ו: הִקְדִּישׁ, שְׁחָטוֹ וְזָרַק אֶת דָּמוֹ>
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

הלכה ד
הַמַּקְדִּישׁ בַּעַל מוּם לַמִּזְבֵּחַ
עוֹבֵר מִשּׁוּם חֲמִשָּׁה לָאוִין:
מִשּׁוּם בַּל תִּשְׁחֹט,
וּמִשּׁוּם בַּל תַּקְדִּישׁ,
וּבַל תִּזְרֹק אֶת דָּמוֹ,
וּבַל תַּקְטִיר אֶת חֶלְבּוֹ,
וּבַל תַּקְטִיר מִקְצָתוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כב,כא)
"תָּמִים יִהְיֶה לְרָצוֹן, כָּל מוּם לֹא יִהְיֶה בּוֹ."
וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר:
אַף מִשּׁוּם בַּל תְּקַבֵּל אֶת דָּמוֹ.
הִקְדִּישׁוֹ וְלֹא שְׁחָטוֹ,
אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא אַחַת.
הִקְדִּישׁוֹ וּשְׁחָטוֹ וְזָרַק אֶת דָּמוֹ,
חַיָּב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת.

הַמַּקְדִּישׁ רוֹבֵעַ וְנִרְבַּע,
מֻקְצֶה וְנֶעְבָּד, אֶתְנָן וּמְחִיר,
עוֹבֵר מִשּׁוּם כָּל הַשֵּׁמוֹת הַלָּלוּ.
וַהֲרֵי הֵן כְּבַעֲלֵי מוּם שֶׁקָּדַם הֶקְדֵּשָׁן אֶת מוּמָן,
וְאֵין יוֹצְאִין לַחֻלִּין אֶלָּא עַל מוּם קָבוּעַ בִּלְבַד.

הלכה ה
הַמֵּמֵר בַּמֻּקְדָּשִׁין וְהַגּוֹזֵז בַּמֻּקְדָּשִׁין,
וְהָעוֹבֵד בַּמֻּקְדָּשִׁין,
אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן חוּץ לִזְמַנָּן
אוֹ שֶׁשְּׁחָטָן חוּץ לִמְקוֹמָן,
עוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה'.
יֵשׁ תּוֹלֵשׁ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת
עוֹבֵר מִשֵּׁם אַרְבָּעָה דְּבָרִים:
מִשֵּׁם נָזִיר, מִשֵּׁם מְצֹרָע,
מִשֵּׁם יוֹם טוֹב, וּמִשֵּׁם מַקִּיף.

הלכה ו
הַמֵּמִית אֶת הָאָדָם וְאֶת הַבְּהֵמָה,
אֶת הַחַיָּה וְאֶת הָעוֹף
בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים,
בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת,
אֶחָד חֶבֶר מְרֻבֶּה וְאֶחָד חֶבֶר מוּעָט,
עוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה', שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים יח,יא)
"וְחֹבֵר חָבֶר".

אֶחָד חוֹבֵר אֶת הַנָּחָשׁ וְאֶת הָעַקְרָב,
וְהַמְסָרֵס אֶת הָאָדָם,
וְאֶת הַבְּהֵמָה, וְאֶת הַחַיָּה, וְאֶת הָעוֹפוֹת,
בֵּין גְּדוֹלִים בֵּין קְטַנִּים,
בֵּין זְכָרִים בֵּין נְקֵבוֹת,
הֲרֵי זֶה חַיָּב.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
מְסָרֵס זְכָרִים חַיָּב, מְסָרֵס נְקֵבוֹת פָּטוּר.

הלכה ז
הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זָרָה,
הַמְחַתֵּךְ וְהַמַּעֲמִיד, הַסָּךְ וְהַמְּקַנֵּחַ וְהַמְּגָרֵר,
עוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה'.

הלכה ח
הַנּוֹתֵץ אֶבֶן אַחַת מִן הַהֵיכָל, מִן הָאוּלָם,
מִבֵּין הָאוּלָם וְלַמִּזְבֵּחַ וּמִן הַמִּזְבֵּחַ,
עוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה', שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים יב,ג-ד)
"וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם",
"לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם."

הלכה ט
רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר:
הַמּוֹחֵק אוֹת אַחַת מִן הַשֵּׁם,
עוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה', שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים יב,ג-ד)
"וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא.
לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַיי אֱלֹהֵיכֶם."

הלכה י
הַמְאַחֵר בַּמֻּקְדָּשִׁין וְהַמּוֹתִיר בַּמֻּקְדָּשִׁין, <כי"ע: והמופר! וְהַמּוֹתִיר תיקון ליברמן>
וְהַמְּשַׁיֵּר חָמֵץ בַּפֶּסַח,
וְהַמְקַיֵּם כִּלְאַיִם בַּכֶּרֶם,
עוֹבֵר בְּ'לֹא תַּעֲשֶׂה',
אֲבָל אֵין לוֹקֶה אֶת הָאַרְבָּעִים,
לְפִי שֶׁאֵין בָּהֶן מַעֲשֶׂה.
זֶה הַכְּלָל:
כָּל שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲשֶׂה לוֹקֶה,
וְכָל שֶׁאֵין בּוֹ מַעֲשֶׂה, אֵינוֹ לוֹקֶה,
חוּץ מִן הַמֵּמֵר וְהַמְּקַלֵּל אֶת חֲבֵרוֹ בַשֵּׁם.

הלכה יא
הַנּוֹטֵל אֵם עַל הַבָּנִים,
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי:
כָּל עוֹבְרֵי 'לֹא תַּעֲשֶׂה' שֶׁעָבְרוּ
עַל מִצְוַת 'לֹא תַעֲשֶׂה' שֶׁיֵּשׁ בָּהּ 'קוּם וַעֲשֵׂה',
אִם קִיְּמוּ אֶת מִצְוַת 'לֹא תַעֲשֶׂה' שֶׁבָּהּ, פְּטוּרִין,
וְאִם לָאו, חַיָּבִין.

הלכה יב
עָבַר עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שְׁנֵי לָאוִין,
אֵין עוֹמְדִין אוֹתוֹ עֹמֶד אֶחָד עַל שְׁנֵיהֶן,
אֶלָּא לוֹקֶה וּמִתְרַפֵּא, חוֹזֵר וְלוֹקֶה.
אֲמָדוּהוּ שֶׁאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל אֶלָּא אַרְבָּעִים,
אֵין מוֹסִיפִין לוֹ אֲפִלּוּ אַחַת,
אֲבָל גּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ אַחַת.
עֲמָדוּהוּ שֶׁאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל אֶלָּא עֶשְׂרִים,
אֵין מוֹסִיפִין לוֹ אֲפִלּוּ אַחַת,
אֲבָל גּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ שְׁתַּיִם.
לְפִיכָךְ, אִם הוֹסִיף לוֹ חַזָּן אֲפִלּוּ רְצוּעָה אַחַת וָמֵת,
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה עַל יָדוֹ.

הלכה יג
אֲמָדוּהוּ שֶׁאֵין יָכוֹל לְקַבֵּל אֶלָּא שָׁלֹשׁ,
אֲפִלּוּ עוֹמֵד וּמַפְרִיץ,
אֵין מוֹסִיפִין לוֹ אֲפִלּוּ אַחַת.
לְפִיכָךְ,
אִם הוֹסִיף לוֹ חַזָּן רְצוּעָה אַחַת וָמֵת,
הֲרֵי זֶה גוֹלֶה עַל יָדוֹ.

הלכה יד
אֵין עוֹמְדִין אוֹתוֹ יוֹתֵר מֵאַרְבָּעִים.
דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
אָמַר רַבִּי יוֹסֵי:
בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים?
בְּעֵדוּת אַחַת וּבְהַתְרָיָה אַחַת,
אֲבָל בִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת וּבִשְׁתֵּי הַתְרָיוֹת,
עוֹמְדִין אוֹתוֹ, אֲפִלּוּ חֲמִשִּׁים וַאֲפִלּוּ מֵאָה.
לְפִיכָךְ, אִם קִלְקֵל אֶחָד מֵהֶן, מַלְקִין אוֹתוֹ.
עֲמָדוּהוּ שֶׁאִם לוֹקֶה וְקִלְקֵל, הֵן מַלְקִין אוֹתוֹ,
שֶׁאִם יָצָא מִבֵּית דִּין וְקִלְקֵל, הֵן מַלְקִין אוֹתוֹ,
קִלְקֵל עַד שֶׁלֹּא לָקָה, מַלְקִין אוֹתוֹ,
שֶׁנֶּאֱמַר: (דְּבָרִים כה,ג)
"וְהִכָּהוּ", "וְנִקְלָה",
אִם מִשֶּׁלָּקָה קִלְקֵל, אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ.
וּבַמֶּה הוּא קַלְקָלָתוֹ?
אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה, בָּרֶעִי.
דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:
הָאִישׁ בָּרֶעִי וְהָאִשָּׁה בַּמַּיִם.
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים:
אֶחָד הָאִישׁ וְאֶחָד הָאִשָּׁה,
בֵּין בָּרֶעִי בֵּין בַּמַּיִם,
פָּטוּר.

הלכה טו
מַכּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה:
אֶחָד מַכֶּה, וְאֶחָד מוֹנֶה, וְאֶחָד קוֹרֵא.
לֹא הָיוּ מִתְחַלְּפִין עָלָיו רְצוּעָה.
לֹא הָיְתָה אֲרֻכָּה, אֶלָּא קְצָרָה,
כְּדֵי שֶׁלֹּא תַּגִּיעַ לְצִפָּר נַפְשׁוֹ וְיָמוּת.

הלכה טז
אֵלּוּ הֵן הַלּוֹקִין:
כָּל עוֹבְרֵי 'לֹא תַּעֲשֶׂה' שֶׁעָבְרוּ
עַל מִצְוַת 'לֹא תַעֲשֶׂה' שֶׁיֵּשׁ בָּהּ 'קוּם וַעֲשֵׂה',
אַף עַל פִּי שֶׁהֵם חַיָּבִין מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם,
וְכָרֵת בִּידֵי שָׁמַיִם,
מַלְקִין אוֹתָן.

הלכה יז
מִיתָה בִידֵי בֵּית דִּין, אֵין מַלְקִין אוֹתָן,
שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים כה,ב)
"כְּדֵי רִשְׁעָתוֹ".
מֵת אֵינוֹ לוֹקֶה, מְשַׁלֵּם וְאֵינוֹ לוֹקֶה.

סוֹף מַכּוֹת.