הלכה א עריכה
אין מחללין מעשר על פירות שביעית ואם חללו יאכלו כחמור שבהן פירות שביעית ופירות מעשר [עני] שנתערבו יאכלו כחמור שבהן פירות שביעית שלקח בהן דברים אחרים יאכלו כחמור שבהן פירות מעשר שני שלקח בהן דברים אחרים יאכלו כחמור שבהן.
הלכה ב עריכה
חומר בשביעית שאין במעשר שני ובמעשר שני שאין בשביעית שהשביעית עשה בה את המופקר כשמור ופסולת אוכלין כאוכלין ואוכלי אדם [כאוכלי בהמה] וקליפי אגוזים וקליפי רמונין כיוצא בהן מה שאין כן במעשר שני.
הלכה ג עריכה
שביעית מתחללת על הכל ומעשר שני אין מתחלל אלא [באותו מין] בלבד שביעית מתבערת מכל מין ומין ומעשר שני [אין מתבער אלא באותו מין בלבד] שביעית היא ודמיה אסורין ומעשר שני או הוא או דמיו אסורין שביעית אין לוקחין בה זבחי שלמים מה שאין כן במעשר שני.
הלכה ד עריכה
חומר במעשר שני שמעשר שני קונה את הקנקן ואוסר דמיו עירובין ספק ערובו כל שהוא וטעון חומש וטעון וידוי ואסור לאונן ולא הותר לאכילה אלא בפדיון ואין מדליקין בו את הנר מה שאין כן בשביעית.
הלכה ה עריכה
אחד שביעית וא' מעשר שני מחללין אותו על חיה ועוף ועל בהמה בעלת מום בין חיים ובין שחוטין דברי רבי וחכמים אומרים לא אמרו אלא בזמן שהן שחוטין.
הלכה ו עריכה
אחד שביעית ואחד מעשר שני אין פורעין מהן מלוה וחוב אין משלמין מהן גמולין ואין פודין בהן שבוין ואין עושין בהן שושבינות ואין פוסקין מהן צדקה אבל [משלחין] מהן דבר של גמילות חסדים וצריכין להודיע ונותנין אותן לחבר עיר בטובה.
הלכה ז עריכה
שלש ארצות לביעור יהודה ועבר הירדן והגליל שלשתן של שלש שלש ארצות למה הוזכרו ההר העמק והשפלה לפי שאין אוכלין מבהר על שבעמק ולא מבעמק על שבהר אלא הר והורו עומק ועומקו שפלה ושפלתו.
הלכה ח עריכה
ובסוריא לא אמרו שלש ארצות אלא אוכלין מן הראשון עד שיכלה האחרון שבה ר"ש אומר לא אמרו שלש ארצות אלא ביהודה ושאר כל ארצות אוכלין והולכין עד שיכלה מבית אל ומגדרה של קסרין איזה הוא הר שלה זה הר המלך שפלה זו שפלת [לוד] עומק שלה מעין גדי ועד יריחו.
הלכה ט עריכה
איזה הוא עומק שבגליל כגון גנוסר וחברותיה רשב"א אומר איזה הוא הר שבעבר הירדן כגון חרים [וכגבור גדור] וחברותיה שפלה שלה חשבון וכל עריה שבמישור דיבון ובמות בעל ובית בעל מעון עומק שלה כגון בית נמרה רמתה וחברותיה רשב"ג אומר סימן להרים מילין סימן לעמקים דקלים סימן לנחלים קנים סימן לשפלים שקמים אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (מלכים א י) ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב.
הלכה י עריכה
אוכלין מבית המלך עד שיכלה מבית אל אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר (בראשית מט) בנימין זאב יטרף זו ארצו שחוטפת בבוקר יאכל עד זו יריחו שמוקדמת ולערב יחלק שלל זה בית אל שמאחרת אוכלין [ברגליה] עד שיכלו [אגוטרי] ובני גליל העליון עד שיכלו לופסי בית דגן וחברותיה בגליל התחתון [עד] שיכלו [איזניות של מען אנא].
הלכה יא עריכה
אוכלין בתאנה עד שיכלו [בני בית] פגי אמר ר' יהודה לא הוזכרו פגי בית אוני אלא למעשרות בלבד פגי בית אוני ואהיני [עובניא] חייבין במעשרות ואין אוכלין על הספיחין שבעכו ר' יוסי אומר אוכלין על הספיחין שבעכו ועל הדיפרא אבל לא על [שיפוניות] ר' יהודה אומר אף על [שיפוניות] ר' יוסי אומר דיפרה שביכרה עד [שיכלה] הקיץ אוכלין עליה.
הלכה יב עריכה
אוכלין בענבים עד שיכלה דליות [שבאשכול] אם יש אפיל מהן אוכלין עליהן ושאר כל ארצות אחד לזיתים ולתמרים אוכלין בזיתים עד שיכלה האחרון שבתקוע ר"א בן יעקב אומר אף על גוש חלב כדי שיהא עני יוצא ולא יהא מביא רובע בין מראשו ובין מתחתיו אוכלין בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער רשב"ג אומר אוכלין על מה שבכיפין ואין אוכלין על מה שבשיצין ושאר כל פירות האילן כגון העגוסים והקרוסטמילין [והפרישין] והעוזרדין אוכלין ממה שבהר על שבעמק וממה שבעמק על שבהר רשב"א אומר [כולן כחרובין] אוכלין עליהן עד שתרד רביעה שניה אוכלין על הירק של בית שלחין לפי שאינו כלה.
הלכה יג עריכה
שורשי קולסי כרוב שיבשו אסורין בהנאה ר"ש אומר קולסי כרוב אע"פ שיבשו אוכלין עליהן כיוצא בו מגביב ויבש צריך לבער.
הלכה יד עריכה
מאימתי פורשין משבילין שבשדות משתרד רביעה שניה א"ר יוסי בד"א בזמן שהשנים כתקנן עכשיו [שנתקנסו] שנים אפי' לא ירד אלא גשם אחד בלבד צריך להלך רבן שב"ג אומר גשמים שירדו ז' ימים זה אחר זה ולא פסקו יש בהן כדי רביעה שניה.