הלכה א עריכה
הקלין שבדמאי השיתין והרמון והעוזרדין חזקתן בכל מקום פטורין ואם היו משתמרין חייבין אם כחס על שדהו פטורה ר' יוסי אומר שיתין חייבות מפני שהן משתמרות ר' יוסי בר יהודה אומר הנובלות הנמכרות עם התמרות חייבות וחכ"א עד שלא יטילו שאור פטורות משיטילו שאור חייבות.
הלכה ב עריכה
בראשונה היה חומץ שביהודה פטור מפני שחזקתו מן התמד עכשיו שחזקתו מן היין חייב.
הלכה ג עריכה
והסייפות בגנה חייבות בבקעה פטורות אלו הן עד שלא יושיבו שומא הסייפות משיקפלו המוקצעות רבי אלעאי אמר משום ר' אליעזר לעולם חייבות מפני שהן משתמרות.
הלכה ד עריכה
כזיב עצמה פטורה מן הדמאי חזקת ארץ ישראל חייב עד שיודע שהוא פטור חזקת חו"ל פטור עד שיודע שהוא חייב חזקת בעלי בתים ישראל שבסוריא אין מפרישין עליהן דמאי ואם בידוע שרוב הפירות שלהן הרי אלו חייבין.
הלכה ה עריכה
אמר שלי הן חייב לעשר מעושרין הן נאמן שהפה שאסר הוא הפה שהתיר היה מוכר פירות בשנת מעשר שני ואמר של מעשר שני הן נאמן היה מוכר פירות בשנת מעשר עני ואמר מעשר שני אין נאמן .
הלכה ו עריכה
היה מוכר פירות בשביעית ואמר של ערב שביעית הן חייב במעשר וחייב בביעור .
הלכה ז עריכה
פירות ארץ ישראל שרבו על פירות חוצה לארץ הרי אלו חייבין פירות חו"ל שרבו על פירות ארץ ישראל הרי אלו פטורין דברי רבי מאיר וחכ"א דברים התדירין כגון האגוזים ודורמסקניות פטורין ושאר כל הדברים חייבין א"ר נראין דברי רבי מאיר בדבר שאינו קבוע ודברי חכמים בדבר הקבוע.
הלכה ח עריכה
הלוקח מן החמרת בצור ומן המוגירות בצידן מן המוגירות בצור ומן החמרת בצידן ר' יוסי בר' יהודה אומר הלוקח מן המוגירות בצור ואין צריך לומר מן החמרת מחמר אחד בצור חייב אומר חמרת היורדת לכזיב חייב מפני שחזקתו מן הגליל וחכ"א הרי היא בחזקת פטורה עד שתיודע לך מהיכן היא.
הלכה ט עריכה
הלוקח מן הספינה ביפו ומן הספינה בקסרי חייב ר' יהודה אומר כיפת הישוב וכיפת אנטיפרס ושוק של פטרוס בראשונה היו דמאי מפני שחזקתן מהר המלך עכשיו רבותינו אמרו כל עיירות הכותים שעל יד הדרך התבואה והקטניות שלהן דמאי מפני שהן של ישראל ושאר כל פירותיהן ודאי.
הלכה י עריכה
אוצר של ישראל ונכרים מטילין לתוכו אם רוב נכרים ודאי ואם רוב ישראל דמאי מחצה על מחצה ודאי ד"ר מאיר וחכ"א אפילו כולם נכרים וישראל אחד מטיל לתוכו דמאי א"ר יוסי בד"א באוצר של יחיד אבל באוצר של מלכים הולכים אחר הרוב א"ר יהודה בד"א באוצר של ישראל ונכרים אבל אוצר ישראל וכותים הולכים אחר הרוב א"ל על אוצרות של יבנה שלפני מלחמה שהיא דמאי ורובן כותים אבל אוצר שמטיל בו מחו"ל לארץ כגון אוצרות של חייב לפי חשבון א"ר יהושע בן קביסאי כל ימי הייתי קורא מקרא הזה והזה הטהור על הטמא ולא מצא אלא באוצר של יבנה בלבד ומאוצרה של יבנה למדתי שטהור אחד מזה אפי' על מאה טמאים.
הלכה יא עריכה
הלוקח פירות לאכילה ונמלך למכרן לא ימכרנו לנכרי ולא יאכילם לבהמת אחרים ולא לבהמת עצמו אא"כ עושה כיוצא בו מי שנפלו לו פירות בירושה או שנתנו במתנה לא ימכרם לנכרי ולא יאכילם לבהמת אחרים ולא לבהמת עצמו אא"כ עישר.
הלכה יב עריכה
לוקחין שדה זרועה מן הנכרי בין ובין עד שלא צימחה וכן מישראל במוצאי שביעית ואינו חושש לוקחין זרע אחד דבר שזרעו כלה ואחד דבר שאין זרעו כלה.
הלכה יג עריכה
אין זורעין את הטבל ואין מחפין את הטבל ואין עושין עם הנכרי בטבל ישראל ששכח וזרע את הטבל עד שלא צימחה שכבר אבדה הלוקח לבהמה לחיה ולעופות פטור מן הדמאי.
הלכה יד עריכה
לא יקשור אדם ישראל בהמתו אצל בהמתו של נכרי שאם [אכלה בהמתו מאליה אין מחייבין אותו להחזירה.
הלכה טו עריכה
משכיר ישראל בהמתו לנכרי ופוסק עליה על מנת שהנכרי זנה ובלבד שלא יאמר לו כך וכך שעורין תהא מטיל לפניה כך וכך עמיר תהא מטיל לפניה.
הלכה טז עריכה
נכרי שאמר לישראל תן שמן ע"ג מכתי בודאי אסור ובדמאי מותר נפל על גבי בשרו משפשפו ואינו חושש.
הלכה יז עריכה
נכרי שנתן שמן ע"ג טבלא של שיש להתעגל עליה משעמד מותר לישראל לישב אחריו.
הלכה יח עריכה
הלוקח יין לתוך המורייס ויין לעשותו אילנתות וכרשינין לעשותן טחינין חייב בדמאי ואצ"ל בודאי הן עצמן פטורין מן הדמאי הלוקח יין ושמן ליתן ע"ג חטטין חייב בדמאי ור"ש בן אלעזר פוטר וכן היה ר"ש בן אלעזר אומר הלוקח כרשינין לעשותן טחינין פטור מן הדמאי הלוקח יין ליתן וקמח לעשותו מלוגמא פטור מן הדמאי וחייב בודאי והן עצמן פטורין מן הודאי.
הלכה יט עריכה
הלוקח קמח לעורות פטור מן הדמאי וחייב בודאי לתוכו עורות מותר ליתן לתוכו עורות אחרים.
הלכה כ עריכה
שמן ערב ב"ש מחייבין וב"ה פוטרין א"ר נתן לא היו ב"ה פוטרין אלא בשל פלייטון בלבד אחרים אומרים משום ר' נתן מחייבין היו ב"ה בשמן וורד תשלומי תרומה וחומשה וחומש חומשה מותר העומר ושתי הלחם ולחם הפנים ושירי מנחות ותוספת הבכורים ר"ש בן יהודה אומר משום ר"ש ב"ש מחייבין וב"ה פוטרין וכולן שקרא שם למעשר עליהן מה שעשה עשוי.
הלכה כא עריכה
המרחץ פטורה מן הודאי ואין צריך לומר מן הדמאי ר' שמעון בן גמליאל אומר אף אינו מטמא טומאת .
הלכה כב עריכה
שמן שהגרדי סך באצבעותיו חייב שהסורק נותן לצמר פטור מן הדמאי לפיכך שמן של שביעית נותנין ממנו לגרדי ואין נותנין ממנו לסורק.