פתיחת התפריט הראשי

הלכה אעריכה

רבי יהודה אומר מקום שדורכין את העוללות נאמן עני לומר יין זה של עוללות הוא לקט זה לקטתיו אני ואחי [אני] וקרובי אבל אין נאמן לומר מפלוני נכרי לקחתי מאיש פלוני כותי לקחתי עניי כותים כעניי ישראל אבל עניי נכרים אין מאמינים להם בכל דבר.

הלכה בעריכה

אין פוחתין לעני בשנת מעשר עני מחצי קב חטין או קב שעורין בד"א על הגורן אבל בתוך ביתו נותן לו כל [שדהו] ואינו חושש ושאר מתנות כהונה ולויה נותן כל שהוא ואינו חושש רצה מציל מחצה ונותן מחצה אבא יוסי [בן דוסתאי] אומר משום ר"א רצה נותן לפניהם שליש ומניח שתי ידות לקרוביו.

הלכה געריכה

כהנים ולוים שהיו עומדין על הגורן ובאו כהנים אחרים ועמדו אינן יכולין להוציא מידן אמר רבן שמעון בן גמליאל נהגו כהנים עין יפה שלא להוציא את אחיהם ריקנין אבל מקמצין ונותנין להם ר"ש בן אלעזר אומר אם באו עד שלא תחזור חלילה עומדין על העקוב ונוטלין.

הלכה דעריכה

נשים ועבדים אין חולקין להם על הגורן אבל נותנין להם מתנות כהונה ולויה לשם טובה.

הלכה העריכה

רשב"ג אומר כשם שהתרומה חזקה לכהונה בחילוק גרנות כך מעשר ראשון חזקה ללוים בחילוק גרנות החולק בבית דין אין לו חזקה לכהונה.

הלכה ועריכה

שתי חזקות בא"י נשיאות כפים וחילוק גרנות ובסוריא ועד מקום ששלוחי ר"ח מגיעים נשיאות כפים אבל לא חילוק גרנות ובבל כסוריא ר"ש בן אליעזר אומר אף באלכסנדריא בראשונה כשהיה שם ב"ד.

הלכה זעריכה

חומר בקדשי מקדש שאין בקדשי גבול ובקדשי הגבול שאין בקדשי מקדש קדשי הגבול קטנים חולקין בהן וטמאין חולקין בהן וחולקין אותן בטומאה וחולקין מנה כנגד מנה קדשי מקדש חייבין באחריותן ליטפל בהן ולהביאן לבית הבחירה קדשי הגבול ניתנין לכל חבר קדשי מקדש [אין נותנין אלא לאנשי משמר בלבד].

הלכה חעריכה

אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון מארבע סאין בסלע לן נותנין לו פרנסת לינה שמן וקטנית שבת נותנין לו מזון שלש סעודות שמן וקיטנית דג וירק בד"א בזמן שאין מכירין אותו אבל בזמן שמכירין אותו אף מכסין אותו היה מסבב על הפתחים אין נזקקין לו לכל דבר.

הלכה טעריכה

תמחוי כל היום קופה מערב שבת לערב שבת תמחוי לכל אדם קופה לאנשי אותה העיר אם שהה שם שלשים יום הרי הוא כאנשי העיר לקופה [ולכיסוי ששה חדשים לעניי] העיר שנים עשר חודש.

הלכה יעריכה

עני שנתן פרוטה לקופה ופרוסה לתמחוי מקבלין אותה ממנו אם לא נתן אין מחייבין אותו ליתן [נתנו לו חדשים והחזיר להן שחקים מקבלין אותה ממנו אם לא נתן אין מחייבין אותו ליתן] היה משתמש בכלי מילת נותנין לו כלי מילת מטה נותנין לו מטה עיסה נותנין לו כלי עיסה פת נותנין לו פת להאכילו בתוך פיו מאכילין לו בתוך פיו שנא' (דברים טו) די מחסורו אשר יחסר לו אפי' עבד אפי' סוס לו זו אשה שנא' (בראשית ב) אעשה לו עזר כנגדו מעשה בהלל הזקן שנתן לעני בן טובים סוס שהיה מתעמל בו ועבד שהיה משמשו שוב מעשה באנשי הגליל שהיו מעלין לזקן אחד ליטרא [אחת] בשר ציפורי בכל יום.

הלכה יאעריכה

היה משתמש בכלי זהב מוכרן ומשתמש בכלי כסף בכלי כסף מוכרן ומשתמש בכלי נחושת בכלי נחושת מוכרן ומשתמש בכלי זכוכית אמרו משפחת בית נבלטא היתה בירושלים והיתה מתיחסת על בני ארנן היבוסי העלו להם חכמים שלש מאות שקלי זהב ולא רצו להוציאן חוץ מירושלים.

הלכה יבעריכה

[האומר איני מתפרנס משל אחרים שוקדין עליו ומפרנסין אותו ונותנין לו לשום מלוה וחוזרין ונותנין לו לשום מתנה דר"מ רש"א אומרין לו הבא משכון כדי לגוס את דעתו].

הלכה יגעריכה

היה אומר איני מתפרנס משל עצמי שוקדין עליו ומפרנסין אותו ונותנין לו לשם מתנה וחוזרין וגובין [לו] לשום מלוה.

הלכה ידעריכה

המסמא את עינו והמצבה את כריסו והמעבה את שוקיו אין נפטר מן העולם עד שיהא לו כן.

הלכה טועריכה

גבאי צדקה אין רשאין לפרוש זה מזה אפילו נתן לו חבירו מעות שהוא חייב לו אפילו מצא מעות בדרך אינו רשאי ליטלן שנאמר (במדבר לב) והייתם נקיים מה' ומישראל אבל פורשים זה מזה לתוך חצר או לתוך חנות וגובין.

הלכה טזעריכה

מעשר עני [שני] אין פורעין ממנו מלוה וחוב ואין משלמין ממנו את הגמולים ואין פודין בו שבוים ואין עושין בו שושבינות ואין נותנין ממנו דבר לצדקה אבל משלחין ממנו דבר של גמילות חסדים וצריך להודיע ונותנין אותו לחבר עיר בטובה.

הלכה יזעריכה

אמר ליתן ונתן נותנין לו שכר אמירה ושכר מעשה [אמר ליתן ולא הספיק בידו ליתן נותנין לו שכר אמירה כשכר מעשה] לא אמר ליתן אבל אמר לאחרים תנו נותנין לו שכר על כך שנא' (דברים טו) כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך וגו' לא אמר לאחרים תנו אבל מניח לו בדברים טובים מנין שנותנים לו שכר על כך שנאמר כי בגלל הדבר הזה וגו'.

הלכה יחעריכה

מעשה במונבז המלך שעמד ובזבז את כל אוצרותיו בשני בצורת אמרו לו אחיו אבותיך גנזו אוצרות והוסיפו על [של] אבותם ואתה עמדת ובזבזת את כל אוצרותיך שלך ושל אבותיך אמר להם אבותי גנזו אוצרות למטה ואני גנזתי למעלה שנא' (תהילים פה) אמת מארץ תצמח וגו' אבותי גנזו [אוצרות] במקום שהיד שולטת בו ואני גנזתי אוצרות במקום שאין היד שולטת בו שנאמר (תהילים פט) צדק ומשפט מכון כסאך וגו' אבותי גנזו אוצרות שאין עושין פירות ואני גנזתי אוצרות שעושין פירות שנאמר (ישעיהו ג) אמרו צדיק כי טוב [וגו'] אבותי גנזו אוצרות של ממון ואני גנזתי אוצרות של נפשות שנא' (משלי יא) פרי צדיק עץ חיים ולוקח נפשות חכם אבותי גנזו אוצרות לאחרים ואני גנזתי לעצמי שנא' (דברים כד) ולך תהיה צדקה לפני ה' אלהיך אבותי גנזו אוצרות בעוה"ז ואני גנזתי לעוה"ב שנא' (ישעיהו נח) והלך לפניך צדקך צדקה וגמילת חסדים שקולין כנגד כל מצות שבתורה אלא שהצדקה בחיים וגמ"ח בחיים ובמתים צדקה בעניים גמילות חסדים בעניים ובעשירים צדקה בממונו גמילות חסדים בממונו ובגופו.

הלכה יטעריכה

א"ר יהושע בן קרחה מנין שכל המעלים [את] עיניו מן הצדקה כאילו עובד ע"ז שנאמר (דברים טו) השמר לך פן יהיה דבר עם לבבך בליעל לאמר ולהלן הוא אומר (דברים יג) יצאו אנשים בני בליעל מקרבך מה בליעל האמור להלן ע"ז אף בליעל האמור כאן ע"ז.

הלכה כעריכה

א"ר אלעזר בר יוסי מנין שהצדקה וגמילות חסדים שלום גדול ופרקליט גדול בין ישראל לאביהם שבשמים שנאמר (ירמיהו טז) כה אמר ה' אל תבא בית מרזח וגו' חסד זו גמילות חסדים ורחמים זו צדקה מלמד שהצדקה וגמילות חסדים שלום ופרקליט גדול בין ישראל לאביהם שבשמים.