פתיחת התפריט הראשי

פרק יעריכה

[להתחבר עם הספירות לפי הזמן]עריכה

פירש רבי שמעון בפרשת בראשית (דף יא.) עצה רבה וגדולה מן התורה היאך יתקשר האדם בקדושה העליונה ויתנהג בה, ולא יפרד מן הספירות העליונות תדיר, וצריך האדם בזה להתנהג כפי הזמן, רוצה לומר לדעת איזו ספירה שולטת ולהתקשר בה ולעשות התיקון המתיחס אל המידה השולטת.

[בלילה יתקשר עם המלכות]עריכה

והתחיל מהלילה עת שכיבת האדם על מיטתו, והרי השליטה היא לילה מידת המלכות, והוא הולך לישן, השינה היא כעין מיתה ואילנא דמותא שלטא, מה יעשה, יתקן ויקדים להתקשר בסוד הקדושה דהיינו סוד מידת המלכות בבחינת קדושתה, ולזה ילך על מיטתו ויקבל עול מלכות שמים שלימה בכוונת הלב. קם בחצות לילה יטול ידיו מהקליפה השולטת עליהם ויעביר רעה מבשרו ויברך, ויתקן השכינה בעסק התורה, ועל זה נאמר עליה (משלי ו, כב): "בְּשָׁכְבְּךָ תִּשְׁמֹר עָלֶיךָ" מן החיצונים "וַהֲקִיצוֹתָ הִיא תְשִׂיחֶךָ" . ותתקשר עמו והוא עמה, ויתעלה דיוקן נשמתו בגן עדן עם השכינה הנכנסת שם עם הצדיקים, והתפארת יבוא שם גם הוא להשתעשע עם הצדיקים ועמו בחברתם, שכולם מקשיבים לקולו. הרי ממש נסע עמה מהמיתה והשינה אל סוד החיים העליונים ונקשר בסוד גן עדן והתחיל להתנוצץ עליו אור התפארת המתנוצץ בגן עדן על הצדיקים, וכן פירש בפרשת תרומה (דף קל:).

[ביום יתקשר עם מידות שלשת האבות הכלולים בתפארת]עריכה

השכים ועלה עמוד השחר, התחיל הוא גם כן לבוא ליכנס לבית הכנסת, וקשר עצמו בשלשה אבות. בפתח בית הכנסת אומר "וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא(תהלים ה, ח) וכו', וכולל עצמו בסוד התפארת אדם כלול חסד גבורה תפארת, ונכנס לכנסת מלכות.

ומכוין בפסוק בשלשה אבות:

"בְּרֹב חַסְדְּךָ"  - דא אברהם,

"אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ"  - דא יצחק, דמסטריה השתחויה לכפוף קומתו נגד מידת הדין להיות נדחה מפניה, ואז השעה נדחית מפניו כי יומשך שפע הרחמים מלמעלה עליה למתקה.

"בְּיִרְאָתֶךָ"  - דא יעקב, דכתיב ביה (בראשית כח, יז): "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה".

והרי כלל עצמו בהם במחשבה דיבור ומעשה, כי מחשבה שזכרנו הוא הכוונה, הדיבור הוא הפסוק, והמעשה הביאה לבית הכנסת והשתחווייתו נגד היכלו.

[המידות שמתקשר בהם במשך היום]עריכה

קודם תפילה עומד בבית הכנסת, פיו מקור נובע תפילה ויחוד יסוד, מקור הבאר נפתח בבאר שהוא בית הכנסת, ומתקן שכינה בכל יכולת כוונתו בתפלתו. יוצא משם, עולה בסוד התורה, ומתקשר בה בסוד מידת יום, ומתנהג עמה כל היום עד שעת המנחה, שמתקשר בגבורה. שהרי בבקר נקשר בחסד בתפלתו, וביום בתפארת בעסק התורה, ובערב בגבורה. וכל זה במידת יום שהוא בא לבית הכנסת ליחד בסוד הגבורה, כדרך שעשה בצד החסד.

ובין זה לזה קושר השכינה עמו בסעודתו, שגומל חסד עם הענייה הזאת, כמו שהיה אומר הלל הזקן (ויק"ר לד, ג) "יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ(משלי יב, י), וזו תהיה כוונתו בסעודתו לגמול חסד לנפש בהמה ולקשרה בסוד המזון.

ואחר שעלה לשעת המנחה ונקשר בגבורה, המתין לערב וירד התפארת אל המלכות, והרי הוא עמה בתחילת הלילה קושר עצמו בה ונכנס לבית הכנסת עם הכוונה הנזכרת למעלה, וקושר עצמו למטה - תפארת בא לבית מלונו.

יצא מבית הכנסת ייחד עצמו ממש במלכות לבד, בסוד קבלת עול מלכות שמים, וזהו תקופתו ביום עם תקופת הספירה, ולעולם דבק באור השולט.

עצה זו עיקרה בפרשת בראשית, והשאר מקובץ ממקומות רבים מהזוהר. והיא עצה כוללת להתקשר האדם תמיד בקדושה ולא יחסר עיטור השכינה מעל ראשו:

תם ונשלם שבח לאל יודע כל נעלם, היום יום ד' י"ב ימים למרחשון, שנת "יערב עליו שיחי אנכי אשמח בה'":