תולדות תנאים ואמוראים/ג/גביהא בן פסיסא


גביהא בן פסיסאעריכה

במגילת תענית פ"ג יסופר שבימי אלכסנדר מקדון באו בני ישמעאל אליו לעורר על בני ישראל על הבכורה, ובני כנען את אשר נטלו ישראל את ארצם מהן, ובני מצרים תבעו את ישראל שישיבו ביזת מצרים, וחכם אחד מן הכהנים שהיה שוער הבית בשם גביהא בן פסיסא אמר לחכמים שיתנו לו רשות והוא ילך וידון עמהם, ואם אנצח יאמרו תורתו של ישראל נצחתנו, ואם ינצחוני תאמרו להם הדיוט שבנו נצחתם. וכן היה ההלך ונצח את כולם. ואלכסנדר מקדון ביקש לעלות לירושלים, שמע שא"ל הכותים להמלך הזהר שאין מניחין אותך להכנס לבית ק"הק שלהם מפני שאתה ערל, מיד הלך גביהא בן פסיסא ועשה שתי אנפילאות זהב וקבע בהם אבנים טובות שזה רבוא כסף וכיון שהגיע להר הבית א"ל אדוני המלך שלוף נעליך ונעול שני אנפליאות הללו מפני שהרצפה חלקה שלא תחלק רגלך. (ובב"ר ספס"א בהגאות רד"ל מקשה על זה הלא איסור נעילת סגדל בהר הבית אך משםו מורא מקדש אבל עכ"ום אינן מצוין ע"ז וא"כ למה מגעו? אך אין שום קושיא, כי גביהא רצה אך ליתן לו מתנה יקרה וכדי שלא יהיה בעיניו כשוחד לכן עשה בחכמתו שמפני הסכנה שלא ימעד רגלו צריך לנעול האנפילאות). וכיון שהגיע לבית ק"הק א"ל אדוני המלך עד כאן יש לנו רשות להכנס מכאן ואילך אין לנו רשות לכנס, א"ל הרי אני נכנס וכשאצא אשוה לך גביהתך, א"ל אם אתה עושה כן רופא אמן תקרא ושבר הרבה תטול, אמרו לא זזו משם עד שהכישו נחש (ולא אמרו שמת שבאמת חי אח"כ כמה שנים ומת בהודו כמבואר ביוסיפון). אמרו חכמים לגביהא בן פסיסא עליך הכתוב אומר ישמח אביך וכו'.

ובל"ס שמגילת תענית הוא המקור הראשון אשר היה כתוב ומונח מיום שאירע המעשה, ומזה אנו יודעין שהיה כהן יען שהלך עם המלך עד קה"ק. וגם היה כהן הדיוט כמו שאמר לחכמים, וגם היה לו עקמומיות בגבו, ובסנהדרין צא. נעתק ממגילת תענית כל המאמר ושם נקרא ג"כ גביהא בן פסיסא אך חסר שם שהיה שוער הבית.

ובב"ר ספס"א נעתק כל המעשה ושם נשתנה שמו וקראוהו גביעה בן קוסם, ובערוך ערך גביע העתיק המאמר בקצרה מסנהדרין צא. וז"ל גביעא בן פסיסא, פי' חכם היה והיה גבן, וב"ר פס"א, גביעא בן קיסם הולך ודן עמהם.

וביוחסין השלם העתיק מערוך וקראו גביע בן קוסם וגביע בן פסיסא, ונראה בבירור שהוא שם של איש אחד אך נשתנה במבטא הארמית, אבל אין זה שייך למה שמובא בתוספתא כלים פ"א באחד שהיה ממונה במקדש שלא ישנו הכהנים ונקרא "בעל הפול" יען ששם מוכח שהיה בזמן ר"א קודם החורבן והר"ש בפי' לכלים שם שלשון פול הוא כמו אין פולין שבת יא. ובסה"ד מביא וי"א רביהה ארוך וזקוף, ובתרגום ירושלמי ויקרא כא על תיבת או גבן מתרגם גביח ופי' המפרש גביח פי' כמו כיפה שהוא ארוך וגחון.

ובסנהדרין שם ששאלו מין מנין לתחה"מ והשיבו דלא הוו חיי, דהוו חיי לא ב"ש.