תולדות תנאים ואמוראים/א/ר' אבא דמן עכו
ר' אבא דמן עכו עריכה
הוא היה הריש בעיר עכו העומדת על גבול א"י לצפונה העומדת על שפת הים, ור' אבא כשעלה לא"י מבבל (שבבל בצפונה דא"י קיימי כב"ב כה: וגיטין ו. ובתוס' שבת סה: חולקין על רש"י, ובבכורות נה: כתבו התו' שהיא במזרחית צפונית, ובס"הד מביא מיוחסין ר' אבא דמן עמו כפי' מקום שנהגו ותמה ע"ז בסה"ד, ופשט הפשוט ששם מפורש נא. שעכו היא חוץ לארץ.) כשבא לעכו יסופר בע"ז לד: ההוא ארבא דמורייסא דאתי לגמילא דעכו אותיב ר' אבא דמן עכו נטורי בהדה א"ל ר' אבא (ותיבת רבא הוא ט"ס או שהוא ר"ח ר' בא) עד האידנא מאן נטרה, וככתובות כב. אר"ז הא מלתא מר' אבא שמיע לי ואי לאו ר' אבא דמן עכו שכחתה.
וכפי הנראה יען העיר עכו היתה יושבת על הספר לכן עזב ר' אבא את מקומו והעתיק מושבו לקיסרין מקום ר' אבוה שהיה מקורב למלכות והנין בבל כחו על ישראל מהנזרות הגדולות שנתהוו אחרי מות ר' יוחנן, ויסד לו ר' אבא בית מדרש גדול, וגם עני ובעל חוב גדול היה כסוטה מ. שאמר ר' אבוה מריש ה"א עינותנא אבא כיון דחזינא לר' אבא דמן עכו דאמר איהו חד טעמא ואמר אמורא חד טעמא ולא קפיד אמינא לאו עינותנא אנא, וכשרצו רבנן למימנייה לר' אבוה ברישא (אחרי פטירת ר' אמי) כיון דחזי לר' אבא דמן עמו דנפישי ליה בעלי חובות אמר להו איכא רבה.
אבל לא מצינו שנתמנה לריש, ולכן לא מצינו באגרת דרש"ג שיכתב שם הריש מתיבתא אחר פטירת ר' אמי.
מתורת ר"א דמן עכו לא זכינו זולת מאמר אגדי אחד נשאר לנו לפלטה בב"ר פ"טו-ז וכפסד"כ קמב. שאמר עץ שאכל ממנו אדה"ר אתרוג הוה.