שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש יב
ענין הג' סעודות דשבת עריכה
ואמנם ענין הג' סעודות דשבת אבארם לך עתה דרך כלל. דע כי ענין הסעודות והאכילות האלו הם סוד גדול. ויתבאר לך ממה שהודעתיך כי כל בחינת זיווג נזכרו בסוד 'אכילה' בסוד "אכלה ומחתה פיה וכולי" והוא בחינת זווג העליון אשר בתוך הפה (כמבואר אצלנו בהקדמת ביאור אדרת האזינו).
- והנה בליל שבת מזדווגת המלכות זיווג עליון בתוך פיה מינה ובה בסוד הלשון שבה (שהוא יסוד המכריע בין הגרון לחיך, שהם חו"ב שבה), ומאכילה זו אנו אוכלים וניזונים בסעודת ליל שבת.
- ובסעודת שחרית דשבת -- אז ז"א מזדווג זיווג עליון בתוך פיו מיניה וביה על דרך הנזכר, ומשם אנו אוכלים בסעודה ההיא.
- ובסעודת המנחה -- אז אריך אנפין עתיקא קדישא מזדווג זיווג עליון בתוך פיו מיניה וביה על דרך הנזכר, ומשם אנו אוכלים וניזונים בסעודה ההיא.
והנה ענין אכילת הסעודה וטחינתה על ידי ל"ב שיניים שבפה האדם נתבאר בסעודת החול ועיי"ש.
אחר כך תקיף השלחן פעם אחת דרך צד ימין בשתיקה, אבל מה שתכוין הוא זה: כי בתפילת העמידה עלתה המלכות בנה"י דז"א כנ"ל וזה היה בבחינת אור פנימי שלהם, ועתה תכוין להמשיך אליה בחינת אור המקיף דנה"י דז"א (אשר בויכולו הראשון קבלה מאור פנימי שלהם); כדוגמת קבלת שבת בשדה, שבתחילה בשדה עלתה בחיצוניות נה"י דז"א (אלא שהיה בבחינת אור פנימי של החיצוניות ההוא), ואח"כ באתה לבית הכנסת (ס"א לבית) והקפת השלחן להמשיך אור המקיף של החיצוניות הנה"י.
ואח"כ תקח בידך שתי אגודות הדס, וכמו שאמרו רז"ל במסכת שבת פרק במה מדליקין על ההוא גברא דרהיט ובידיה תרין מדאני אסא וראהו רשב"י ור"א בנו בצאתם מן המערה ואמרו חזי כמה ישראל זהירין במצות כו'. וקחם בין שתי ידיך ימנית ושמאלית ותחברם יחד ותברך עליהם "בורא עצי בשמים" ואח"כ תריח בהם.
ואח"כ תחזור להקיף בהם את השלחן פעם שנית בשתיקה. ותכוין עתה להמשיך אל המלכות הארת אור המקיף של בחינת חג"ת, ג' אמצעיות דז"א; אשר בויכולו השני האירו במוחין שלה אלא שהיה מבחינת אור הפנימי שבהם מבחינת פנימיות החג"ת ממש (שהם בחינת הנשמות כנודע), ועתה היא בחינת אור המקיף שלהם מבחינת פנימיות החג"ת ממש, שהם בחינת הנשמות, ומשם מאירין עתה במוחין שלה. ולכן הקפה הזאת השנית היא בהדס כי ההדס רומז בג' האבות כנודע, והם סוד חג"ת דז"א מבחינת אור המקיף כנזכר.
ואמנם הכוונה שתכוין בעת שתריח בב' אגודות ההדס תתבאר למטה אחר ענין בהמ"ז דסעודת הלילה ועיי"ש, כי שם נתבאר כוונתו.
ואמנם היותם ב' אגודות הוא לרמוז אל זו"ן, ולכן אחר שתריח בהם תאמר תיכף "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" לרמוז סוד זו"ן המתחברים יחד ונקראו זכור ושמור (כנזכר במסכת שבת שטעם ב' אגודות אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור).
- ודע כי פעם אחר שמעתי ממורי ז"ל כוונה אחרת וזו היא:
- כי בהקפה הראשון תכוין כנגד אור המקיף של חג"ת דז"א המאיר באור מקיף דנה"י
- ובהקפה שני תכוין כנגד אור מקיף דחב"ד, ג' הראשונות דז"א, המאיר באור המקיף דנה"י.
- והראשון נראה יותר עיקר: