שער הכוונות/דרושי שבת/דרוש י


עמידה של ערבית ליל שבתעריכה

כוונה כללית לכל ד' תפילות שבתעריכה

ובתחלה אודיעך כלל אחד לכל התפלות דשבת.

הנה ד' תפלות יש בשבת והם: תפילת ערבית, ושחרית, ומוסף, ומנחה. ובכל תפלה יש ז' ברכות כנודע. ומה שתכוין דרך כללות דבר כולל בכל ארבע תפלות הוא זה. שתכוין כי שבעה ברכות הם סוד שבעה אותיות אהי"ה יה"ו, שהוא שם בן מ"ב דבריאה כנודע. גם תכוין בז' השמות היוצאים מהם שהם כסדר השבעה ברכות באופן זה, שבכל ברכה תכוין לאות אחד מן השבע האותיות ולשם אחד מן השבעה שמות. וזה סדרן:

  • בבא"י מגן אברהם -- תכוין באות א' של אהי"ה יה"ו ובשם היוצא ממנה שהוא שם יהו"ה.
  • ובבא"י מחיה המתים -- תכוין באות ה' ראשונה דאהי"ה יה"ו ובשם היוצא ממנה שהוא שם יֶהֹוִ"ה בניקוד אלהים.
  • ובבא"י האל הקדוש -- תכוין באות י' דאהי"ה יה"ו ובשם היוצא ממנה שהוא מצפ"ץ.
  • ובבא"י מקדש השבת -- תכוין באות ה' אחרונ' דאהי"ה יה"ו ובשם היוצא ממנה שהוא י"ה אדנ"י
  • ובבא"י המחזיר שכינתו לציון -- תכוין לאות י' של יה"ו ובשם היוצא ממנה שהוא שם אל
  • ובבא"י הטוב שמך כו' -- תכוין באות ה' של יה"ו ובשם היוצא ממנה שהוא שם אלהי"ם.
  • ובבא"י המברך את עמו ישראל בשלום אמן -- תכוין באות ו' של יה"ו ובשם היוצא ממנה שהוא שם מצפ"ץ.

והענין הוא כמו שבארנו בענין קבלת שבת כי שם אנו מכוונים אותם שלא כסדרן רק כמו סדר הכאתם והתנוצצותם זה בזה, והם כסדר

  • א' דאהי"ה ושם יהו"ה יורדין בה' אחרונה דאהי"ה, ואז עולה ו' דיה"ו ושם 'אל' שהוא באות ו' בנצח.
  • ואח"כ ה' ראשונה דאהי"ה ושם יהו"ה בניקוד אלהים עם ה' דיה"ו ושם אלהים.
  • ואח"כ יו"ד דאהי"ה ושם מצפ"ץ עם יו"ד דיה"ו ושם מצפ"ץ.

אבל עתה הם כסדרן ממש, כי לעולם בחינת ב' שמות מצפ"ץ מצפ"ץ הם בת"ת וביסוד, ונמצא כי סוד הז' ברכות הם ז' ספירות תחתונות והם חגת"ם נה"י; שהם ג' ברכות ראשונות -- חג"ת, וברכה ד' -- מלכות, וג' אחרות -- נה"י.


אבל צריך שתדע כי אעפ"י שביארנו שבכל ז' ברכות שבכל תפילה מן הד' תפלות צריך לכוין בשבעה אותיות ובשבעה שמות היוצאים מהם -- עם כל זה יש חילוק אחד בדבר זה. והוא, כי כפי ערך עליית זו"ן דרך המדריגות אשר אבאר לך בכל תפלה ותפלה -- כן ג"כ צריך לכוין באלו האותיות והשמות כפי המדריגות והמעלות אשר עלו עד שם בבחינות אלו עצמם שהם למטה.