שער הכוונות/דרושי ציצית/דרוש ג

שער הכוונות - דרושי ציצית דרוש געריכה

דרוש ג' בענין הציצית וק"ש ושניהם מקושרים יחד. וצריכין אנו לבאר תחילה ענין המוחין דז"א כדי שיובנו אלו הדרושים.

הנה נתבאר אצלינו כי בז"א יש מוחין מצד אבא ומוחין מצד אימא. והמוחין דמצד אבא באים מלובשים בתוך נה"י דאבא, והמוחין דמצד אימא באים מלובשים תוך נה"י דאימא. ואחר כך נתלבשו נה"י דאבא תוך המוחין עצמן דמצד אימא. וכל הבחינות האלו מתלבשים ביחד תוך ז"א.

והנה המוחין דאבא נקראים "חכמה ובינה חסד וגבורה". וכן המוחין של אימא נקראים ג"כ כך. ומהם נמשכים המוחין דז"א;

  • כי מד' מוחין דאבא נמשכין ד' מוחין אל ז"א מלובשים תוך נה"י דאבא
  • ומד' מוחין דאימא נמשכין ד' מוחין מלובשים בנה"י דאימא.

האמנם יש חילוק בין המוחין דאבא למוחין דאימא. כי מוחין דאבא הם כולם בחינת שמות של הויות במילוים, ודאימא הם שמות דאהיה במילוים.

אבל אין זה שאנו מדברים עתה אלא בחכמה ובינה בלבד דאבא או דאימא, ואח"כ נבאר ענין ב' המוחין האחרים (הנקראים חסד וגבורה דאבא או דאימא).
וגם דע כי אין אנו מדברים עתה אלא במוחין דו"ק הנכנסים בז"א בעת קריאת שמע, כי אח"כ בזמן הגדלות יורדין אלו המוחין בחג"ת דז"א ובאים לו מוחין אחרים לחב"ד שלו (כמבואר שם בענין הק"ש). וזכור ואל תשכח ענין זה.

עוד יש חילוק בין חכמה דאבא לבינה דאבא עצמו. והוא כי אמת הוא ששניהם הם הויות (וכנזכר), לפי שלעולם באבא הכל הוא בחינת הויות -- אבל ההפרש הוא כי חכמה דאבא הוא הוי"ה בד' אותיות אבל בינה דאבא היא הוי"ה בג' אותיות לבד, והם יה"ו. לפי שאע"פ שהוא בחינת אבא -- עם כל זה היא בינה שבו, ולכן אין בה רק ג' אותיות יה"ו להורות כי היא בגימ' אהי"ה, אלא שאינה רק הוי"ה העולה בגימטריה אהי"ה. נמצא כי להיותה מצד אבא היא הוי"ה, ולהיותה מצד בינה היא יה"ו (העולה כמנין אהי"ה כנזכר).

וחכמה ובינה שבאימא הם על דרך הנזכר. כי שתיהן בחינת אהי"ה אלא שחכמה דאימא היא אהי"ה, ובינה דאימא היא אה"י.

אמנם החסדים והגבורות -- להיות שאינן מוחין ממש אלא מכריעין -- לכך אינם לא שמות הויה ולא שמות אהיה (כי שתי שמות אלו אינן אלא בחכמה ובינה בלבד כנודע), אבל החסדים והגבורות (בין אותם דאבא ובין של אימא) הם בחינה אחרת והוא שמות אהו"ה הנרמז בפסוק א'ת ה'שמים ו'את ה'ארץ [כנזכר בזוהר בפ' בראשית בכת"י].    והחילוק שיש בין אבא לאימא הוא כי אבא הוא שם 'אהוה' בין בחסדים בין בגבורות (ואין הפרש ביניהם אלא במציאות מילוי השם), אבל החסדים והגבורות דאימא הם ג' אותיות אה"ו לבד (והחילוק שיש בין החסדים להגבורות הוא במציאות מילוי השם).

והנה כאשר נזדווגו אבא ואמא להוציא מאלו המוחין שלהם טיפות (כדי שיהיו מוחין אל ז"א) -- נתערבו יחד כולם בתוך היסוד של אימא שהוא הרחם שלה; על דרך מה שביארנו בענין עיבור הראשון דז"א של בחי' תלת כלילן בתלת שאמרנו שנקרא שם 'אהיה' בסוד ד' בתי תפילין של ראש. וביארנו כי הטעם הוא לפי שהיו ז' בחינות של מלכים ונכללו זה בזה בעת העיבור. ונמצאו שהם ג' פעמים ז' שהם כ"א כמנין 'אהיה'.    והנה גם בעיבור הזה של המוחין היה כך; כי נכללו אלו ד' מוחין אלו באלו. ונמצא כי מוח החכמה כלול מד' מוחין האחרים (שהם חכמה ובינה וחסד וגבורה). ועל דרך זה ג' מוחין האחרים. ונמצא כי הם ד' מוחין כל אחד כלול מד' מוחין האחרים -- הם י"ו בחינות. וכל ד' מוחין הכלולים במוח הראשון נקראים כולם 'חכמה', וד' הכלולים במוח השני נקראים כולם 'בינה'. וכן השאר. וכל זה הוא במוחין דאבא, ועל דרך זה ג"כ במוחין דאימא.


וזה סדר כל אלו המוחין בקיצור נמרץ.

  • מוח חכמה דאבא כולל ד' מוחין והם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן.
    • חכמה -- יוד ה"י וי"ו ה"י,
    • בינה -- יו"ד ה"י וא"ו ה"י,
    • חסד -- יו"ד ה"א וא"ו ה"א,
    • גבורה -- יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה.
  • מוח בינה דאבא הוא ג"כ על סדר הנזכר אלא שהן מן ג' אותיות --
    • חכמה -- יו"ד ה"י וי"ו
    • בינה -- יו"ד ה"י וא"ו
    • חסד -- יו"ד ה"א וא"ו
    • גבורה -- יו"ד ה"ה ו"ו
  • מוח חסד דאבא הוא שם אהו"ה על דרך המילוים הנזכר אלא שהשם הרביעית ביודין והוא"ו שבו חסרה כזה:
    • חכמה -- אלף הי ויו ה"י
    • בינה -- אל"ף ה"י וא"ו ה"י
    • חסד -- אלף הא ואו הא
    • גבורה -- אלף הי וו הי
  • מוח גבורה דאבא הוא שם אהו"ה ג"כ, וסימן מילויו הוא יהא"ה. רוצה לומר יודין ההין אלפין ההין; אלא שג' ווין הראשונים שבג' השמות הם חסרים והואו האחרונה שבשם הרביעית היא מלאה באלף, כזה:
    • חכמה -- אלף ה"י ו"ו ה"י
    • בינה -- אל"ף ה"ה ו"ו ה"ה
    • חסד -- אלף ה"א ו"ו ה"א
    • גבורה -- אלף ה"ה וא"ו ה"ה

וזה חשבונם כדי שלא תטעה

  • מוח חכמה הם ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן -- גימ' רל"ב.
  • מוח בינה הם נ"ז מ"ח ט"ל מ"ב -- סך הכל גי' קפ"ו.
  • מוח חסד הם קס"ג קנ"ד קל"ו קנ"ג -- גי' תר"ו.
  • מוח גבורה הם קנ"ג קמ"ג קל"ה קמ"ד -- גימ' תקע"ה.
  • וסך כללות כל הי"ו מוחין דאבא הם אלף תקצ"ט 1599:


וזה סדר מוחין דאימא.

  • מוח חכמה דאימא -- ארבעה 'אהיה'; שנים דיודין ואחד דאלפין ואחד דההין כזה:
    • חכמה -- אלף ה"י יו"ד ה"י
    • בינה -- אלף ה"י יו"ד ה"י
    • חסד -- אלף ה"א יו"ד ה"א
    • גבורה -- אלף ה"ה יו"ד ה"ה
  • מוח בינה דאימא הם על סדר הנזכר אלא שהם מן ג' אותיות אה"י כזה:
    • חכמה -- אלף ה"י יו"ד
    • בינה -- אלף ה"י יו"ד
    • חסד -- אלף ה"א יו"ד
    • גבורה -- אלף ה"ה יו"ד
  • מוח חסד דאימא הם כדוגמת מוח חסד דאבא אלא שהם מן ג' אותיות כזה:.
    • מוח חכמה -- אלף ה"י וי"ו
    • מוח בינה -- אלף ה"י ואו
    • מוח חסד -- אלף ה"א וא"ו
    • מוח גבורה -- אלף ה"י ו"ו
  • מוח גבורה דאימא דוגמת גבורה דאבא אלא שהיא מג' אותיות כזה:
    • חכמה -- אלף ה"י ו"ו
    • בינה -- אלף ה"ה ו"ו
    • חסד -- אלף ה"א ו"ו
    • גבורה -- אלף ה"ה וא"ו

ואכתוב חשבונם.

  • חכמה דאימא קס"א קס"א קמ"ג קנ"א -- סך הכל עולים תרי"ו.
  • בינה דאימא קמ"ו קמ"ו קל"ז קמ"א, וכולם הם תק"ע.
  • חסד דאימא קמ"ח קל"ט ק"ל קל"ח, וכולם הם תקנ"ה.
  • גבורה דאימא קל"ח קל"ג קכ"ט קל"ד, וכולם הם תקל"ד.


והנה סך כל המוחין דאבא אלף תקצ"ט 1599, וסך כל המוחין דאימא שני אלפים רע"ה 2275. וסך שניהם יחד הם ג' אלפים תתע"ד 3874.


הנה נתבאר בחינת המוחין היוצאים מן אבא ואמא לז"א בעת קריאת שמע אשר אחר כך נעשים בחינת מוחין לז"א לחג"ת שבו בעת תפלת י"ח (כמו שיתבאר במקומו).

אבל דע כי אשר אלו המוחין נכנסין‏[1] להתלבש תוך נה"י דאבא או דאימא -- אינם נכנסים כסדר הזה. אמנם הם מתערבין באופן אחר. והוא כי הב' מוחין דחכמה וחכמה דאבא ואמא,ושני המוחין דחסדים וחסדים דאבא ואמא -- כולם מתלבשים תוך נה"י דאבא באופן זה:

  • חכמה-דאבא בנצח-דאבא (והוא מוח חכמה דז"א),
  • וחכמה-דאימא בהוד-דאבא (והוא מוח בינה שבז"א),
  • וחסד-דאבא ביסוד-דאבא (והוא מוח חסדים שבז"א),
  • וחסד-דאימא ביסוד-דאבא (והוא מוח הגבורה שבז"א)

נמצא שהחכמה והחסד דאימא, להיותם נקבות, כאשר מתלבשים בנה"י דאבא נקרא 'בינה' ו'גבורה'. וגם נמצא כי המוחין דאבא כולם חכמות וחסדים וכולם רחמים.

אבל שני המוחין דבינה ובינה דאבא ואמא, ושני המוחין דגבורה וגבורה דאבא ואמא -- כולם מתלבשים תוך נה"י דאימא באופן זה.

  • בינה-דאבא בנצח-דאימא (והיא מוח חכמה בז"א),
  • בינה-דאימא בהוד-דאימא (והוא מוח בינה בז"א),
  • גבורה-דאבא ביסוד-דאימא (והוא מוח חסדים שבז"א),
  • גבורה-דאימא ביסוד-דאימא (והוא מוח גבורה שבז"א).

ונמצא כי הבינה והגבורה דאבא, להיותן דכורין, בהתלבשם בנה"י דאימא נחשבין לבחינת חכמה וחסד. ונמצא כי מוחין דאימא כולם בינות וגבורות וכולם דינים.


והנה סיבת התלבשות אלו המוחין מעורבין שלא כסדרן הוא בסוד הנזכר בספר יצירה הבן בחכמה וחכם בבינה; שצריך לשתף בינה בחכמה וחכמה בבינה ולמזגם יחד. ועוד כי בהיותם כך אין חיבור גדול מזה ובזה נמצא איך אבא ואמא שריין כחדא דלא מתפרשן לעלמין . וכל זה נעשה ע"י זווג אבא ואמא, ועל ידי העיבור שבתוך אימא נתערבו ונעשו כסדר הנזכר.

והנה במה שכתבנו לעיל דאימא אין בה רק ג' אותיות 'יהו' יתבאר לך מה שמובא בתיקונים ובזוהר כי שם יה"ו הוא באימא, וז"ל (בתיקון י"ט דף מ"א ע"ב) דכל שמא מג' אתוון באימא איהו כו' . והנה שם יה"ו הוא גימ' 'אהיה' שהוא גם כן באימא, והוא לפי שהוא בבינה דאבא (הנקרא גם כן 'בינה'), ובפרט אחר העירוב הנזכר כשנתלבשו תוך הנה"י שאמרנו כי זו הבינה-דאבא נעשית חכמה במוחין דאימא, ונמצא כי שם 'יהו' הוא בבינה.

ויש טעם בזה. לפי שנודע שסוד ד' אותיות הוי"ה נרמזות באבא ואמא וזכר ונקבה, ולכן אבא (הכולל את כולם) יש בו כל הד' אותיות, אבל אימא (שאינה כוללת אלא השלשה שלמטה ממנה) אין בה רק ג' אותיות. ואף שיש להקשות כי כפי זה היה ראוי להיות בה ג' אותיות הוה, לא ג' אותיות יהו -- כבר תירצתי זה במקומו.

גם בזה תבין למה הוי"ה דמילוי ס"ג הוא באימא. והוא כי הנה בד' שמות יה"ו אשר בבינה-דאבא (שנעשית חכמה במוחין דאימא כנזכר) יש בהם ל"א אותיות, והם סוד שם "אל" היוצא מהויה דס"ג (שהם ג' יודין ואלף שיש בהוי"ה זו אשר הם שרש אל הוי"ה דס"ג כנודע, וכנרמז בפר' פינחס ברעיא מהימנא (ח"ג רמו, ב) רמ"ו ע"ב). והטעם הוא לפי שהיא חכמה דמוחין דאימא ולכן הג' יודין וא' שהם שרש הוי"ה דס"ג יוצאים מחכמה דאימא.     [אמר שמואל:מה שאמר למעלה בד' שמות 'יהו' יש ל"א אותיות -- הענין הוא שהם בד' מילוים עסמ"ב, ובמילוי דב"ן אין בו רק ז' אותיות כזה: יו"ד ה"י ו"ו, ולכן הם ל"א אותיות ולא ל"ב]

גם בזה תבין כי לעולם כל 'הויה' היא באבא, וכל 'אהיה' היא באימא, אבל כאן שהיא בינה-דאבא ואח"כ נעשית חכמה-דאימא -- לכן מכח זה לקחה וקנתה אימא הויה דס"ג, אבל בתחלה לא היתה אלא שם של 'אהיה' לבד כנודע.

אמנם שאר ל"ב דמספר הוי"ה דס"ג הם יוצאים מן בינה דאימא שיש בה ל"ב אותיות. ועמהם נשלמת אימא בשם ס"ג. והרי ביארנו לך איך יש הוי"ה דס"ג באימא אעפ"י שאין בה הוי"ה אלא 'אהיה'. והוא כי מאלו השני מוחין הראשונים (שהם חו"ב) נעשית בה בחינת ס"ג שלם כנזכר, אבל השני מוחין אחרים (שהם חו"ג) -- הם מכריעין ואינם מוחין ממש כנ"ל. אבל השרש דס"ג שהוא שם 'אל' יוצא מחכמה שבה (שהיא הראשונה), ושאר אותיות ס"ג (שהם גימטריה ל"ב) יוצאים מבינה-דאימא (שבה יש ל"ב אותיות בד' שמות 'אהי' במילוי כנזכר). וזכור כלל זה.

ובזה תבין ג"כ מה שאמרו בזוהר בראשית דף י"ח ע"ב (ח"א יח, ב) ה' אלקינו ה' גוונין סתימין דלא אתחזן ואתקשרן אל מקום א' יחוד' חדא עילא' כו' יחודא עילאה שמע ישראל ד' אלקינו ד' אחד דא לקבל דא יקוו המים מדידו דקו ומשחתא כו' . וענין זה ביארנוהו בסוד ק"ש ע"פ שמע ישראל כי אז נכנסין כל אלו המוחין בז"א במלת "אחד", כי הוא סוד ’אח’ (זעיר אנפין) ד’ (נוקביה) -- המקבלים אלו המוחין. וגם יש בו פירוש אחר כי ה’אח’ (שהוא ז"א) מקבל ד’ מוחין. ונמצא כי גם פסוק "יקוו המים" הוא סוד כניסת המוחין ברישא דז"א בסוד מדידו דמשחתא דקו המדה (כנזכר אצלינו שם). והנה אומרו "אל מקום אחד" ירמוז כי המוח חכמה-דאימא הנה הוא ד' שמות יה"ו במילואם כנ"ל, והם בגי' מקו"ם, והם ל"א אותיות, והם נכנסין בזו"ן הנקראים 'אחד'. וזהו "אל מקום אחד".    [אמר שמואל: כך ביאורן של דברים, כי ב' "יהו" יש בהם ל"א אותיות כאשר פירשנו למעלה. וגם הם בגימטריה 'מקום' באופן זה: יה"ו דיודין -- נ"ז, ויה"ו דס"ג -- מ"ח, ויה"ו דאלפין -- ל"ט, ויה"ו דההין -- מ"ב. הרי קפ"ו כמנין 'מקום'. ו'אחד' הם זכר ונקבה ]


ומוח בינה-דאימא יש בה ד' שמות 'אהי' והם בגימטריה תק"ע שהוא סוד מ"ן דאימא. והם נמשכין ממוח הבינה שבה. והם סוד ה' גבורות מנצפ"ך כפולות שהם בגימטריה תק"ע[2].

ומוח בינה-דאבא‏[3] הם בגימטריה תרי"ו, ועם כללות הד' שמות הם בגי' כתר. והוא במה שידעת כי כל כתר דז"א הוא מצד אימא (כנזכר בתיקונים)

ומוח חסד-דאימא (שהיא גבורה דאבא) הוא גימ' תקנ"ה ועולה כמנין ג' פעמים א"ל במילוי‏[4]. והנה גבורה-דאבא הוא חסד-דאימא כנזכר, וכבר ידעת כי שם 'אל' הוא בחסד. גם ג' שמות של 'אל' הם בסוד "אל שדי אל הויה אל אדני" (כנודע אצלינו בסוד בי"ע).

ומוח גבורה-דאבא (שהיא חסד-דאימא) הוא בגי' תקע"ה שהוא סוד ב' פעמים מנצפ"ך; שהם אותיות כפולות ונכללין החמשה בחמשה האחרים שהם יותר בחינות חסדים; והרי הם תקע"ה. ובזה תבין כי גם ביד ימין יש בה מנצפ"ך, לפי שהם מגבורות דאבא והם ביד ימין ובקו ימין.

וכבר נתבאר ענין המוחין דז"א מצד אבא ומצד אימא; אותם הנכנסים בפסוק "שמע ישראל" בעת קריאת שמע כנ"ל:


  1. ^ אולי צריך להגיה "הנכנסין" - ויקיעורך
  2. ^ ב' כפול מנצפ"ך עם י' אותיות - ויקיעורך
  3. ^ נלע"ד שצריך להגיה כאן "ומוח חכמה דאמא" -- ויקיעורך
  4. ^ ג' פעמים אל"ף למ"ד - ויקיעורך