שער הכוונות/דרושי העמידה/דרוש ג

דרוש געריכה

סיכום כוונת ברכת אבותעריכה

בברכת אבות.

"ברוך" הוא היכל קה"ק דבריאה שנתברך מכל אצילות העליון על ידי היסוד העליון הנקרא ברוך כנודע וגם נתברך על ידי השית היכלין תתאין דבריאה המתחילין ממטה למעלה מן היכל לבנת הספיר ולמעלה כי גם ההיכל הזה הוא בסוד היסוד הנקרא ברוך ונמצא כי היכל ק"ק נקרא ברוך על ידי שני יסודות אלו עליון ותחתון ועל ידי רבוייא דכולהו שאר דרגין די בהו

"אתה" -- הוא הורדת כ"ב אותיות מן א' ועד תיו אשר ביסוד אל המלכות שהיא סוד אות הא שהיא בהיכל קה"ק וזהו את"ה -- א"ת ה'

"יהו"ה" -- הוא הת"ת אשר ממנו נשפעים כל אותיות האלפא ביתא ויורדין דרך היסוד. ואחר אשר עשינו זה היחוד והקשר הנזכר אנו מחדשים כל בחינת עולם האצילות כמו שהיה בעת שנאצל בעת בריאת העולם ואנו מתחילין מלמעלה ואומרים:

"אלקינו ואלקי אבותינו" -- הוא אבא ואמא עלאין ואינם חכמה ובינה דז"א, רק אבא ואמא עלאין אשר מתחילין לתקן בחינת פרצוף ז"א. והתחלת תיקונו הוא:

"אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב" -- והם סוד ג' מוחין דז"א הנקראים חב"ד שבו, אשר בתחלה היו בחי' חג"ת שבו כנודע, ואחר כך נתעלו ונעשו בחי' חב"ד שבו. ולכן נקרא בשם אברהם יצחק ויעקב להורות על האמור, כי בתחלה היו בסוד ג' אבות חג"ת ואח"כ נתעלו להיותם ג' מוחין שהם אלהי האבות.

"האל הגדול הגבור והנורא" -- הם חג"ת עצמם דז"א.

"אל עליון גומל חסדים טובים" -- אחר שהגיעו אל מקום הת"ת דזעיר אנפין בא להאציל ולתקן רישא דנוקבא דזעיר אנפין כנודע; כי התחלתה הוא באחוריו במקום החזה דת"ת דז"א. ואמנם אין כח באבא ואמא להאציל אותה והוצרך שאריך אנפין יחזור להשפיע ולירד למטה להאציל רישא דנוקבא.

ובזה תבין סוד גדול למה המלכות היא בסוד הכתר בסוד אני ואין, ובסוד "אני ראשון ואני אחרון", ובסוד שגם המלכות נקרא ראשי', וכיוצא באלו הכנוים. והענין יובן עם מה שכתבנו, כי הנה הוצרך הכתר דאצילות עצמו הנקרא אריך אנפין להתגלות פעם אחרת כדי להאציל את המלכות נוקביה דז"א.

וזהו "אל עליון" -- הוא אריך אנפין; "גומל" -- מלשון "ויגמול שקדים", פירוש, מוציא וממציא ומגדל ומתקן את נ"ה דז"א ונעשים עתה שניהם "חסדים טובים". גם הוא "קונה הכל", ר"ל קונה ומתקן את היסוד דז"א הנקרא 'כל'. והרי עתה נאצלו נצח-הוד-יסוד בז"א וגם היו הם סוד שלשה מוחין ברישא דנוקבא (כמו שהודעתיך כי נה"י דדכורא הם חב"ד דנוקבא). והרי עתה נשלם פרצוף ז"א ונעשית רישא דנוקבא.

"וזוכר חסדי אבות" -- עתה נתקנים חג"ת דנוקבא.

"ומביא גואל" -- יסוד דנוקבא. "לבני בניהם" -- הם נצח הוד שבנוקבא. והרי נשלם כל פרצוף הנוקבא ג"כ.

ובזה יתבאר לך כי עם היות שכל לשון גאולה הוא ביסוד הנה הוא ביסוד הנקבה כנזכר. וזה אומרו "למען שמו" -- כלומר כי כל התיקונים הנזכר עתה (שהם הנה"י הנרמזים בתיבות "גואל לבני בניהם") הם לצורך הנקבה. וזהו למען שמו, כי לשון 'שם' הוא במלכות כנודע.

"באהבה" פי' כי בהיותינו עתה בברכת אבות (שהוא סוד החסד כנודע) נמצא שכל זה התיקון נעשה על ידי החסד הנקרא אהבה בסוד "ואהבת חסד".

והנה אחר שכבר נאצלו שניהם, זו"ן, הנה הם עדיין בסוד אחור באחור. ועתה אימא עלאה נוסרת את הנוקבא מאחוריו ומחזירתה פנים בפנים. וזהו:

"מלך" -- היא אימא עלאה. "עוזר" עוזרת את ז"א בסוד "אעשה לו עזר כנגדו", שתהיה נוקבא עמו פנים בפנים, ואז נקרא "עזר כנגדו". "ומושיע" את נוקביה בכח החסד הנקרא ישועות אשר הוא החזירם פנים בפנים כנזכר בזוהר פר' אחרי וז"ל עד דאתא חסד ופריש לון כו' , כי החסד נמשך בזו"ן כדי להחזירם פנים בפנים. וזהו "ומגן" שהוא החסד.

ואחר שחזרו אפין באפין -- אז ממשיכין הברכות משם, ואומרים "ברוך אתה ידוד מגן אברהם", וכוונתו הוא על דרך מה שכתבנו בתחילת ברכה זו במלות ברוך אתה ה', ועיי"ש. ולהיות כי כל זה נעשה על ידי החסד -- ולכן אנו אומרים "מגן אברהם", כי על ידו ומסודו יורדים הברכות למטה.

כוונת הברכה בקיצורעריכה

ואמנם כוונת ברכה זו בקיצור נמרץ ע"ד הנ"ל הוא זה:    כי הנה כוונתינו עתה הוא לחבר זו"ן יחד כמו שהיו בעת בריאת העולם; שאז היו מחוברים אחור באחור ואח"כ ננסרו והוחזרו פנים בפנים. ולכן אחר שאמרנו בתחלת הברכה ברוך אתה יהו"ה, והגענו אל הת"ת דז"א הנקרא יהו"ה כנ"ל -- אז אנו צריכין לתקן את נוקבא דז"א גם כן עמו. ואז אנו מתחילין ואומרים אלקינו -- אימא עילאה, ואלקי אבותינו -- אבא עלאה שהוא אלקי אבותינו, שהם חג"ת תלת אבהן.

ואלו או"א הנזכר הם עושים ג' מוחין לז"א שהם: אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב. ואח"כ עושים לו חג"ת הנקרא האל הגדול הגבור והנורא.

והנה ז"א אין לו בתחילה אלא בחינת הו' קצוות בלבד אשר אלו הם מצד עצמותו. והנה כבר נשלמו כי מה שהיו בתחילה בסוד ו' קצוות; חג"ת נה"י נעשו עתה בסוד חב"ד חג"ת הנזכר. ולכן הוצרך אריך אנפין עצמו הנקרא אל עליון לחזור ולהשפיע דרך מתנת חנם (בדרך גומל חסדים) לתת מהשפעתו אל ז"א בחי' נה"י חדשים שאין לו (כנזכר כי מפאת עצמו אין לו רק ו' קצוות בלבד). א"כ גמילות חסד הוא מה שמוסיף בו עתה מחדש. וזהו מה שאומרים גומל חסדים טובים - לשון גמילות חסד.

ונודע שהנצח וההוד אלו הם בחי' תרין ירכין בערך ז"א ונקראים "חסדי דוד הנאמנים" והם בחי' תרין מוחין אל נוקבא דז"א. ובערך זה נקראים "טובים" וזמ"ש גומל חסדים טובים.

והנה חסדים הם כנגד הז"א וטובים כנגד נוקביה שאין בה רק תרין מוחין (כנזכר בסוף אדרת האזינו והוא בסוד נשים דעתן קלה). ואח"כ הזכיר את היסוד לבחי' ז"א, וזהו שאומרים קונה הכל -- והוא היסוד הנקרא 'הכל'. כי הנה ענין "קונה הכל" רוצה לומר כי הוא קונה ותיקן את היסוד הנקרא 'כל'. וענין קניה זו הוא שכלול בו כללות כל הו' קצוות (כנודע כי לסיבה זו נקרא הכל). ואז בכח זה הכללות הנזכר נאצלו ממנו ו' קצוות נוקבא דז"א כנזכר באומרו וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם כולי כנזכר. כנודע כי ג' ראשונות שבה נעשו מן נה"י דז"א, והו' קצוות שלה נעשו מכללות הו' קצוות שביסוד דז"א כנזכר. והבן זה מאד. וזכור ענין זה, שלא נתבאר אצלינו עד עתה כלל, ואפילו בדרוש הראשון שנתבאר באורך בברכת אבות בסדר התפלה בלחש.

והרי נשלם ז"א ונעשית רישא דנוקבא בבחי' תרין מוחין כנזכר. ואח"כ נעשין חג"ת דנוקביה. וזהוא שאומרים וזוכר חסדי אבות. ואח"כ נעשין נה"י דנוקבא וז"ש ומביא גואל לבני בניהם. ואמר אח"כ שאלו החג"ת והנה"י הנה הם למען שמו -- שהוא נוקביה דז"א. ואמר כי כל זה נעשה לה על ידי החסד וזהו שאומרים באהבה.

והרי נשלמה נוקביה דז"א ג"כ. ואמנם הם עדיין אחור באחור מן חזה דז"א ולמטה. ועתה צריך להחזירה פנים בפנים. ונודע מ"ש בזוהר פרשת אחרי מות וז"ל עד דאתא חסד ופריש לון ואסגיאו אנפין מתתא לעילא ואתעבידו אנפין באפין כו'. ולכן אנו אומרים מלך עוזר כי אימא עלאה הנקרא 'מלך' היא 'עוזרת' לז"א, ועשתה לו עזר כנגדו -- שהחזירה את נוקביה פנים בפנים עמו כנגדו ממש. וזהו שכתוב "אעשה לו עזר כנגדו". וגם עתה אינה פנים בפנים עמו אלא מכנגד נה"י דז"א. ואח"כ ומושיע -- שעלתה פנים בפנים עד כנגד חג"ת שלו. ואח"כ ומגן שעלתה פנים בפנים עד ג' ראשונות חב"ד. והרי נשלם גדלותה.

והנה כריעה ראשונה שבתחילת ברכת אבות היתה כדי לתקנה לבחינת אחור באחור, והכריעה זו השנית שבסוף ברכה זו היא לבחינת פנים בפנים. וזהו סוד מ"ש רז"ל "באבות כורע תחילה וסוף", כי אחור באחור הוא בתחילה ופנים בפנים הוא בסוף. ולפי שכל בחי' פנים בפנים הוא על ידי החסד כנזכר -- לכן כל זה נעשה בברכת אבות כנזכר שהוא כנגד החסד הנקרא מגן אברהם. וזהו ברוך אתה ידוד מגן אברהם.