שערי תפלה/א

בס"ד
דיני תיקון חצות
סימן א'
לחלות ולרצות, בענין קריאת חצות

סעיף א

בענין זמן קימת חצות איכא פלוגתא דרבוותא בזה: אם חצי הלילה הוא אחר עבור שש שעות מהלילה בין בקיץ בין בחורף, או הלילה נחלק לשנים.

כי הרב שערי ציון ומגן אברהם סימן א' סעיף קטן ד' ואליה רבא וזוטא סימן א' ומקדש מלך בויקהל על דף קצ"ה עמוד ב' לדעת שערי ציון ומשנת חסידים דף מ"ט עמוד ב' ריש מסכת תחילת פרק תיקון חצות כולם סברי שזמן תיקון חצות אחר עבור שש שעות מהלילה בין בקיץ בין בחורף.

אמנם לדעת הרמ"ק ז"ל ומהר"א אזולאי ומהר"ש מזרחי ושב יעקב שהביא הרב ברכי יוסף ושכן גם הוא מסכים וכן כתב במורה באצבע סימן ב' אות מ"ה וחסד לאלפים סימן א' אות י"א שכתב שכן מוסכם לדעת הרב האר"י זצ"ל ורוב פוסקים עיין שם ושכן הסכמת הרב מנחת אהרן ז"ל סימן א' אות א' ושכן הסכמת מור אביו הרב חסדי דוד ושמלה חדשה בברכות כולם סברי שזמן חצות הלילה היינו אחר י"ב שעות מחצי היום ודחו סברת הרב שערי ציון שפירש כוונת הזוהר בכך יעוין שם ועיין עיקרי הד"ט הרב דניאל טיראני סימן א' אות ב' שכתב שכן דעת הרב יוסף אומץ סימן מ"ב ומור וקציעה סימן א' ובספרו לחם שמים ריש פרק קמא תחילת פרק ראשון דברכות שסוברים כן שהוא חצי הלילה ממש יעוין שם ושכן מצאתי בהגהות הזוהר של הרב חיד"א ז"ל בויקהל דף קצ"ה עמוד ב' וכן כתב במחזיק ברכה בק"א סימן א' יעוין שם.

גם הרב לב חיים נר"ו נטריה רחמנא ופרקיה- ישמרוהו ה' ויצילהו סימן ו האריך הרחיב בענין זה וכתב, שגם הרב מזבח אדמה סימן א מסכים לדעת שערי ציון, אמנם איכא יש החולקים עליו, שהם רוב בנין ורוב מנין הלא המה מורנו הרמ"ק ומהר"א אזולאי ומהר"ש מזרחי ושב יעקב ומור וקציעה וברכי יוסף וחסדי דוד וליקוטי האור. וסיים: עלה בידינו דזמן תיקון חצות בכל מקום ובכל זמן הוא י"ב שעות אחר חצי היום וחצי הלילה הוא כחצי היום. יעוין שם וכן הסכמתו בכף החיים בספר כף החיים למהר"ח פלאג'י סימן ג' אות ל"ג ושכן הסכים בספרו רוח חיים על שולחן ערוך סימן א', יעוין שם בכף החיים ועיין יד אפרים סימן א' ומחצית השקל ושערי תשובה שם סימן א' ואשל אברהם.

ומעתה רובא דרובא מסכימים שלא כדעת השערי ציון והנמשכים אחריו, אלא מסכימים שהוא חצות לילה ממש אחר עבור י"ב שעות מהיום שהם מורנו הרמ"ק ומהר"א אזולאי ומהר"ש מזרחי ושב יעקב ומור וקציעה ושמלה חדשה ומנחת אהרן וחסד לאלפים וליקוטי האור וחסדי דוד, והרב ברכי יוסף ובספריו: שער יוסף ב' ויוסף אומץ ומורה באצבע והגהות הזוהר ומחזיק ברכה, ושכן הסכמת הרב לב חיים ובספרו כף החיים, וכן כתב במשפט כתוב סימן א' יעוין שם.

סעיף ב

כתב הרב משפט כתוב ז"ל סימן א': "אחר שעברו י"ב שעות מתחילת הלילה אין לומר תקון רחל גם זה מהזוהר" עד כאן דבריו.

ואחר בקשת המח"ר מכבוד תורתו, כי למעלה מזה הביא דברי הרמ"ק ומהר"א אזולאי וברכי יוסף וחסדי דוד שזמן תיקון חצות חשבינן מחצי היום י"ב שעות ואם כן בין בקיץ בין בחורף חצות לילה הוא חצות ממש כמו שכתב שם וזה מבואר שכן דעת הזוהר כמו שכתבו הרבנים הנזכרים, ואם כן מאי קאמר מהו שאמר, מדוע אמר אחר שעברו י"ב שעות מתחילת הלילה אין לומר ת"ר (תקון חצות?) אי אמרינן אם נאמר שכוונתו על זמן הקיץ, זה לא אפשר שכבר התפללו גם התפילה אחר י"ב שעות, ואיך יעלה על הדעת לומר תקון רחל ואפילו קודם י"ב שעות, כיוון שהאיר היום אחר ט' שעות, מכל מקום אין לומר שום תקון לא של רחל ולא של לאה. ואי כוונתו על ימות החורף, למה לא יעשה תקון רחל אחר עבור י"ב שעות מהלילה, כי עדיין לא האיר היום, והוא בעצמו כתב אחר זה בשם אגרות הרמ"ז רבי משה זכות ז"ל: ד"בזמן הקיץ בשעת הדחק אף שעלה עמוד השחר עד הנץ החמה יש מציאות לעשות התקון אגרות הרמ"ז סימן י"א" עד כאן דבריו, מכל שכן בימות החורף כי אחר עבור י"ב הוא לילה בזמן כסליו וטבת ושבט. ואנחנו לא נדע מה כוונתו בזה.

גם הרב כף החיים נר"ו סימן ג' אות ל"ד כתב דברי הרמ"ז וסיים: "ומכל מקום אחר שהאיר היום לא יאמר תיקון רחל כי אם תקון לאה ועיין בספר משפט כתוב סימן א'" עד כאן דבריו. ונראה דגם הרב חש לקושיה זו של הרב משפט כתוב ולכן אמר "אחר שהאיר היום" וכו', אמנם אם לא האיר, אפילו שעברו י"ב שעות, יאמר תקון רחל. ולזה סיים "ועיין בספר משפט כתוב סימן א'", כלומר שאין כדבריו וכטעם האמור.

ועיין גם להרב חסד לאלפים ז"ל סימן א' אות כ"א שהביא דברי הרב משפט כתוב, שנראה שהגה זו, שאין אות זו מדברי הרב המחבר, אלא מבנו רב יהודה נר"ו. ותמיהא לי דאיך הסכים לזה ולא חש לקושיא זו וכמבואר. ולא נוכל לאמר דכיוון שהביא זה מהזוהר והיינו דקאמר בויקהל: "ואי אתוספן שעתי בליליא, אינון שעתי דמתוספאן דיממא אינון", אם כן אחר עבור י"ב הוא יום, דכבר פרשו הרבנים הנזכרים לעיל שהלילה נחלק לי"ב שעות בין בקיץ ובין בחורף וכמבואר בדבריהם. ועוד אם דעתו כהרב שערי ציון לא היה מסכים לדברי הרמ"ק וזולתו כמו שהביא שם למעלה מזו.

סעיף ג

והנה לשון הרמ"ז ז"ל, אין בו "עד הנץ החמה" כמו שכתב הרב משפט כתוב הנזכר, וזה לשונו בסימן י"א: "שבשעת הדחק גם שעלה עמוד השחר יש קצת מציאות לתיקון, שהרי עד תפלת שחרית עוד יש תשע ספירות לרחל למטה" עיין שם. אמנם זה הפך מה שכתב הוא בעצמו בסימן ט"ו בדף י' עמוד ב' וזה לשונו: "ועל דבר התיקון אין שום מציאות ויסוד לאמרו אחר שעלה עמוד השחר, כי כבר עלתה שכינה למקומה בבוקר אור והבא לחשוב שאז יתקן ח"ו יקלקל" עד כאן דבריו.

ועיין הרב עיקרי הד"ט ז"ל סימן א' אות ב' שנתפלה בזה, יעוין שם שלא יישב כלום לזה. ועיין הרב לב חיים נר"ו סימן ו' שגם הוא נתקשה בזה והשיב: "דכוונת הרב במה שכתב גם שעלה עמוד השחר, היינו כשהתחיל להאיר קצת להיות עולה השחר, אך לא האיר היום לגמרי, ועדיין לאו זמן קריאת שמע ותפילה הוא, אזי הוא דכתב הרב דיש קצת מציאות לתיקון וכו' אך אחר שעלה עמוד השחר והאיר היום לגמרי, והוא זמן קריאת שמע ותפילה, והיינו שהאיר היום לגמרי והוא זמן ק"ש ותפילה וכו' אז אין שום מציאות עוד לתיקון, זה נראה לחלק ולהליץ בעד הרמ״ז" עד כאן דבריו. ואחר המח"ר ויקירא, דהא קאמר הרמ"ז אמר ברישא "עד תפילת שחרית" יש מציאות, ואיך יאמר הרב לב חיים שכוונת הרב כש"לא האיר היום לגמרי, ועדיין לאו זמן קריאת שמע ותפילה", שהרי קאמר "עד תפילת שחרית" יש מציאות?

ובספרו סמיכה לחיים בנספח "השמטות מספר לב חיים ח"א" דף לק"ח עמוד עמודה ד הביא תירוץ על קושיה זו וזה לשונו: "ובני אברהם נר"ו תירץ בכיוצא בזה, דמה שכתב הרמ"ז בדף ז' דבשעת הדחק אפילו דעלה עמוד השחר יכול לומר תיקון חצות היינו תיקון לאה ומה שכתב בדף י' שלא לומר תיקון חצות היינו תיקון רחל. כדבריו מצאתי בספר קובץ קטן" עיין שם. אמנם סתר חילוק זה בספרו נשמת כל חי חלק ב' בסופו, דמבואר בסימן י"א דעל תיקון רחל קאמר שיאמר אף שעלה עמוד השחר, אם כן נסתר חילוק זה, עיין שם.

ועלה על דעתי לומר דכוונת הרב הרמ"ז: הא דקאמר יש מציאות לתיקון אף שעלה עמוד השחר, היינו כפירוש הרב שערי ציון ומקדש מלך ואליה רבא ואליה זוטא ומזבח אדמה, שפירשו בדברי הזוהר י"ב שעות מתחילת הלילה ואם כן בקיץ אף שהאיר היום והוא לילה יכול לומר התיקון. אבל למאי דקאמר בסימן י"א דאין מציאות לתיקון, הוא לפירוש דיעה שנייה של הרבנים הנזכרים לעיל, דשעות אלו הזמניות של הלילה נחשב הלילה לי"ב, אם כן כיון שעלה עמוד השחר נגמר הלילה ואין מציאות לתיקון. זה מה שנוכל לחלק ולהליץ בעד הרב הרמ"ז ז"ל, אם מתקבל לפני הקורא, כדי שלא לסתור דבריו. ועיין חסד לאלפים ושערי תשובה בסימן א' סעיף קטן ה', שהביאו דבריו ולא נרגשו בקושיה זו.

ועיין הרב פתח הדביר נר"ו סימן א' אות י"ב משם ספר דעת חכמה סימן א' דשער העבודה דכתב "דמנהג אנשי מעשה בסדר שומרים לבקר קודם אור היום...ולא כאותם הנוהגים לאמרו אחר הנץ החמה..." עיין שם. אם כן דעת הרב דעת חכמה, אף שהאיר היום יכול לומר והיינו קודם הנץ החמה וכדעת הרמ"ז ז"ל בסימן ז' כאמור.

סעיף ד

כתב הרב משנת חסידים ז"ל דף נ"ב עמוד א' במהדורת אמסטרדם. (מסכת חצות, פרק ז', ו') וזה לשונו: "ובימות החמה שאין אחר שש שעות בלילה פנאי לעשות התיקון וללמוד קודם שיאיר היום, מוטב שיניח הלמוד משיניח לעשות התקון חצות לעולם :" עד כאן דבריו וכן כתב הרמ"ז ז"ל סימן ט"ז מאגרות הרמ"ז ועיין שערי תשובה סימן א' סעיף קטן ה' שהביא דבריו וגם בספר משפט כתוב סימן א'.

וכן כתוב בשלחן ערוך של רבינו האר"י זיע"א דף ה' עמוד ב' הלכות נטילת ידים דשחרית, יא וחסד לאברהם דף ל"א עמוד ב' בשם ספר הכוונות לא מצאתי שם ונגיד ומצוה דף י״א עמוד ב' תיקון אחר חצות ולחם מן השמים כתב יד כבר יצא לאור למורנו הרב יעקב צמח ז״ל וחסד לאלפים סימן א' אות י״ג ואות ט״ז ולקט הקציר כתב יד ושערי תשובה סימן א' סעיף קטן ה' וברכי יוסף סימן תקפ״א אות ג' לא מצאתי שם ומנחת אהרן כלל י' אות ו׳ ושלמי צבור דף י״ז עמוד ג לא מצאתי שם וכף החיים סימן ג' אות ל״ג ויד אהרן סימן תקפ״ב לא מצאתי שם.

אם אין פנאי לומר תקון חצות וסליחות, לאמר תקון חצות עדיף מסליחות. הרמ"ז סימן ט"ז מאגרות הרמ"ז, חסד לאלפים סימן א' סעיף קטן י"ב לפנינו י"ג ויד אהרן סימן תקפ״ב לא מצאתי שם.

סעיף ה

כתב הרב ברכי יוסף ז"ל סימן א' אות ח' וזו לשונו: "ואחר כך יאמר: "אני מאמין באמונה שלימה בנחמת ציון. אלהינו ברחמיו ינחמנו ויחדש עלינו מלכותו מהרה." מורי זקני החכם מורנו הרב אברהם אזולאי בהגהותיו כתב יד מסדר היום." עד כאן דבריו.

והרב פתח הדביר נר"ו חלק ב' סימן א' אות ו' הוסיף נופך באמירתו וזה נוסחו:

"הרי אני מאמין באמונה שלימה בנחמת ציון עיר קדשינו ובבנין בית מקדשינו ותפארתינו כדכתיב: כאיש אשר אמו תנחמנו, כן אנכי אנחמכם ובירושלם תנחמו (ישעיהו סו יג), וכתיב: כי נחם יהוה ציון נחם כל חרבתיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן יהוה. ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה (ישעיהו נא ג). יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו, שתבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותגלה ותראה מלכותך עלינו מהרה, ותן חלקינו בתורתך לעשות רצונך ולעבדך באמת בלבב שלם:" עד כאן דבריו.

סעיף ו

כתב במורה באצבע לפני הרב היתה מהדורה מחוברת של שני הספרים, אך לפנינו נפרדים בסוף קשר גודל וזו לשונו:

"מהרש"ך חכם שאול הכהן, רב הרובע הקטן בג'רבה, שהגיה את הספר (אמר המגיה): שמעתי מפי קדוש אדוני מורי ורבי הרב המחב"ר מחבר הספר (החיד"א) שהוא גם מחבר ספר מחזיק ברכה זצ״ל, שבכל ימי העומר אין לומר תקון חצות (וגם במוצאי שבת קודש לא היה אומרו כי יש הארה גדולה של שבת קודש עדיין), כי כמעט הם ימים טובים, ובפרט בכל ליל ששי של כל שבוע הוא יום טוב גדול כמבואר בכתבי האר״י זצ״ל וזיע"א. וכן היה מנהגו בירושלים עיר הקודש עם הרב הגדול מהר״ר יום טוב אלגאזי זצ״ל ועם הרב המקובל האלהי כמהר״ר שלום שרעבי זצ״ל. וכך היה מנהגו בעשרת ימי תשובה." עד כאן דבריו:

הנה מה שכתב שבכל זמן המועד נראה כוונתו שכך משמע מדבריו "כי כמעט הם ימים טובים" אין לומר כלל תקון חצות, הכי כתב הרב המקובל מוה"ר שלום שרעבי הנזכר, בשפת אמת סימן ג' שבספר אמת ליעקב לרבי יעקב שאלתיאל נינייו בדף ק"ב עמוד א'. וגם בעשרת ימי תשובה, שם מבואר שלא יאמר תקון חצות כי אם תקון לאה, וכן בימי העומר.

אמנם מה שכתב במסגרת דבמוצאי שבת קודש לא היה אומר, מדברי גורי האר"י נראה להפך. כי בשולחן ערוך של רבינו האר"י זצ"ל בדף ה עמוד א אות ח' בהלכות נטילת ידים דשחרית וזו לשונו:

"סדר תיקון מוצאי שבת: לא היה מניח להתאבל על ירושלים לומר קינות באותן הימים, בין י״ז בתמוז לט' באב, כטעם האומרים שבמוצאי שבת נחרב הבית, כי עדיין תוספת שבת קיימת אפילו בבחינת נשמה כמבואר אצלינו. וגם אחר חצות של מוצאי שבת לא היה מאריך בבכיה יותר משאר לילות, אלא היה עושה כשאר לילות." עד כאן דבריו.

וכן כתב בספר טוב הארץ ז"ל למה"ר נתן שפירא ז"ל דף ח"ן עמוד א' בחלק שפר תקונים, תיקון חצות לילה וזו לשונו:

"במוצאי שבת לא היה מניח להתאבל על ירושלם ולומר קינות כטעם האומרים שבמוצאי שבת נחרב הבית, כי עדיין תוספת שבת קיימת אפילו בבחינת הנשמות כמבואר אצלינו. אבל בספר עץ החיים כתוב וזו לשונו: "וגם אחר חצות לילה של מוצאי שבת לא היה מאריך בבכיה יותר משאר הלילות, אלא היה עושה כשאר הלילות לבד. וגם אסור לומר קינות בתחילת הלילה, כדי שלא לעורר הדין, אלא באמצע הלילה, שאז הוא זמנם."" עד כאן לשון עץ חיים, עיין שם.

וגם בספר מנהגי האר"י זלה"ה דף י"א עמוד א' כתב כן יעוין שם. ובנגיד ומצוה לא מצאתי דף יא עמוד ב' כתב כן - אחר חצות של מוצאי שבת קודש וכו', עיין שם. וכן כתב בארחות צדיקים לא מצאתי דף פ"ו עמוד א' ובלחם מן השמים כתב יד  בתחילתו, ד"ה צריך לקום למהר"י צמח ז"ל.

אם כן מבואר יוצא מספר עץ חיים שהביא הרב טוב הארץ ומשלחן ערוך וארחות צדיקים ונגיד ומצוה ומנהגי האר"י ולחם מן השמים, שהיה קורא תקון חצות במוצאי שבת, אלא שהיה עושה כשאר ימים ולא יותר, ולא אפשר לומר ח"ו שהגאון חיד"א יעשה הפך מדבריהם, ומכל שכן שמבואר בעץ חיים כך. ואפשר לומר להליץ בעד המגיה, כי הגאון חיד"א ז"ל לא היה אומר בתחלת הלילה קינות, שעדיין קדושת שבת ותוספת נשמה. ונראה לו למוהרש"ך שכל הלילה היה עושה כן, ולא ראה להגאון חיד"א שעושה הסדר אחר חצות לילה, ולכך קבעו בספר שלא היה לומד סדר תקון חצות ליל מוצאי שבת. אמנם בחצות היה עושה כשאר לילות.

גם הרב פתח הדביר נר"ו סימן א' אות י"ד, הביא דברי מוהרש"ך הנזכר, ותמה עליו ממה שכתב בתוצאות חיים כתב יד דף קצ"ז עמוד א' שלא היה מאריך בבכיה במוצאי שבת וכו' יותר משאר לילות וכן ראה להרב בית עובד ז"ל שהביא עניין זה משם ספר ארחות צדיקים וספר נגיד ומצווה ואור צדיקים מכונה גם אור הישר, לרבי מאיר פופרש "בסימן א' מעמוד העבודה, בחלק הנהגת האדם בבוקר, סעיף כ"ד וכו' ובמוצאי שבת יש להאריך בבכיה יותר מבשאר לילות, כי ביום ראשון חרב בית המקדש... ומכל האמור אתה תחזה כמה רחוקים דברי מהרש"ך ז"ל הנזכר מן הקצה אל הקצה, ולעניין מעשה נראה פשוט דהעיקר לומר תקון חצות במוצאי שבת כשאר לילות." עיין שם.

גם הרב כף החיים נר"ו סימן ג' אות ל"ה הקשה על מהרש"ך הנזכר, ושכן נוהגים בירושלים תובב"א, בין בליל השישי בין במוצאי שבת, כמו שכתב לרב פלאג'י בתשובה לשאלתו הרב אג"ן חיים אברהם גאגין זצ"ל ושכך ראה לרבותיו לקדושים אשר בארץ המה דהיו אומרים בליל ששי ומו"ש וסיים ובלי ספק דזה שכתוב אצל מהרש"ך היה מקטנותו ושוב הדר ביה ולכך לא העלהו על הדפוס והרב המגיה לא יהיב דעתיה ע"ש ועיין פתח הדביר ח"ב ס"א אות ד'.

והנה יש להוכיח שגם בליל ששי יאמר תקון חצות והוא מדכתבו הרבנים הנ' ספר הכוונות וזולתו כמבואר שם לעיל, שכתבו דבליל ר"ח או ימים שאין בהם נפילת אפים אין לבכות ולהתאבל ח"ו וכו', והנה ביום ששי אומרים נפילת אפים אם כן למה אין אומרים תקון חצות, ומה גם דהרבנים הנז' נקטו בלשנם ליל ר"ח, ואי כדעת מהרש"ך הנז' גם בליל ששי היה להם להרבנים הנז' לבאר כוונתם דגם בליל ששי אינו אומר, א"כ ש"מ דבליל ששי יכול לומר תקון חצות מכח לשון הרבנים הנז', ועיין גם הרב חיד"א ז"ל בעצמו בספרו יוסף אומץ סימן כ"א שמבואר שם דאין ע"ש וערב ר"ח כערב ט"ב, דנר' פשוט שטעמו משום קרא עלי מועד דומיא דע"ש ור"ח שכתב שם באשל אברהם והשוה זה לאמירת תחנונים, ועמו סליחה דשאני ר"ח וע"ש אחר חצות שאסור לבכות ולהתאבל משא"כ בערב ט"ב ע"ש, א"כ דעתו דוקא אחר חצות של ע"ש ור"ח אמנם ליל ע"ש יאמר ת"ח ויבכה ויתאבל, הרי שדעת הרב חיד"א ז"ל לומר בליל ע"ש ולכן כתב הרב כף החיים הנזכר דמהרש"ך ראה רבו בימי קטנותו אמנם חזר בו אח"כ כמ"ש לעיל, וראיה שמוכח כן מספרו יוסף אומץ וכאמור, א"כ גם בליל ע"ש ומו"ש יאמר ת"ח וכאשר מבואר לעיל בשם כף החיים שכן נוהגין בירושלים תובב"א וכמ"ש הרב אג"ן ז"ל ושכך ראה לרבותיו זכרונם לברכה, ועיין גם להרב פרי מגדים ז"ל באשל אברהם סוף סימן תקנ"א דאין עושין תקון חצות בערב שבת וכל שכן בראש חדש אחר חצות יעו"ש משמע דבלילה עושין.

סעיף ז

כתב בספר הכוונות דבליל ר"ח או ימים שאין בהם נפילת אפים אין לבכות ולהתאבל ח"ו על החרבן וגם אין לומר כל המזמורים והפסוקים זולתי יתחיל ויאמר אלו המזמורים שסימנ' כלא"ה בלבד יעו"ש, וכ"כ בנגיד ומצוה דף י"ב ע"א, ובלחם מן השמים כת"י למהר"י צמח ז"ל, ובארחות צדיקים דף ס"ה ע"א, ובשלחן ערוך של רבינו האר"י זצ"ל דף ה' ע"ב אות יו"ד, ומהר"ח הכהן בספר טור ברקת דף ה' ע"ב ובספרו מקור חיים בתחלתו.

הרי מבואר יוצא מכולם דדוקא ליל ר"ח או ימים שאין בהם נפילת אפים שאין לומר כי אם תקון לאה, אמנם בליל שבת ויו"ט נראה דאין לומר אפילו תקון לאה, דאי אמרינן דהוא הדין גם בליל שבת ויו"ט א"כ למה צריך להזהיר שאין לבכות ולהתאבל על החרבן דפשיטא דבשבת ויו"ט לא יבכה ולא יתאבל על החרבן ומה בא לאשמועינן, אלא מוכרח לומר דבליל ר"ח וימים שאין בהם נפילת אפים הוא דוקא שאין לבכות ולהתאבל אלא יאמר סי' כלא"ה דוקא אבל בשבת ויו"ט אין לומר אפי' תקון לאה.

ושוב מצאתי הדבר מפורש להרב המקובל מהר"י ניניו ז"ל בספרו אמת ליעקב בס' שפת אמת להרב החסיד המקובל האלהי רב שר שלום שרעבי זצוק"ל דיש שם ימים שאין מכוונים בהם בקהל חסידים כמו שמונה שם, ובכלל כתב שהימים שאין אומרים בהם תקון רחל הוא מראש השנה עד ח' עצרת, גם בכל ימי העומר, גם אין אומרין תקון לאה בחול המועד פסח וכו', גם אין אנו אומרים בליל ש"ק ובלילי יו"ט תקון לאה, וכן הובא בספר יפה שעה דף קצ"ה ע"א יעו"ש, הרי מבואר בפירוש שבליל שבת ויו"ט אין אומרין תקון לאה. והגם שכתב שם מהר"י ניניו ז"ל דחולקים עליו חבריו בענין זה, היינו לענין הכוונות שגם באותם הימים המבוארים שם היו מכוונים כמבואר שם אבל בעניין שאין אומרים תקון לאה בליל שבת ויו"ט אינם חולקים עליו וכאמור שם ושכן דעת הרב יפה שעה כנזכר.

עוד מצאתי להרב חסד לאברהם ז"ל סדור תפלה בקול בוכים שם בתחלת תקון לאה וז"ל איברא דלדעת מרן הקדוש (הוא רבינו האר"י זצ"ל שמביא בספר הכוונות כנז"ל) אין לומר תקון לאה כי אם בר"ח וגם בימים שאין בהם נפילת אפים אבל לא בשבת ויו"ט, מדנקט בליל ר"ח ותו לא מדי דאם כוונתו דבשבתות וי"ט נמי נכללים בר"ח ובשוים בכתוב מדבר שתקון לאה לא יבטל לעולם היה לו למרן להזכיר שבת קודש וממנו תראו וכן תעשו למקראי קודש וגם לר"ח שהיא מדרגה תחתונה ומדנקט מדריגה זו בראשונה שמע מינה דיצאו שבתות וי"ט זה מה שנראה לפי פשטן של דברים, ואם לפי פנימיותן אין לומר תקון זה בשבתות וי"ט יען שמזמורים האמורים מודים שזווג לאה ועיבורה ולידתה בליל שבת בחצות לילה לאה עולה בהיכל הבינה ורחל יורדת פנים בפנים עם ישראל ויעקב דמטעם זה עיקר זיווג האדם הוא בליל שבת אחר חצות וא"כ מה מקום לקריאת המזמורים שמורים על זיווג לאה ועבורה ולידתה והיא בהיכל הבינה בבית אימא עכ"ד.

והנה הרב חסד לאלפים ז"ל ס"א אות ב' כתב ובליל שבת אין לומר תקון לאה ובליל יו"ט אומרים תקון לאה וגם מזמור בבוא אליו נתן וכו', כן כתב בשם המקובלים ע"ש וכן כתב הרב כף החיים נר"ו ס"ג אות ל"ד וז"ל ימים שאין נופלים על פניהם אין לומר כי אם תקון לאה ולא תקון רחל, וכן בימי העומר, ומר"ה עד מוצאי סוכות והיינו עד ב' חשון לא יאמר תקון רחל, ובליל שבת אין לומר אפילו תקון לאה, ובליל יו"ט יאמר תקון לאה כמ"ש המקובלים ועיין חסד לאלפים עכ"ד. וא"כ לדעת הרב חסד לאלפים וכף החיים יאמר תקון לאה בליל יו"ט וזה הפך כל האמור לעיל שהרי בספר הכוונות ונגיד ומצוה וארחות צדיקים ולחם מן השמים וש"ע ומהרח"ך כולם לא אמרו אלא ליל ר"ח, ואי כדעת החסד לאלפים והרב כף החיים שדעת המקובלים יאמר בליל יו"ט תקון לאה אזי היה להם לגורי האר"י זצ"ל הנז' לבאר שיאמר ביו"ט וא"כ דבריהם הפך כל האמור והפך דברי מוהר"ש שרעבי ז"ל, והרב יפה שעה, ואמת ליעקב, וחסד לאברהם שאמר שפירוש שלא יאמר תקון לאה בליל יו"ט, ושגם הם מכת המקובלים.

מבואר יוצא דלדעת כולם שבליל שבת הכל מסכימים שלא יאמר תקון לאה.

והנה הרב שערי ציון ז"ל בתחלתו כתב שבליל שבת יאמר תקון לאה וכן בליל יו"ט, ונמשכו אחריו שכתבו דבריו הרב בית עובד ז"ל ובספרי תקון חצות וסליחות שהביאו דבריו, וזה תימא שהוא הפך כל האמור ובפרט ספרי גורי האר"י זצ"ל שהוא בקי בהם כמו ספר הכוונות וזולתו, ואין לומר דמ"ש הוא הועתק מעץ החיים דזה קאי על הסדר כיצד יעשה ולא נאמר שזה קאי על ליל שבת ויו"ט שיאמר תקון לאה שהם דברי העץ חיים דהא דבריו שהביא מעץ החיים המבוארים שם הביאם ג"כ בספר נגיד ומצוה בשם עץ החיים ובשלחן ערוך על רבינו האר"י זצ"ל דף ו'ע"א אות יו"ד וטוב הארץ להר"ן שפירא ז"ל דף ח"ן ע"ב ושם לא איירי בענין שבת ויו"ט כלל, אם כן דברים אלו הם מהרב שערי ציון ואם כן דבריו אלה הפך מכל הרבנים הנז'.

ומעתה כיון שדעת גורי האר"י זצ"ל שבספר הכוונות ונגיד ומצוה וארחות צדיקים וש"ע ולחם מן השמים ומהר"ח הכהן ומוהר"ש שרעבי ויפה שעה וחסד לאברהם וחסד לאלפים וכף החיים שמכולם מבואר שאין לומר בליל שבת תקון לאה, א"כ מי הוא זה שיאמר תקון לאה לעשות הפך דבריהם ולסבור כדעת הרב שערי ציון, שב ואל תעשה עדיף.

סימן ח

כתב בספר הכוונות דיאמר יענך ה' קודם לדוד מזמור, ובר"ח ובימין שאין בהם נפילת אפים אין אומרין יענך, וכ"כ בארחות צדיקים דף ס"ה ונגיד ומצוה דף י"ב ע"א ולחם מן השמים למהר"י צמח ז"ל כת"י וספר מנהגי האר"י זצ"ל וחסד לאברהם סדור תפלה דף ל' ומורה באצבע ס"ב אות מ"ו.