מפרשים: יפה תואר | מהרז"ו | מתנות כהונה | רד"ל | רש"י

פרשה מט עריכה

שמות רבה פרשה מט פיסקא: א ב


א.    [ עריכה ]

"וַיַּעֲשׂוּ כָּל חֲכַם לֵב".    הא הוא דכתיב (שיר ח, ז): "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" -
"מַיִם רַבִּים" -- אלו העובדי כוכבים שנאמר (ישעיה יז, יב): "כהמות ימים יהמיון"
ואם היו מתכנסין כל העובדי כוכבים לבטל את האהבה שבין הקב"ה לישראל לא היו יכולים. הוי - "מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה" שנאמר (מלאכי א, ב): "ואוהב את יעקב"
"וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ" -- אלו הכשדים שנאמר (ישעיה ח, ז): "את מי הנהר העצומים והרבים את מלך אשור"
"אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ"

אבל בָנַי עָשוּ לי מקדש של יריעות וירדתי ושכנתי בתוכם שנאמר "וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן":


ב.    [ עריכה ]

ד"א "כָּל חֲכַם לֵב".    הה"ד (שיר א, ה): "שְׁחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה" אם שחורה למה נאוה וכי יש שחורה נאוה אלא אמרה כנסת ישראל:

"שְׁחוֹרָה אֲנִי" במעשי "וְנָאוָה". אני במעשה אבותי.
"שְׁחוֹרָה אֲנִי" במצרים "וְנָאוָה" אני באמרי בסיני (שמות כד, ז): "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע".
"שְׁחוֹרָה אֲנִי" על הים שנאמר (תהלים קו, ז): "וימרו על ים בים סוף" "וְנָאוָה" אני באמרי (שמות טז, ב): "זה אלי ואנוהו".
"שְׁחוֹרָה אֲנִי" במעשה העגל "וְנָאוָה" אני במעשה המשכן.
"שְׁחוֹרָה אֲנִי" בשור שנאמר (תהלים קו, כ): "וימירו את כבודם בתבנית שור" "וְנָאוָה" אני בשור (ויקרא טז, ג): "שור או כשב או עז".
"שְׁחוֹרָה אֲנִי" במשכן שנאמר (יחזקאל כג, לח): "טמאו את מקדשי" "וְנָאוָה" אני במשכן.


"וַיַּעֲשׂוּ כָּל חֲכַם לֵב..." - מה מלאכה היו עושין?

  • אלא ראה מה כתיב (שמות כה, ג): "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם" -- זו כנסת ישראל שהיא תרומה שנאמר (ירמיה ב, ג): "קדש ישראל לה' ראשית תבואתה"
  • "זָהָב וָכֶסֶף" זו כנסת ישראל שנא' (תהלים סח, יד): "כנפי יונה נחפה בכסף"
  • "וּנְחֹשֶׁת" זו א"י שנאמר (דברים ח, ט): "ומהרריה תחצב נחשת"
  • "תְכֵלֶת" זו כנסת ישראל שנאמר (במדבר טו, לח): "ונתנו על ציצית הכנף פתיל תכלת"
  • "וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי" זו כנסת ישראל שנאמר (ישעיה מא, יד): "אל תיראי תולעת יעקב" וכן (שיר ד, ג): "כחוט השני שפתותיך" ואומר (תהלים סח, כח): "שרי יהודה רגמתם"


דבר אחר:

  • "זָהָב" זה אברהם שנבחן בכבשן האש כזהב
  • "וָכֶסֶף" זה יצחק שנצרף ככסף ע"ג המזבח
  • "וּנְחֹשֶׁת" זה יעקב שנאמר (בראשית לב, כז): "נחשתי ויברכני ה' בגללך":

קישורים חיצוניים

מדרש מעוצב, באתר דעת.