שמות רבה לא טז
<< · שמות רבה לא · טז · >>
טז. [ עריכה ]
"אֱלֹהִים לֹא תְקַלֵּל" - ר' מאיר אמר:
- על הכל הזהיר הקב"ה על דייני ישראל, שהם מלמדים אותן משפט, ועל הנשיא, שנאמר "אלהים לא תקלל".
- וכן אתה מוצא, שלא לקה קרח ועדתו אלא על שפשט ידו במשה ואהרן.
- וכן אנשי ירושלים לקו על שבזו הנביאים שנאמר (דה"ב לו, טז): "ויהיו מלעיבים במלאכי אלהים", וכתיב (ירמיה ה, י): "חזקו פניהם מסלע מאנו לשוב".
- לכך הזהיר הקב"ה על כבודן של זקנים ושל צדיקים. וכן הוא אומר (משלי א, ו): "להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם".
למה הזהיר עליהם? לפי שהם מזהירים את ישראל מן עבודת כוכבים. על כן נאמר (שמות כג, יג): "ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו".
מה כתיב אחריו? (שם, יז) "שלש פעמים בשנה" - קבע אלהים שלשה רגלים:
- חג המצות שבו עשה נסים להם במצרים,
- חג הקציר שבו ניתנה תורה לישראל שאוכלים מפירותיה בעולם הזה, שנאמר (משלי ח, יט): "טוב פריי מחרוץ ומפז",
- חג האסיף שבו האלהים ממלא בתיהם ברכה; שנאמר (שם ג, ט) "כבד את ה' מהונך [, ומראשית כל תבואתך; וימלאו אסמיך שבע, ותירוש יקביך יפרוצו]".
לכך הוא אומר: (שמות כג, יט): "ראשית בכורי אדמתך [תביא בית ה' אלהיך]":