שיר השירים רבה ד ו


ו. עריכה

עד שיפוח היום רבי אבהו ורבי לוי חד אמר: בשעה שמל אברהם אבינו את עצמו ובניו ובני ביתו, עשה ערלותיהן גבעה וזרחה עליהן החמה והתליעו ועלה ריחן לפני הקדוש ברוך הוא כריח קטרת הסמים וכריח קומץ הלבונה שעל גבי האשים, ואמר הקב"ה: לכשיבואו בניו של זה לידי עבירות ומעשים רעים, אני נזכר להם זה הריח ואתמלא רחמים עליהם, והופך להם מידת הדין למדת רחמים. מה טעם? אלך לי אל הר המור. ר' לוי אמר: בשעה שמל יהושע את בני ישראל, העמיד להם ערלותיהם גבעה וזרחה עליהם חמה והתליעו, ועלה ריחן לפני הקדוש ברוך הוא כריח קטרת סמים וכריח קומץ של לבונה שעל גבי אישים. באותה שעה אמר הקב"ה: לכשיבואו בניהם של אלו לידי עבירות ומעשים רעים, אני נזכר להם ריח זה ומתמלא עליהם רחמים, והופך להם מידת הדין לרחמים. מה טעם? אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה. כתיב (בראשית י"ז) בעצם היום הזה נמול אברהם. אמר רבי ברכיה: אילו מל אברהם את עצמו בלילה, היה דורו אומר: אילו ראינוהו לא הנחנוהו, אלא בעצם היום הזה נמול אברהם דרגשה ליה ימלל. ר' אבהו בר כהנא ור' לוי רבי אבהו אמר: הרגיש ונצטער, כדי שיכפול לו הקדוש ברוך הוא שכרו. כתיב (שם) המול ימול יליד ביתך ומקנת כספך. אמר הקב"ה: יבא טמא ויטפיל בטהור, אפשר כן?! אלא המול ימול, אני טהור ואברהם טהור, נאה לטהור להטפל בטהור. ר' אבין בשם ר' שמעון אמר: שיתף הקדוש ברוך הוא ימינו עם אברהם ומלו, שנאמר (נחמיה ט') וכרות עמו הברית:

דבר אחר: אלך לי אל הר המור זה אברהם, שהוא ראש לכל הצדיקים. ואל גבעת הלבונה זה יצחק, שנתקרב כקומץ לבונה על גבי המזבח: