שיר השירים רבה ג י


י. עריכה

עמודיו עשה כסף אלו העמודים, שנאמר: (שם כ"ז) ווי העמודים וחשוקיהם כסף. רפידתו זהב שנאמר: (שם כ"ז) ואת הקרשים תצפה זהב . מרכבו ארגמן שנאמר: (שם) ועשית פרכת תכלת וארגמן. תוכו רצוף כסף רבי יודן אמר: זו זכות תורה וזכות צדיקים שעוסקין בה. רבי עזריה בשם ר' יודה בשם רבי סימון אמר: זו השכינה. כתוב אחד אומר: (מלכים א' ח') ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת וגו'. וכתוב אחד אומר: (יחזקאל י') והחצר מלאה את נוגה כבוד ה'. כיצד יתקיימו שני כתובים? רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי: למה היה אהל מועד דומה? למערה שהיתה סמוכה לים. געש הים והציף את המערה, המערה נתמלאה והים לא נחסר כלום. כך אהל מועד, נתמלא מזיו השכינה והעולם לא חסר מן השכינה. אימתי שרתה השכינה בעולם? ביום שהוקם את המשכן. שנאמר: (במדבר ז') ויהי ביום כלות משה וגו'.

ר' יודה ברבי אלעאי פתר קרא בארון אפריון זה הארון. ומה הוא אפריון? פריומא. משל למלך שהיתה לו בת יחידה, נאה וחסידה ומשובחת. אמר להם המלך לעבדיו: בתי נאה, וחסידה ומשובחת, ואין אתם עושין לה פריום?! עשו לה פריום! ומוטב שיראה יפיה של בתי, מתוך הפריום. כך אמר הקדוש ברוך הוא: תורתי נאה וחסידה ומשובחת ואין אתם עושים לה ארון?! מוטב שיראה יופיה של תורתי מתוך הארון! עשה לו המלך שלמה המלך שהשלום שלו. מעצי הלבנון היך מה דאת אמר: (שמות ל"ז) ויעש בצלאל את הארון עצי שטים. עמודיו עשה כסף אלו שני העמודים העומדים לפנים שהיו של כסף. רפידתו זהב שנאמר: (שם) ויצפהו זהב טהור. מרכבו ארגמן ר' תנחומא אומר: זו פרכת הסמוכה לה. רבי ביבי אמר: זה הכפרת, שזהבה דומה לארגמן. ר' יודן אמר: תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלים זו זכות תורה ולומדיה. רבי עזריה אמר בשם ר' יודה בשם ר' סימון: זו השכינה. אמר רבי אבא בר כהנא: ונועדתי לך שם וגו'. ללמדך שאפילו מה שאחרי הכפרת לא היה פנוי מן השכינה. עובד כוכבים אחד שאל לר' יהושע בן קרחה. אמר לו: למה דבר הקדוש ברוך הוא מתוך הסנה ולא מאילן אחר? אמר לו: אלו דבר עמו מתוך חרוב או מתוך שקמה, היית שואלני והייתי משיבך! עכשיו להוציאך חלק אי אפשר, ללמדך שאין מקום פנוי בארץ מהשכינה, שאפילו בתוך הסנה היה מדבר עמו.

דבר אחר: אפריון זה בית המקדש. עשה לו המלך שלמה שלמה ודאי. מעצי הלבנון שנאמר: (ד"ה ב' ב') ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון. עמודיו עשה כסף שנאמר: (מ"א ז') ויקם את העמודים לאולם ההיכל. רפידתו זהב כההוא דתנינן: שכל הבית נטוח בזהב חוץ מאחורי הדלתות. אמר ר' יצחק: הדא מתניתא דתנינן: לבנין השני, אבל לבנין הראשון אפילו אחורי הדלתות, היה מחופה בזהב . תנינן: שבעה מיני זהבים הם שהיו בו: זהב טוב. זהב טהור. זהב סגור. זהב שחוט. זהב מופז. זהב מזוקק. זהב פרוים. זהב טוב, כמשמעו. היך מה דאת אמר: (בראשית ב') וזהב הארץ ההיא טוב. אמר רבי יצחק: טובוי דהוא בביתה טובוי, דהוא בת בלוייתיה. זהב טהור, שהיו מכניסין אותו לכור ואינו חסר כלום. ר' יודה בשם רבי אמי: אלף ככרים זהב, הכניס שלמה לאור אלף פעמים, עד שהעמידו על ככר אחד. והא תני: אמר רבי יוסי ב"ר יהודה: מעשה במנורת המקדש, שהיתה יתרה על מנורת המדבר משקל גורדינון, הכניסוה לאור שמונים פעמים עד שחסרה. אלא מן קדמיי, הות חסרה סגין. ברם, מן הכא ולהלן, לא הות חסרה, אלא צבחר צבחר, זהב שחוט, שנמשך כשעוה. אדריינוס היה לו משקל ביצה. דוקליטיאנוס היה לו משקל דינר. גורדייני הדא מלכותא, לית לה מיניה ולא הווי ליה מיניה. זהב סגור, שהיה סוגר בעד כל בעלי זהבים. והא כתיב: (ד"ה א' כ"ט) ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים. וכי כסף היה, והלא זהב היה, ולמה קורין אותו כסף? שהיה מכסיף בעד כל בעלי זהבים וממנו היו נעשים כל הכלים: הסיפים. והסירות. והיעים. והמזמרות. והמזרקות. והמזלגות. והכפות. והמחתות. והפותות. ר' יצחק מגדלאה אמר: אלו חפיפות. ר' סימאי אמר: זה פותה שתחת הציר, ללמדך שאפילו דבר קל לא היה המקדש חסר. זהב מופז ר' פטריקי אחוי דרבי דרוסה בשם ר' אבא ברבי בונא אמר: דומה לגפרית הזה שמוצצת באש. רבי אבון אמר: על שם מדינתו נקרא מאופז. זהב מזוקק דבי ר' ינאי ודבי רבי יודן ברבי שמעון - דבי ר' ינאי אמרי: שמחתכין אותו כזיתים ומאכילין אותו לנעמיות והוא יוצא מזוקק. דבי ר' יודן ברבי שמעון אמרי: שמטמינין אותו בזבל ז' שנים ויוצא מזוקק. זהב פרוים ריש לקיש אמר: אדום דומה לדם הפר. ויש אומרים: שעושה פירות. שכשבנה שלמה בית המקדש, צר בו כל מיני אילנות. ובשעה שאילנות שבשדה עושים פירות, אלו שבבית עושים פירות, והיו משירים פירותם. ומלקטין אותם ומניחים אותם לבדק הבית. ובשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל, יבשו כל אותם האילנות. הדא הוא דכתיב: (נחום א') ופרח לבנון אמלל. אבל לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא חוזר אותם, הדא הוא דכתיב: (ישעיה ל"ה) פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן, מרכבו ארגמן. היך מה דאת אמר: (ד"ה ב' ג') ויעש את הפרוכת, תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ. תוכו רצוף אהבה ר' יודן אמר: זו זכות התורה וזכות צדיקים העוסקין בה. ר' עזריה בשם ר' יודה בשם ר' סימון אמר: זו השכינה.

דבר אחר: אפריון זה העולם. עשה לו המלך שלמה המלך שהשלום שלו. מעצי הלבנון שנבנה מבית קדשי הקדשים שלמטה. דתנינן: משניטל הארון אבן הייתה שם מימות הנביאים הראשונים ושתיה הייתה נקראת. ולמה נקראת שתיה? שממנה הושתת כל העולם. הדא הוא דכתיב: (תהילים נ') מציון מכלל יופי. עמודיו עשה כסף - זה שלשלת יוחסין. רפידתו זהב אלו פירות הארץ ופירות האילן שנמכרין בזהב. מרכבו ארגמן היך מה דאת אמר: (דברים ל"ג) רוכב שמים בעזרך. תוכו רצוף אהבה ר' יודן אמר: זו זכות התורה וזכות צדיקים העוסקין בה. רבי עזריה בשם רבי יודה בשם ר' סימון אמר: זו השכינה. דבר אחר: אפריון זה כסא הכבוד. עשה לו המלך שלמה המלך שהשלום שלו. מעצי הלבנון זה בית קדשי הקדשים של מעלה, שהוא מכוון כנגד בית קדשי הקדשים של מטה. הדא הוא דכתיב: (שמות ט"ו) מכון לשבתך - מכוון כנגד שבתך. עמודיו עשה כסף היך מה דאת אמר: (איוב כ"ו) עמודי שמים ירופפו. רפידתו זהב אלו דברי תורה, שנאמר: (תהילים י"ט) הנחמדים מזהב ומפז רב. מרכבו ארגמן היך מה דאת אמר: (שם ס"ח) לרוכב בשמי שמי קדם. ר' ברכיה ורבי בון בשם ר' אבהו: ארבע גאים הם: גאה שבעופות, נשר. גאה שבבהמות, שור. גאה שבחיות, אריה. גאה שבכלן, אדם. וכלן נטלן הקדוש ברוך הוא, וחקקן בכסא הכבוד. שנאמר: (שם ק"ג) ה' בשמים הכין כסאו. ממה שהכין כסאו על הגאים, תדע שמלכותו בכל משלה.

דבר אחר: אפריון זה בית המקדש. עשה לו המלך שלמה שלמה ודאי. מעצי הלבנון שנאמר: (ד"ה ב' ב') ואנחנו נכרת עצים מן הלבנון. עמודיו עשה כסף שנאמר: (מ"א ז') ויקם את העמודים לאולם ההיכל. רפידתו זהב כההוא דתנינן: שכל הבית נטוח בזהב חוץ מאחורי הדלתות. אמר ר' יצחק: הדא מתניתא דתנינן: לבנין השני, אבל לבנין הראשון אפילו אחורי הדלתות, היה מחופה בזהב . תנינן: שבעה מיני זהבים הם שהיו בו: זהב טוב. זהב טהור. זהב סגור. זהב שחוט. זהב מופז. זהב מזוקק. זהב פרוים. זהב טוב, כמשמעו. היך מה דאת אמר: (בראשית ב') וזהב הארץ ההיא טוב. אמר רבי יצחק: טובוי דהוא בביתה טובוי, דהוא בת בלוייתיה. זהב טהור, שהיו מכניסין אותו לכור ואינו חסר כלום. ר' יודה בשם רבי אמי: אלף ככרים זהב, הכניס שלמה לאור אלף פעמים, עד שהעמידו על ככר אחד. והא תני: אמר רבי יוסי ב"ר יהודה: מעשה במנורת המקדש, שהיתה יתרה על מנורת המדבר משקל גורדינון, הכניסוה לאור שמונים פעמים עד שחסרה. אלא מן קדמיי, הות חסרה סגין. ברם, מן הכא ולהלן, לא הות חסרה, אלא צבחר צבחר, זהב שחוט, שנמשך כשעוה. אדריינוס היה לו משקל ביצה. דוקליטיאנוס היה לו משקל דינר. גורדייני הדא מלכותא, לית לה מיניה ולא הווי ליה מיניה. זהב סגור, שהיה סוגר בעד כל בעלי זהבים. והא כתיב: (ד"ה א' כ"ט) ושבעת אלפים ככר כסף מזוקק לטוח קירות הבתים. וכי כסף היה, והלא זהב היה, ולמה קורין אותו כסף? שהיה מכסיף בעד כל בעלי זהבים וממנו היו נעשים כל הכלים: הסיפים. והסירות. והיעים. והמזמרות. והמזרקות. והמזלגות. והכפות. והמחתות. והפותות. ר' יצחק מגדלאה אמר: אלו חפיפות. ר' סימאי אמר: זה פותה שתחת הציר, ללמדך שאפילו דבר קל לא היה המקדש חסר. זהב מופז ר' פטריקי אחוי דרבי דרוסה בשם ר' אבא ברבי בונא אמר: דומה לגפרית הזה שמוצצת באש. רבי אבון אמר: על שם מדינתו נקרא מאופז. זהב מזוקק דבי ר' ינאי ודבי רבי יודן ברבי שמעון - דבי ר' ינאי אמרי: שמחתכין אותו כזיתים ומאכילין אותו לנעמיות והוא יוצא מזוקק. דבי ר' יודן ברבי שמעון אמרי: שמטמינין אותו בזבל ז' שנים ויוצא מזוקק. זהב פרוים ריש לקיש אמר: אדום דומה לדם הפר. ויש אומרים: שעושה פירות. שכשבנה שלמה בית המקדש, צר בו כל מיני אילנות. ובשעה שאילנות שבשדה עושים פירות, אלו שבבית עושים פירות, והיו משירים פירותם. ומלקטין אותם ומניחים אותם לבדק הבית. ובשעה שהעמיד מנשה צלם בהיכל, יבשו כל אותם האילנות. הדא הוא דכתיב: (נחום א') ופרח לבנון אמלל. אבל לעתיד לבא הקדוש ברוך הוא חוזר אותם, הדא הוא דכתיב: (ישעיה ל"ה) פרח תפרח ותגל אף גילת ורנן, מרכבו ארגמן. היך מה דאת אמר: (ד"ה ב' ג') ויעש את הפרוכת, תכלת וארגמן וכרמיל ובוץ.