שיר השירים רבה ג ט


ט.    [ עריכה ]
אפריון עשה לו ר' עזריה בשם ר' יהודה בר' סימון פתר קרייה במשכן אפריון, זה משכן. אמר ר' יהודה ברבי אלעאי: למלך שהיתה לו בת קטנה, עד שלא הגדילה ובאת לידי סימנים היה רואה אותה בשוק ומדבר עמה בפרהסיא במבוי ובחצר. כיון שהגדילה ובאת לידי סימנין, אמר המלך: אין שבחה של בתי, שאהא מדבר עמה בפרהסיא, אלא עשו לה פפליון וכשאהיה צריך לדבר עמה, אדבר עמה מתוך הפפליון. כך כתיב: (הושע י"א) כי נער ישראל ואהבהו. במצרים ראו אותו בפרהסיא, שנאמר: (שמות י"ב) ועבר ה' לנגוף את מצרים. בים ראו אותו בפרהסיא, שנאמר: (שם י"ד) וירא ישראל את היד הגדולה, והיו העוללים מראים אותו באצבען ואומרים: (שם ט"ו) זה אלי ואנוהו. בסיני ראו אותו פנים בפנים, שנאמר: (דברים ל"ג) ויאמר ה' מסיני בא וגו'. כיון שעמדו ישראל על הר סיני וקבלו את התורה ואמרו (שמות כ"ד) כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע, נעשה לו אומה שלימה. אמר הקדוש ברוך הוא: אין שבחן של בני שאהיה מדבר עמם בפרהסיא, אלא יעשו לי משכן וכשאני צריך לדבר עמהם, אהיה מדבר עמהם מתוך המשכן. הדא הוא דכתיב: (שם ל"ד) ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו. עשה לו המלך שלמה המלך, שהשלום שלו. מעצי הלבנון היך מה דאת אמר: (שם כ"ו) ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים.