2A06:C701:4F1E:D100:6148:71AE:DD8:8BAE

שלום לך,

תרומתך לוויקיטקסט ניכרת, ואנו מודים לך עליה. תודה!

בשם ציבור התורמים בוויקיטקסט, אנו ממליצים שתירשם. חבל שתעבוד בצורה אנונימית. אנחנו לא רק ספרייה, אלא גם קהילה. הרשמה תקל עלינו את הדו-שיח עמך, והיא תאפשר לך לערוך את ויקיטקסט בצורה טובה יותר.

הרשמה אינה עולה דבר, והיא אינה מסכנת את פרטיותך. הנך מוזמן להצטרף אלינו!

בברכה,--Roxette5 (שיחה) 08:06, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

שער הכוונות - עריכות שלך

אני מצטער - אבל אני טרחתי והשקעתי בעריכת הדף שער הכוונות דרושי ראש השנה הקדמה ועתה ביצעת הרבה עריכות שונות, חלקם סבירות (כמו פתיחת ראשי תיבות), וחלקם פוגעות (כגון הסרת הערות, הסרת תבניות של חישוב גימטריאות, הסרת הדגשים של כותרות, הסרת רשימות ממוספרות). כבר יש סך משמעותי של דפים בשערי הכוונות שנערכו בסגנון זה כך שמדובר גם בענין של עקביות. אני שחזרתי את העריכות שלך (אשתדל אבל להוסיף ולפתוח ראשי תיבות כפי שרצית).

לנוחיות אנה מעתיק כאן למטה את הנוסח שערכת בדף - הוא גם מופיע וקיים ב"היסטוריית גרסאות" בדף עצמו. עמכם הסליחה. --Roxette5 (שיחה) 08:06, 12 בספטמבר 2023 (IDT)

שער הכוונות - דרושי ראש השנה הקדמה סליחות חדש אלול

ענין הסליחות של בני ספרד באשמורת הבוקר ליל חדש אלול עד יום הכיפורים העיד לי כבוד הרב רבי יוסף סאגי"ש זכרונו לברכה שהוא ראה למורי זכרונו לברכה שהיה אומר מלה במלה עם הצבור: הוספות ימים נוראים בעמידה

ענין ראש השנה ויום הכיפורים נתתי אל לבי לחקור ולתור בענין זה שתיקנו חז"ל בג' ראשונות ובג' אחרונות והוקשה לי שינוי הלשונות כי בברכת אבות תיקנו זכירה וכתיבה ובברכת גבורות זכירה לבד כמו שכתוב זוכר יצוריו כו' ובהודאה תיקנו כתיבה לבד וכמו שכתוב וכתֹוב לחיים טובים כו' ובשים שלום זכירה וכתיבה. ועוד כי הזכירה שבאבות היא זכירה בפני עצמה ואינה חוזרת על הספר ובשים שלום אומר ובספר חיים כו' נזַכר ונכַתב כו' ועוד כי בתחילה אנו מתפללים בעדינו ואומרים זֹכְרֵנוּ לחיים ואחר כך אנו אומרים סתם זוכר יצוריו ובהודאה אנו אומרים כל בני בריתך ובשים שלום אנו אומרים וכל עמך ישראל כו' ועוד מה לנו לשאול על הזכירה אחר שאנו שואלים על הכתיבה שהיא העיקר ועוד מה ענין זכירה בתחיית המתים שאנו סומכים לה ונאמן אתה להחיות מתים עד כאן מצאתי עוד נמצא שנית קרוב אל האמור וזה לשונו:

ענין ראש השנה ויום הכיפורים נתתי אל לבי לחקור ולתור בענין תפילת ראש השנה ויום הכיפורים לעבוד את בוראי עבודה שבלב זו תפילה בימים נוראים אלו אשר המלך העליון יושב על כסא דין וראיתי כי הוסיפו בברכות מעין הימים כי באבות הוסיף זכרנו ובגבורות מי כמוך ובקדושת ה' במקום האל הקדוש המלך הקדוש ובהודאה וכתוב לחיים טובים ובשים שלום ובספר חיים ברכה ובעבודה לא הוסיפו כלום. וראיתי שינויים בענין תוספת אלו כי באבות תיקנו לומר זכירה וכתיבה ובגבורה זכירה בלא כתיבה ובהודאה כתיבה לבד ובשים שלום זכירה וכתיבה ועוד כי באבות תיקנו זכירה לחיים וכתיבה בספר חיים ובגבורה זכירה לחיים ובהודאה כתיבה לחיים ובשים שלום זכירה וכתיבה בספר חיים. ועוד כי באבות אנו מתפללים עלינו ובגבורות על כל העולם סתם זוכר יצוריו ובהודאה על בני בריתנו. ובשים שלום אנו חוזרים ומתפללים עלינו נזכר ונכתב לפניך אנו כו':

ויראה לי כי בכל ראש השנה חוזר האצילות העליונה לכמות שהיה בתחילת בריאת העולם וכבר ידוע דנוקבא דזעיר אנפין נַפְקַא מִתְדַבְּקַא באחור זעיר אנפין לעומת החזה כנגד תפארת שבו ובהיותם בסוד אחור שהם דין נפקא מסטרא דגבורה והמוח הקודם בראש היא גבורה שנעשה לה בינה ואחר כך חסד בסוד חכמה בסוד הֵ' על י' סוד הֵ"י מאלהים ולפי שהמוח הקודם בראשה הוא גבורה סוד הדין לכן נעשה הדין ביום זה ולכן נקרא ראש השנה כי גבורה היא ראש השנה שהיא נוקבא דז"א הנקראת שנה וגבורה היא ראשה ונעשה בינה לה לנוקבא דז"א ונמצא שראש השנה הוא כנגד בינה דנוקבא דז"א שהיא גבורה וכנגדה נאמר אני בינה לי גבורה. והנה בז"א יש זכירה מצד חסד שיש בו וכתיבה מצד גבורה שבו על ידי הבינה הנקראת כתיבה. וזכירה שמצד החסד היא על ידי היסוד ברית קדש שממנו יוצאים הנשמות ומתגלה חסד בפום אמה וממנו תוצאות חיים ואנו מתפללים לשם יתברך שיהיה מתגלה חסד עליון לא לצורך נשמות כדרך הזווג אלא לצורך חיים כדרך זווג חכמה ובינה לצורך המלאכים שהוא לצורך לתת להם חיים נצחיים לבד ולפיכך נקראים חכמה ובינה חיים כי מהם תוצאות חיים למלך ונקראים חיי המלך כנזכר וזהו מלך חפץ בחיים. והכוונה הוא כמו שהמלך העליון שהוא ז"א חפץ בחיים ומושך משם משך החיים לצורך עצמו כך ימשיך משם חיים לנשמתינו ויתגלה חסד ביסוד שמשם נשמתינו להמשיך לנו משם חיים וזהו זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכל זה בסוד הנשמות אשר בנו ואחר כך אנו מתפללים להמשיך משם חיים לגופינו בסוד הכתיבה שהיא בינה גופא דחכמה עילאה. וזהו ענין הכתיבה התעבות הדברים כדמיו'ן הכתיבה להחיות הנפשות בגויתינו וגם זה יהיה על ידי היסוד הנקרא ספר החיים כנודע אלא שזה בסוד פנימיות לחיי הנשמות, וזהו בסוד חיצוניותו להחיות הגוף, והנה חיות הנשמה נמשך מחכמה לבינה היורד לחסד ומתגלה ביסוד וחיות הגוף נמשך מבינה ויורד לחסד ומתגלה גם כן ביסוד ומפני שחיות הגוף נמשך מבינה אנו אומרים למענךְ אלהים חיים שהיא בינה כנודע:

ליל ראש השנה. ד' בחינות שבמלכות

בליל ראש השנה טוב לקרוא על השולחן קודם שיטול ידיו למים אחרונים שקודם ברכת המזון מסכת ראש השנה שהם ד' פרקים של משנה. ותכוין כי הם ארבעה פרקים כנגד ד' אותיות הוי"ה, וכנגד ד' בחינות שיש אל המלכות. ועיין בברכת אבות דתפלת ראש השנה לקמן ועיין שם ושם יתבאר ד' בחינות המלכות הנ"ל. ונראה לעניות דעתי ששמעתי ממורי זכרונו לברכה פעם אחד שְאלוּ ד' בחינות הם סוד ארבעה אותיות של שם אדנ"י, וכנגדם הם ד' פרקים דמסכת ראש השנה הנזכר. וכונה זו צריך לכוין בקריאתם בליל ראש השנה על השלחן. וד' בחינות הנזכר נרמזו במשנה ראשונה שהיא ארבעה ראשי שנים כו וזה פירושו. דע כי ד' בחינות יש אל המלכות, נוקבא דז"א; כנודע אצלנו כי כל דבר של קדושה בכל מקום ששורה נשאר ממנה רושם שם קבוע תמידי, לא ימוש משם. ואלו הם ד' בחינותיה: הא' היא בהיותה בראש הבריאה, כנודע כי בימי החול בלילות ההם יורדת היא למטה בהיכל קודש קודשים דבריאה בסוד מיעוט הירח ושם נשאר בחינה א' שלה תמיד. והב' הוא תחת היסוד דז"א והג' הוא כנגד התפארת. והד' הוא כנגד הדעת דז"א ואלו הם ד' שרשים שיש אליה ונקרא "ארבעה ראשי שנים", כי הם ארבעה ראשים שלה: בליל הב' של ראש השנה צריך לברך ברכת שהחיינו בקידוש של הלילה ואין צורך לחפש אחר פרי חדש כלל.

עשרת ימי תשובה בכל עשרת ימי תשובה טוב ונכון מאד לומר בין ישתבח ליוצר מזמור ממעמקים קראתיך ה' כו' כי בכל יום מאלו העשרה ימים מתעורר א' מי' עומקים הנזכר בספר יצירה שהם עומק ראשית ועומק אחרית כו' כנודע כי כולם הם בחינת רי"ו שהם גבורות כי רי"ו הם בגימטריה גבורה וכן עומ"ק בגימטריה רי"ו: בכל י' ימי תשובה צריך לומר אחר העמידה עושה השלום במרומיו בה"א יתירה ולכוין כי השלום הוא בגימטריא ספריאל המלאך שהוא הסופר הכותב בספר החיים את כל בני אדם בי' ימי תשובה מה שאין כן בשאר תפלות השנה שאין אומר אלא עושה שלום במרומיו חסר ה'. ענין אבינו מלכנו שאומרים בעשרת ימי תשובה אחר העמידה מורי זכרונו לברכה לא רצה שיאמרו בשבת שבין ראש השנה ליום הכפורים ולא בב' ימים טובים של ראש השנה אבינו מלכנו חטאנו לפניך אבינו מלכנו מחול וסלח לכל עונותינו וכיוצא בזה בשאר אבינו מלכנו שנזכר בהם בחינת חטאות ועונות וּוִדוּיִם וכנראה מלשון ספר הזוהר שאין להזכיר שום חטא ביום ראש השנה. האמנם בענין הוידוי ביום ראש השנה נמצאו בספר הזוהר מאמרים חלוקים כי ממאמר א' נראה דאסור לפרשא חטאוי בהאי יומא ובמקום אחר נראה להיפך. ומורי זכרונו לברכה היה נוהג להתודות על חטאיו בלחש שלא ישָמעו הדברים לאזניו והיה אומר כי המאמר הא' שבספר הזוהר לא אסר אלא בקול רם ולא בלחש. ואמנם אפילו בלחש לא היה נוהג להתודות אלא בעת תקיעת שופר דמיושב לפי שאז מתערבב השטן ואינו משגיח לקטרג ואז דברי הוידוי עולים למעלה בהתחברות קול השופר העולה למעלה. גם היה נוהג מורי זכרונו לברכה לבכות הרבה בתפלת ראש השנה אפילו שהוא יום טוב ומכל שכן בתפילת יום הכיפורים. והיה אומר מורי זכרונו לברכה כי מי שאין בכיה נופלת עליו בימים האלו הוא הוראה שאין נשמתו הגונה ושלימה. גם היה אומר כי יש בני אדם נידונים ביום ראשון ואז הם דינא קשיא ויש נידונים ביום ב' שהוא דינא רפיא ורוצה הקדוש ברוך הוא לרחם עליהם ודן אותם ביום הב' ואמר כי האדם הנופלת עליו בכיה רבה מאליו בימים האלו בתפילה הוא הוראה שנידון באותה שעה למעלה אם ביום א' ואם ביום שני:

שינה ביום ראש השנה

ענין השינה ביום ראש השנה נראה לעניות דעתי ששמעתי ממורי זכרונו לברכה שאין לישן ביום ראש השנה לפי שז"א הוא ישן למעלה עד שמתעורר על ידי תקיעת שופר כמבואר לקמן במקומו אשר זה סוד מה שאמרו זכרונם לברכה כי תקיעת שופר הוא לומר עוּרוּ ישנים מתרדמתכם כו' וכבר יתבאר גם כן לקמן כי עד יום ב' של ראש השנה הוא ישן וכוונתינו הוא לעוררו ולכן אין ראוי לישן. האמנם נראה לעניות דעתי ששמעתי גם כן ממורי זכרונו לברכה שאין זה אלא עד חצי היום ומאז ואילך יכולים לישן כי כבר נתעורר ז"א על ידי התקיעות דמיושב ומוסף ואני זוכר שראיתי למורי זכרונו לברכה שאחר חצי היום שכב על מטתו וישן:

מנהג תשליך ענין המנהג שנהגו האשכנזים לילך ביום ראשון דראש השנה אחר תפלת המנחה מעט קודם שקיעת החמה אצל הים הגדול או אצל מעיין או באר מים חיים וקורים אותו 'תשליך' הנה הוא מנהג יפה. ויותר טוב הוא אם יהיה חוץ לעיר ויעמוד על שפת הים או על שפת הבאר או המעיין ויקרא שם ג' פעמים של מי אל כמוך כו' תתן אמת ליעקב כו' שבסוף מיכה המורשתי (מיכה ז', י"ח-כ'), שאלו הם בחינת י"ג תיקוני דיקנא עילאה דאריך אנפין. וצריך שתכוין בפירוש המלות איך נרמזים בהם מספר הי"ג תיקוני דיקנא כנודע והיכן הוא מקום כל תיקון ותיקון באיזו מקום מן הפנים העליונים דאריך אנפין על דרך שנתבארו אצלינו בענין ויעבור וי"ג מידות דתפלת שחרית דחול ועיין שם. ובאדרא רבא נתבאר על סדר ה' ה' אל רחום וחנון כו'. ואלו הם:

• מי אל כמוך -- א'.
• נושא עון -- ב'.
• ועובר על פשע -- ג'.
• לשארית נחלתו -- ד'.
• לא החזיק לעד אפו -- ה'.
• כי חפץ חסד הוא -- ו'.
• ישוב ירחמנו -- ז'.
• יכבוש עוונותינו -- ח'.
• ותשליך במצולות ים כל חטאתם -- ט'.
• תתן אמת ליעקב -- י'.
• חסד לאברהם -- י"א.
• אשר נשבעת לאבותינו -- י"ב.
• מימי קדם -- י"ג.

וכשתאמר "ותשליך במצולות ים כל חטֹאתם" תכוין שיושלכו כל חטֹאתיך ועונותיך וגם המקטרג העליון יושלך במצולות הים העליון כי לסיבה זו הוצרך לאומרו על הים או על המים חיים. אבל צריך שתכוין למה שביארנו בדרוש של י"ג מידות בתיקון הט' הנרמז במלת 'לאלפים' וביארתיו בענין היחודים. וזה היחוד הנזכר הנה כאשר מתגרה היצר הרע באדם ושולטין עליו סמאל ונחש הנקראים 'מצולות ים', כי מצולות הם אותיות צֵ"ל מַוֵ"ת -- דכוּרא ונוקבא כנזכר בספר הזהר. וצריך תמיד לכוין בזה השם שנכתוב ובפרט בעת שהאדם עוסק בתורה אל יליז מעיניו שם הזה ועל ידי כך לא ישלטו עליו מצולות ים הנזכר, ולא יתגרה בו היצר הרע.

וזה ענין השם הנזכר. דע כי שורש כל הדינים והגבורות הם ב' שמות אלהים אדני, כי גם הגבורות הם ב' בחינות -- זכרים ונקבות. והזכרים הם חמש [1] ‏אותיות מַנְצַפַּ"ךְ והם שם 'אלהים', והנקבות הם שַכַ"ה דינים שהם בגימטריה נע"רה ‏[2] והם שם 'אדני' כמבואר אצלינו ועיין שם היטב. והנה אלו הם השרשים של מצולות הדינין ואלו הם סוד התיקון הט' של י"ג תיקוני דיקנא הנרמז במלת 'לאלפים' כמבואר בכוונת ויעבור וי"ג מידות של רחמים. ושם ביארנו כי הם ענין אותם השערות דלא תליין והם עומדים באמצע בין התיקון הח' אל התיקון הי"ג הנקראים 'מזלא עילאה ותתאה' והם נקראים 'מצולות ים העליונים' בסוד הי"ג מידות שהזכיר מיכה המורשתי באמרו מי אל כמוך כו' ותשליך במצולות ים כו'.

והנה ב' שמות אלו של שם אלהים ואדני הם בגימטריה קס"א, ומקורם ושרשם הוא שם אהי"ה במילוי ההין שעולה בגימטריה קנ"א, ועם י' אותיותיה הם קס"א כמנין ב' שמות הנזכר. גם מלת אלפים הוא בגימטריה קס"א. גם נקרא זה התיקון הט' 'לאלפים' על שם ג' שמות הנזכרים המתחילין באות אל"ף והם אהיה אלהים אדני וזהו מלת 'לאלפים'. וענין מה שצריך לכוין הוא להמשיך מן המזל העליון תיקון הח' הנקרא 'נוצר חסד', שהוא שם הויה במילוי יודין שהוא בגימטריא חסד כמנין ע"ב, וממנו תמשיך ותשפיע הארה אל התיקון הט' הנקרא 'לאלפים', שהוא שם אהי"ה במילוי הֵהִין אשר הוא בגימטריא קנ"א ועם י' אותיות הוא קס"א כמנין אלפים. ואז תכוין להמתיק עם זה את ב' שמות אלהים אדנ"י הנקראים 'מצולות ים' כנזכר והם גם גן בגימטריא אלפים ועל ידי כך ותשליך במצולות ים כל חטאתם שהוא התיקון הט' גם כן של מי אל כמוך כנ"ל. ואז אותם החטאות שחטא האדם ועשה אותם מעשה ממש כנודע מה שאמרו חז"ל כל העובר עבירה אחת קנה לו קטיגור אחד כי ממש נבראים מלאכים רעים וקטיגורים על ידי אותם החטאות כנודע ואלו הקטיגורים הנקראים 'חטֹאתם' יורדים ונשלכים במצולות ים דסמאל ונחש ואינם עולים משם לפי שכבר נמתק שרשם שהם ב' שמות אלהים ואדני ואינם משפיעים בהם.

ונודע כי מוכרח הוא שבאותם הקטיגורים יתערבו עמהם נצוצות הקדושה בסוד טוב ברע בכח החטא שחוטא האדם, ולכן בהגיעך אל תיקון הי"ג שהוא 'ונקה' אשר הוא שם של אהי"ה במילוי יודין כנ"ל בסוד י"ג מידות של ויעבור וגם הוא עולה קס"א -- אז תכוין להעלות אותם הניצוצות של קדושה ולבררם ולנקותם משם ולהוציאם ע"י שם זה של אהיה דיודין. וזהו מלת 'ונקה' -- לשון ניקוי. ותמיד יהיו בין עיניך סדר השמות האלו ובפרט בעת שתעסוק בתורה תכוונם תמיד במחשבתך אם תראה שהיצר הרע מתגרה בך ובפרט אם האדם עושה תיקון שכבת זרע לבטלה שהוא תיקון טיפות ניצוצות הקדושה שנשפעו ונתערבו בקליפות כי אז החיצונים מתגרים באדם מאד:

עוד יחוד ב' על הנזכר לעיל וזה לשונו: תיקון אחר כתבנו למי שמתגרה בו היצר הרע ובפרט בעת שעוסק בתורה שיכוין ב'נוצר חסד לאלפים' לשם אדני ואלהים ששניהם מתחילים באלף וזהו לאלפים. גם יכוין ששניהם עולים בחשבון לאלפים.

ודע כי מי שהוא משורש קין צריך שיכוין שם אלהים הנזכר במילוי אלפין שהוא בגימטריה אר"ץ כזה אלף למד הא יוד מם. וסוד הענין הוא לפי שקין הביא מנחה זרע פשתן שמכחיש את הארץ כמבואר אצלנו במקומו וגרם שהמלכות הנקראת 'ארץ' תחזור להיות יבשה ולכן נתקלל נע ונד תהיה בארץ. והנה המלכות בהיותה נקראת 'ארץ' יש בה שם 'אלהים' דמילוי אלפין העולה בגימטריא ארץ ולכן תכוין תמיד כל היום בשם הזה שעולה ארץ ותכוין לתקן פגם קין שהחזירה יבשה על ידי הפשתן ואתה מתקנה על ידי השם הנזכר ונעשית ארץ.

ודע כי כל החיצונים נדבקין בקליפת רע שנדבק בקין וכולם רוצים וחושקים לאחוז ולינק מן אות אלף שבמילוי הה"א של 'אלהים' דמילוי אלפין הנזכר ואינן יכולין להשיגה.

תעניות שונות עוד יחוד ג' והוא בעשרת ימי תשובה אמר לי הרב רבי משה גאלאנטי ששמע ממורי זכרונו לברכה שאם האדם יתענה בז' ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים ויעשה בהם תשובה גמורה -- כל יום מהם מכפר על כל העונות שחטא כל ימיו ביום שכיוצא בו. כיצד? הרי שחל יום א' של ז' ימי תשובה הנזכר ביום א' של השבוע והתענה בו ועשה תשובה בו -- הנה הוא מכפר על כל עבירות שעשה האיש ההוא בכל ימיו ביום א' שבכל שבוע מכל ימי חייו. ואם התענה ועשה תשובה בכל ז' הימים ההם יתכפרו לו כל עונותיו שעשה כל ימיו. גם נראה לעניות דעתי אני חיים כי גם אני שמעתי ממורי זכרונו לברכה כי העושים ד' פעמים בכל שנה ג' ימים רצופים הם ולילותיהן -- שהם קודם ראש השנה, וקודם יום הכפורים, וקודם עשרה בטבת, וקודם י"ז בתמוז -- אף אם לא עשאה רק פעם אחת בשנה בכל ימיו יספיק ואין צריך לעשותה בכל שנה ושנה. אבל אינו מספיק רק לבטל מעליו מה שנגזר עליו לבא בעולם הזה לסיבת עונותיו אבל עונש עולם הבא אינו נמחל בזה. מה שכתוב בספר התשובה שחיבר הרב רבי אליעזר מגרמיזא זכרונו לברכה הנקרא מורה חטאים -- המתענה ד' פעמים בכל שנה בד' זמני התקופות ג' ימים רצופים בכל פעם מהם מתכפרים כל עונותיו -- כך הוא האמת. אמנם דברים אלו צריכים ביאור והוא כי אין זה מספיק רק למחול ולכפר להעביר מעליו היסורים שהם עתידים לבא עליו בעולם הזה לסיבת עונותיו אבל עיקר עונש עונותיו והוא מה שעתיד ליענש בגיהנם אחר פטירתו אין זה נמחל על ידי התעניות הנזכר אמנם צריך לתיקונים אחרים כאשר ביארנו בספרינו אלה.