שיחת ביאור:עבר רחוק
- השווה רש"י בראשית כא,א "וה' פקד את שרה : סמך פרשה זו לכאן ללמדך, שכל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר - הוא נענה תחילה, שנאמר לעיל (כ,יז) : 'ויתפלל אברהם וגו וסמיך ליה: 'וה' פקד את שרה', שפקדה כבר קודם שריפא את אבימלך".
וכן רש"י בראשית לא,לד "ורחל לקחה: עוד לפני כן שלבן יצא מאוהל לאה ונכנס לאוהל רחל".
וכן רש"י שמואל א כה,כא "ודוד אמר: בלבו, כשאמרו לו נעריו גידופי נבל..."
ואולם רש"י בפסוק לכאורה אינו מספיק לו התירוץ הלשוני ("והאדם ידע", ולא "וידע האדם"), כי הוא מפרש "קודם שחטא...וכן ההריון והלידה" - למה צריך להוסיף שגם הלידה הייתה? מילא מעשה המשכב - ידע, אבל מנין שגם הלידה? אולי במהלך ההריון קרה "הגירוש" מגן עדן? ואמנם אין זה מחייב, אבל גם לא מחייב להיפך. אך נראה שלרש"י יש פה רעיון מחשבתי: המשכב וחיי המין וכו' והתוצאה שלהם, אינם תוצר של החטא, והכוונה שבאידיאל הגדול אין מעשי אישות ("אידיאל גדול" - היינו גן עדן) אלא אפילו שם זה היה. ולכאורה הוא בא להוציא תיאלוגיה נוצרית שרואה בנשים "מכשפות, ובחיי המין דבר שיש להתנזר ממנו, אך ביהדות אנו יודעים שיש מצוות עונה ואף יש לאהוב את האישה וכו' וכו'. ואם מבחינה לשונית היה זה נכון, למה לרש"י כל הרעיון התיאלוגי הזה? ואולי הרעיון הלשוני אינו מוכרח וצ"ב.
- זו אכן שאלה על רש"י (למה הוא הוסיף "וכן ההריון והלידה"), אך הרעיון שלך אני חושב שלא מסביר את זה, אלא רק למה רש"י כתב "קודם שחטא", ולא הסתפק ב"עוד בעודו בגן עדן" - הבנתי נכון? Ori229
"וְאֶל יִרְמְיָהוּ הָיָה דְבַר ה', בִּהְיֹתוֹ עָצוּר בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה לֵאמֹר"
עריכה(יר' לט, טו) בפסוק שלפניו נאמר "וַיִּקְחוּ אֶת יִרְמְיָהוּ מֵחֲצַר הַמַּטָּרָה" אז מדובר בעבר ברחוק, אם כי זה לא בדיוק כמו ביתר הדוגמאות. היה צריך להיות כתוב "ודבר ה' היה אל ירמיהו בהיותו וכו'"
ואולי בכל זאת הניסוח יוצא הדופן כן רומז לכך. לא מצאתי התייחסות לכך במפרשים, אבל בדעת מקרא כותבים: "לא מצאנו סדר מילים זה בראש שאר נבואותיו של ירמיהו".