שיחת ביאור:בראשית כט
וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת (יז)
עריכהעיני לאה רכות - דיי מוזר שהתורה בוחרת להדגיש את יופי רחל לעומת כך שאצל לאה רק עיניה יפות. ואע"פ שמדרשו הוא שרכות הכוונה פגיעות כי בכתה שהיא צריכה להשתדך לעשיו, אולם עכ"פ זה נראה יותר פשוטו וכמודמני שראיתי שמשום כך רחל יוצאת להביא מים ולא עם לאה כי לאה רגישה מאד לאור יום בגלל עיניה. אולם זה אינו מפשט המקרא ודו"ק יודא
- יפה לראות שלפעמים אתה דוקא מעדיף את המדרש. בכל אופן בפירוש כתבנו את שתי האופציות. אוֹרי
- לפי שתי הדעות לא ברור מדוע התורה מציינת שעיניה רכות - מה זה תורם לסיפור? --אראל סגל 06:39, 16 באפריל 2008 (IDT)
- לפי מה שהבאתי, וכמדומה שמשד"ל, הרי שהדבר בא לומר למה רק רחל יצאה להביא מים ולא עם לאה או רק לאה (שהרי לאה הבכורה), אם לאה הייתה יוצאת יכול להיות שיעקב היה נושא אותה לאישה ולא את רחל ואז כל הסיפור היה בכלל מתגלגל אחרת...יודא 09:00, 16 באפריל 2008 (IDT)
- זה רעיון נחמד אבל לא נראה לי הגיוני שלאה לא יצאה מהאוהל בגלל שהיו לא עיניים רגישות - הרי יש כמה פעמים בהמשך שאנחנו פוגשים את לאה בחוץ. אני לא יודע מה זה תורם לסיפור, אבל אם הזכירו שרחל יפה מאוד, זרקו גם שלוש מילים לגבי לאה - למה לא? אוֹרי
- תגובה: האמת, עברתי בחיפוש קל בתנ"ך על השם לאה, ובהקשרים של מעשיה שיכולים להיות בחוץ, ומצאתי שבזמן שלאה עדיין הייתה צעירה ובהקשר ליעקב אנו מוצאים שני פסוקים חשובים:
1. "ויהי בערב ויקח את לאה בתו ויבא אותה אליו" (כט,כג).
2. ויבוא יעקב מן השדה בערב ותצא לאה לקראתו" (ל,טז).
אמנם אין זה מחייב דבר, כי הרי משכב הוא לרוב תמיד בלילה וא"כ הגיוני שמשכב יעקב עם לאה קרא בלילה. ואמנם במפגש עשיו עם יעקב, לאה וילדיה משתחווים ללבן וכנראה הדבר היה בחוץ.
ועכשיו ראיתי שמה שכתבתי הוא מבכור שור (ולא משד"ל) : "ועיני לאה רכות - נותן טעם למה שאל רחל שהיא הקטנה, ואם בשביל שרחל יפת תאר, הייתי סבור שלאה מכוערת - מגיד לך הכתוב שלא היה בלאה שום דופי, אלא בעלת תואר ובעלת יופי, לא הייתה נופלת מרחל, רק שעיניה רכות וכשהולכת נגד הרוח קשה לה, ולכך היה שולח לבן רחל עם הצאן ולא לאה". שד"ל אמנם מוסיף שרכות משמעו כמו "רך הלבב" והכוונה עם חולשה. יודא 13:27, 16 באפריל 2008 (IDT)
וַיָּבֹא גַּם אֶל רָחֵל, וַיֶּאֱהַב גַּם (←בנוסף לאהבתו ללאה) אֶת רָחֵל מִלֵּאָה (←יותר מלאה)
עריכהגם - פירשת שיעקב אהב את לאה אך את רחל יותר. אולם התורה טרחה כמה פס' קודם שרק את רחל יעקב, ולא את לאה, ולכן יש פה כפילות: רחל ניתנה ליעקב גם (בנוסף) ללאה וגם אהבתו ניתנה לרחל. והגם השני אינו בנוסף, אלא משמעו כפשוטו. לכן גם הסתבכת עם "שנואה לאה" שפירשת "יחסית" ואיני רואה דבר ברור מזה, בחיי ראשי.יודא
- פירוש יפה. פירשתי ככה כי לא "נעים" לי להאשים את יעקב אבינו ב"לא יבכר את האהובה על פני השנואה". אבל אתא יודע מה - שכנעת אותי - זה אכן יותר פשט. אוֹרי
- ראה בעל הטורים: "רכות...כי הייתה מדברת [אל יעקב] אעפ"כ לא היה אוהב אותה" ממש מצער...יודא 13:27, 16 באפריל 2008 (IDT)