שיחת ביאור:בראשית כו
מצחק את רבקה אשתו (ח) - הכוונה היותר פשוטה היא גינוני חיזור לפני משכב, או לא בהכרח משכב אלא סימני חיבה בין גבר לאישה. כי למשכב יש מספיק המילים שהתורה יכולה להשתמש בהם במקום הפועל המכוער מצחק.
- בסדר, השתכנעתי, אבל לפירוש שלנו יש אופי קצר, איך לנסח דבר כזה? לא יותר פשוט לכתוב "לשכב" וזהו? אוֹרי
מאה (יב) - פי מאה, למה לא פשוט מאה?
- זה לפי אונקלוס. אבל אפשר גם כמו שאתה אומר. אוֹרי
- איני מבין למה אתה מביא "מקור" לפירושים שלך. אונקלוס, מגמתו אינה פשט והוא בורח הרבה פעמים מהגשמה ומפרש לפי חז"ל הגם שזה אינו הפשט. מהם דרכי הפירוש שלך? לפענ"ד צריך להידבק לפשט ואפילו לפעמים כקראים ממש. למשל, א"ע, מביא הרבה פעמים את יפת הקראי וישועה למרות שזהו נגד חז"ל (אם א"ע ידע את מדרשי חז"ל או לא זה ויכוח ישן, וכמובן שהרב כשק הרחיק לכת בזה יתר על המידה). יודא
- אני מסכים איתך שכדאי לשאוף לפשט כמה שיותר, ואם אונקלוס היה מביא כאן מדרש שרחוק מהפשט הייתי מחפש פרשן אחר. אבל הוא הביא משהו שיכול להיות שהוא באמת הפשט! אני מניח שלחוקרי זמננו יש יותר ידע בארכאולוגיה ואוגריתית וכו' אבל אונקלוס חי המון שנים לפניהם, והוא יותר קרוב לתקופת המקרא. אוֹרי
היום הזה - מתן תורה?? אתמהה.
- איך אתה מבין? אוֹרי
- ביום חיבור הטקסט, כמובן. עם נלך ע"פ הגישה המדרשית הרי שיש שתי דיעות: הא' שהתורה כולה נכתבה ביום מתן תורה, והב' שהתורה נכתבה מגילות מגילות במשך המדבר- וא"כ יומו לא ידוע. בזה הייתי דבק ופשוט כותב: ביום כתיבת התורה. וכמובן שיש להתחשב בזה בכמה דעות מחקריות וכו' יודא
- "ביום כתיבת התורה" אני מוכן לקבל. זה גם בעצם יום מתן תורה, כי גם לשיטה שניתנה מגילות מגילות כל הסיפורים עד פרשת יתרו היו במגילה הראשונה (כך לפחות אני הבנתי את הגמ'). אוֹרי