שיחת ביאור:בראשית א ב
מרחפת
עריכה"שורה על", אינו כ"כ נכון, שכן הכוונה מנשבת בצורה עדינה. ולכן פירשו (שד"ל ושפינוזה וזהו לכאורה פשטו) ש"רוח אלוהים" הכוונה לרוח חזקה (וכן הוא בקאסוטו). ואולם לענ"ד הביטוי מרחפת אינו כ"כ מתאים ל"רוח אלוהים" שהרי מרחפת פירושו "מרפרף" או נוגע,לא נוגע, ולא מנשב בחוזקה, ואם פירושו היה רוח חזקה היה צריך להיות נושבת וכו' ועוד שגם הביטוי "על פני המים" אינו מתאים אלא היה צריך להיות רוח חזקה במים (ולא "על פני" שיותר מתאים ל"מרחפת"). ואם הכוונה הייתה שהרוח סערה במים היה צריך לכתוב שהמים געשו או שהייתה בהם סערה (כמו בפ"א ביונה עיי"ש). ולכן הפירוש חייב להיות ש"רוח" אינו מתחבר להמשכו אלא ככה: וחושך על פני תהום ורוח". ז"א היה חושך בחלל שמעל המים ורוח. והמשכו: ואלוהים מרחפת על פני המים. ולפי שלא מצינו לאלוהים בלשון אחר מאשר זכר בכל התורה צ"ל פה: "מרחף את".
עוד מצאנו בסורית ש"רחף" הכוונה דגר, וזה כמו כל המיתולוגיות שאלוהים יצר את העולם מהביקעות הביצה. ואולם קאסוטו הקשה שהרי לא מצאנו רחף כמשמעות דגר, וגם מה שבדברים לב ש"על גוזליו ירחף" הכוונה על גוזליו ולא על הביצים. ואולם בפירוש הר"ן עה"ת מצינו בפירוש שפירש שגוזלים הכוונה שם לביצים. וא"כ נשתמרה פה מסורת מיתלוגית קדמונית.
- ואוו. כל הכבוד על הסקירה. אולי כדאי פשוט להשאיר הת הביטוי "רוח אלוהים" ללא פירוש, וכל אחד יבין מה שיבין?
- אגב, כחיזוק לגישה שהכונה ל"רוח של אלוקים" ולא ל"רוח חזקה" אפשר להביא את הפסוק:
|
מִי תִכֵּן אֶת רוּחַ יְהוָה וְאִישׁ עֲצָתוֹ יוֹדִיעֶנּוּ. |
| -- ישעיהו מ, יג |
- שיתכן שמתייחס למסופר בפירקנו. עוד דבר: בכל הפסוקים עד פסוק יא, המילה "אלהים" מופיעה פשוטה כמשמעה, לא נראה לי שרק בפסוק ב יש לתת לה משמעות אחרת. Ori229
תהו ובוהו
עריכה- תהו ובהו – שממה וריקנות. ז"א יש פה כפילות ולא רק שממה.
- Ori229:איך לדעתך צריך לפרש?
- כפי שכתבתי (וכמדומני זה גם ברש"י) הפירוש: שממון וריקנות (ואולי ההבדל בין המילים הוא בעניין הטבע הצחיח ובעניין הריקנות מבעלי חיים)יודא
- בסדר. אתה מוזמן לשנות ל"שממון וריקנות". אוֹרי
תהום
עריכה- תהום- עיין פירוש שד"ל, זה לא אותו ריק.
- Ori229:עדיף לפרש "על פני המים הרבים שמילאו את העולם" ?
- תהום זוהי השכבה העליונה של המים (או האוקיינוס הפשוט) בשאר הדתות זו הייתה האלה "תהום", אלת המים כנראה, שנלחמה בבורא וניצחה אותו. גם ביהדות יש מעט רמזים לכך (בעניין שרו של הים) אבל פשטם של פסוקים מורה שזהו האוקיינוס הטבעי, הפיזי. בעניין הביאור הספיצפי איני יכול לדייק כרגע. שהרי בסופו של דבר אלו המים שמדוברים בהמשך: ז"א וחושך על פני המים ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. אבל אז תהיה כפילות "מעצבנת"- לשיפוטך. יודא
- גם לדעתי הכוונה למים רבים (ראו גם ביאור:תהום). לגבי הכפילות, ייתכן ש"תהום" הכוונה למים העמוקים (קרוב ללשון ימינו), ו"מים" הכוונה לשכבה העליונה שלהם --אראל סגל 07:50, 16 באפריל 2008 (IDT)
- תהום זוהי השכבה העליונה של המים (או האוקיינוס הפשוט) בשאר הדתות זו הייתה האלה "תהום", אלת המים כנראה, שנלחמה בבורא וניצחה אותו. גם ביהדות יש מעט רמזים לכך (בעניין שרו של הים) אבל פשטם של פסוקים מורה שזהו האוקיינוס הטבעי, הפיזי. בעניין הביאור הספיצפי איני יכול לדייק כרגע. שהרי בסופו של דבר אלו המים שמדוברים בהמשך: ז"א וחושך על פני המים ורוח אלוהים מרחפת על פני המים. אבל אז תהיה כפילות "מעצבנת"- לשיפוטך. יודא
- כמדומני שכן הוא בשד"ל והוא מסיים בערך כך: ומראה זה מבהיל, חושך גם למטה (תהום) וגם למעלה (מעל המים). יודא 13:30, 16 באפריל 2008 (IDT)
רוח אלהים
עריכהאמנם שד"ל ושפינוזה פירשו את המושג כ"רוח חזקה" אך הדבר קשה מאד:
1. הקישור בין "מרחפת" שמשמעו מרפרף, או תנועת הרוח העדינה, אינו מתאים ל"חזקה".
2. גם הביטוי "על פני המים" אינו מתאים ל"חזקה" (אבל מתאים מאד למרחפת) והיה צריך להיות כתוב "במים".
3. מדוע לא כתוב שהמים געשו או סערו, אם כל זה בא לשם כך? (דאל"כ מה אכפת לי שהייתה רוח חזקה?)
לכן נראה כך:
הביטוי "רוח" לא קאי אאלוהים וכאילו כתוב כך: "והארץ הייתה תהו ובהו וחושל על פני תהום ורוח" ז"א שהיה מעל התהום (האוקיינוס) חושך ורוחות נשבו. "אלוהים מרחפת על פני המים" וצ"ל מרחף במקום "מרחפת". וכאילו המחבר יצר פה כפילות: כשאלוהים ברא את העולם וריחף מעל פני המים ע"מ לשנותו, היה שם רוח וחושך וכו' ומעומס הפס' יצא לא כ"כ מבורר.
- אני לא חושב שאנחנו יכולים להחליט בוודאות על סמך השימוש המודרני במילה "מרחפת." ייתכן ובתנ"ך שימשה המילה במשמעות שונה מעט. בנוסף, הטעמים מחברים את "ורוח" עם המשך הפסוק. נחום 23:09, 21 בנובמבר 2007 (IST)
- אבל ישנו פסוק המשתמש במילה מרחף כפירושנו אנו והוא "על גוזליו ירחף", ועוד איני רואה מה הטעמים יש להם חשיבות שוודאי הם מאוחרים מאד, ובאו רק מתקופת הגאונים (עיין בזה למשל בספר הויכוח על חכמת הקבלה ועל קדמות ספר הזוהר והטעמים משד"ל יום שלישי). אני יודע שזהו לכאורה "פירוש נועז" אבל ככה נראה לי פשוטו. יודא
- פיסוק הטעמים הוא הלכה למשה מסיני, ראה נדרים לז ב ומגילה ג א.
- באשר ל"על גוזליו ירחף", ערבך ערבא צריך. -- נחום 03:17, 17 באפריל 2008 (IDT)
- אבל ישנו פסוק המשתמש במילה מרחף כפירושנו אנו והוא "על גוזליו ירחף", ועוד איני רואה מה הטעמים יש להם חשיבות שוודאי הם מאוחרים מאד, ובאו רק מתקופת הגאונים (עיין בזה למשל בספר הויכוח על חכמת הקבלה ועל קדמות ספר הזוהר והטעמים משד"ל יום שלישי). אני יודע שזהו לכאורה "פירוש נועז" אבל ככה נראה לי פשוטו. יודא
ממה שהבאת זה רק חיזק אותי, שמרחף הכוונה (לפי הדעה השנייה) בעדינות הרוח, נוגע לא נוגע (כלשון המדרש ורש"י) ופירוש שד"ל הוא שונה מעט. יודא 13:30, 16 באפריל 2008 (IDT)
- לענ"ד כל הדיון הזה מיותר, מאחר ו"מעשה בראשית" הוא מן הדברים שאין לרב למוסרם לתלמידו אלא אם היה חכם ומבין מדעתו, ורוח האלהים היא מן הדברים שעליהם נאמר שאסור לנו לשאול "מה לפנים ומה לאחור". -- נחום 03:23, 17 באפריל 2008 (IDT)