פַּעַם אַחַת דִּבֵּר עִמִּי מֵעִנְיַן מִאוּס תַּאֲוָה הַיָּדוּעַ. וְאָמַר אָז: מִי שֶׁמְּהַרְהֵר בְּהִרְהוּרֵי נִאוּף הוּא שׁוֹטֶה. כִּי הֲלֹא אֲפִלּוּ אִישׁ פָּשׁוּט שֶׁקּוֹרִין 'בַּעַל הַבַּיִת' הוּא גַּם כֵּן אֵינוֹ חָפֵץ שֶׁיִּהְיֶה נִתְפָּס ח"ו בְּעִנְיָן זֶה; אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ יְרֵא חֵטְא כְּלָל, עַל כָּל פָּנִים בְּוַדַּאי אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בִּזָּיוֹן בָּזֶה שֶׁיִּתְפְּסוּ אוֹתוֹ עִם אִשָּׁה אַחֶרֶת. וְאִם כֵּן לָמָּה לוֹ לְהַרְהֵר וּלְצַעֵר נַפְשׁוֹ בְּחִנָּם?! (וּכְבָר מְבֹאָר שֶׁהַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָה כִּרְצוֹנוֹ וְכוּ'. עַיֵּן בַּסְּפָרִים הַנִּדְפָּסִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת מִזֶּה וְיֶעֱרַב לְךָ לָעַד אִם תִּרְצֶה לְקַבְּלָם בֶּאֱמֶת):