שיחות הר"ן/רצה
שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בִּתְפִלָּה, שֶׁאֲפִלּוּ אִם הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהוּא, אַף עַל פִּי כֵן יְחַזֵּק וִיאַמֵּץ אֶת לְבָבוֹ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְאָמַר שֶׁיַּחֲשֹׁב בְּלִבּוֹ: הֲלֹא אִם אֲנִי רָחוֹק בְּעֵינַי מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּל כָּךְ מֵחֲמַת רִבּוּי עֲווֹנוֹתַי, אִם כֵּן אַדְּרַבָּא! עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַל יָדִי דַּיְקָא, כִּי הֲלֹא אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (כְּרִיתוֹת ו:):"'כָּל תְּפִלָּה שֶׁאֵין בָּהּ מִתְּפִלַּת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ תְּפִלָּה, וְיַלְפִינָן מִקְּטֹרֶת שֶׁהָיָה בָּהֶם חֶלְבְּנָה". וְאִם כֵּן, אִם אֲנִי בְּעֵינַי כְּפוֹשֵׁעַ יִשְׂרָאֵל ח"ו, אִם כֵּן אַדְּרַבָּא, כָּל שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה עַל יָדִי דַּיְקָא וכנ"ל; וּבְוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בְּיוֹתֵר לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְלִבְטֹחַ בְּחַסְדֵּי ה' שֶׁיִּשְׁמַע וִיקַבֵּל גַּם אֶת תְּפִלָּתִי. כִּי אַדְּרַבָּא דַּיְקָא עַל יָדִי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַתְּפִלָּה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְהַקְטִיר קְטֹרֶת בְּלֹא חֶלְבְּנָה. נִמְצָא שֶׁגַּם חֶלְבְּנָה הִיא שְׁלֵמוּת הַקְּטֹרֶת וּכְמוֹ כֵן הוּא לְעִנְיַן תְּפִלָּה וכנ"ל, שֶׁבְּלֹא תְּפִלָּתִי הַגָּרוּעַ הַמִּצְטָרֶפֶת לִתְפִלַּת יִשְׂרָאֵל לֹא הָיָה שְׁלֵמוּת לְהַתְּפִלָּה, כְּמוֹ קְטֹרֶת בְּלֹא חֶלְבְּנָה וכנ"ל: