שיחות הר"ן/רפג
שמעתי בשמו שאמר לענין בני הנעורים, שעל פי הרב מבלבל אותם בתפלתם מחמת שלא זכו להתקדש כראוי בקדשת הזווג. ועל כן כשעומדין אחר כך להתפלל קשה עליהם מאד להתפלל. והוא זכרונו לברכה הזהיר על זה כמה פעמים לבלי לפל בדעתו מזה כלל. ומה דהוה הוה. ובשעת התפלה צריכין לשכח הכל לגמרי ולהתגבר להתפלל בשמחה כראוי תמיד איך שהוא. ואמר שעל זה הצטער אבא בנימין על תפלתי שתהא סמוכה למטתי, מטה הוא לשון זווג, וזהו על תפלתי שתהא סמוכה למטתי, שאוכל להתפלל אחר כך בסמוך מיד ולא יבלבל הענין הזה את תפלתי כלל: