שיחות הר"ן/רמו
הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל עַל אֲכִילָתוֹ, וְהָיָה מִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא לְהַכְנִיס הַדָּבָר שֶׁאוֹכֵל לְתוֹךְ הַפֶּה וְהַחֵךְ, רַק הָיָה מַכְנִיס בֵּין שִׁנָּיו וְהָיָה לוֹעֲסוֹ שָׁם בְּלִי סִיּוּעַ הַחֵךְ. וּמִי שֶׁאוֹכֵל כָּךְ, כִּמְעַט שֶׁאֵין מַרְגִּישׁ שׁוּם טַעַם בַּאֲכִילָתוֹ. וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר עִנְיָן זֶה בִּכְתָב, אַךְ הַמְעַיֵּן יָבִין זֹאת מֵעַצְמוֹ.
וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁבֹּר תַּאֲוַת אֲכִילָה בְּתַכְלִית, שֶׁלֹּא יְקַבֵּל שׁוּם תַּעֲנוּג מֵאֲכִילָתוֹ, עַל יְדֵי עֵצָה זֹאת בְּנָקֵל יִזְכֶּה לָזֶה: