שָׁמַעְתִּי מֵר”א מִטֶּעפְּלִיק שֶׁאָמַר לוֹ לְעִנְיַן מַה שֶּׁרְצוֹן רַבֵּנוּ ז”ל לֹא הָיָה שֶׁיִּהְיֶה מְלַמֵּד כַּנַּ”ל, וְהוּא הוֹכִיחַ לוֹ שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לִהְיוֹת מְלַמֵּד וְסִפֵּר לוֹ בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז”ל שֶׁמְּסַפְּרִים בִּשְׁמוֹ שֶׁטּוֹב לִהְיוֹת מְלַמֵּד. עָנָה וְאָמַר רַבֵּנוּ ז”ל: אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב ז”ל אָמַר כָּךְ; וַאֲפִלּוּ אִם אָמַר כָּךְ, כָּל צַדִּיק הַדּוֹר יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת גְּדָרִים וּלְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם כְּפִי אוֹתָן הַדּוֹרוֹת, וַאֲנִי אוֹמֵר עַתָּה שֶׁטּוֹב לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שֶׁלֹּא לִהְיוֹת מְלַמֵּד (וְסִפֵּר לִי הַנַּ”ל בְּשִׁנּוּי לָשׁוֹן מִזֶּה, אַךְ זֶהוּ הַיּוֹצֵא מִדְּבָרָיו).

וּפַעַם אַחַת דִּבֵּר עִם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהָיָה מְלַמֵּד, וְשָׁאַל אוֹתוֹ: כַּמָּה יֵשׁ לְךָ שְׂכַר לִמּוּד לִזְמַן? הֵשִׁיב לוֹ: כָּךְ וְכָךְ. וְחִשֵּׁב עִמּוֹ כַּמָּה עוֹלֶה עַל יוֹם, בְּוַדַּאי עוֹלֶה סַךְ מֻעָט מְאֹד. וְאָמַר לוֹ: אִם כֵּן תַּחֲשֹׁב עוֹד כַּמָּה עוֹלָה עַל שָׁעָה אַחַת שְׂכַר־לִמּוּד, בְּוַדַּאי לֹא יַעֲלֶה כִּי אִם דְּבַר־שִׁבּוּשׁ; אִם כֵּן, כְּשֶׁאַתָּה מְבַטֵּל שָׁעָה אַחַת מִלִּמּוּדְךָ, אַתָּה אוֹבֵד עוֹלָם הַבָּא בִּשְׁבִיל דְּבַר־שִׁבּוּשׁ בִּשְׁבִיל גָּדוֹל [סוג מטבע] אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם. אֲבָל כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה מַשָּׂא וּמַתָּן וְתִגְזֹל חָלִילָה אֶת חֲבֵרְךָ בְּהַמַּשָּׂא וּמַתָּן אֵיזֶה דְּבַר שִׁבּוּשׁ גָּדוֹל אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם עַל יְדֵי אֵיזֶה אֹנֶס, מֵחֲמַת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִזָּהֵר וּלְדַקְדֵּק עַל פְּרוּטָה אַחַת, בְּוַדַּאי יִמְחַל לְךָ. אֲבָל הַשָּׁעָה שֶׁאַתָּה מְבַטֵּל מִלִּמּוּדְךָ, בְּוַדַּאי אֵין הַבַּעַל־הַבַּיִת מוֹחֵל לְךָ בְּשׁוּם אֹפֶן: