שיחות הר"ן/נב
מכל הדברים צועק כבוד השם יתברך, כי "מלא כל הארץ כבודו" (ישעיהו ו', ג'), ואפילו מסיפורי הגויים צועק גם כן כבוד השם יתברך, כמו שכתוב (תהלים צ"ו, ד'): "ספרו בגוים את כבודו", שאפילו בסיפורי הגויים צועק כבוד השם יתברך, כי כבודו יתברך צועק תמיד וקורא ומרמז להאדם שיקרב אליו יתברך והוא יתברך יקרב אותו ברחמים באהבה ובחיבה גדולה.
וזה שהאדם נתלהב לפעמים בתוך תפילתו ומתחיל להתפלל בהתלהבות וחשק גדול ותפילתו שגורה ומרוצה בפיו - זהו אור השם יתברך בעצמו כביכול שנתלבש בו וקורא אותו לעבודתו יתברך, כי זה ההתלהבות שהאדם מתלהב בתפליתו זה בחינת השם יתברך בעצמו כביכול, בחינת "הוא תהלתך והוא אלקיך" (דברים י', כ"א), שהוא יתברך הוא בעצמו התהילה והתפילה, ולפעמים האדם מתפלל לפני השם יתברך כביכול.
וגם כשהשם יתברך מסתלק ומתרחק חס ושלום מן האדם, הוא צריך גם כן להתפלל ולהשליך התפילות אחריו יתברך בחינת "השלך על ה' יהבך" (תהלים נ"ה, כ"ג), שצריך לזרוק ולהשליך אחריו יתברך תפילות כשהוא מסתלק ומתרחק מן האדם. וזה בחינת זכאה מאן דידע לזרקא חצין וכו' המובא בתיקונים (בדף כט.) שצריך לזרוק אחריו יתברך תפילות, כנזכר לעיל: