שיחה:שולחן ערוך אורח חיים רה ד

במשנ"ב סקי"ז: "(יז) מפני כך - ושומשמין שטחנן נשתנית ברכתן מפה"א לשהכל מפני שאין צורתן עליהן כלל [מ"א]. ודעת האע"ו דאפי' טחנן מברך בפה"א אם לא שעשה מהן משקין דאז ברכתן שהכל והובא בשע"ת:"

ואף שתמרים שמיעכן מחלוקת הפוסקים לעיל רב ז, אולי כאן הוי כבשמים שחוקים שבסימן רג ז, שאפילו אם לא מינכר צורתם מברך את ברכתם הראויה, שכך דרכם כמש"כ שם המשנ"ב.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

ונראה לענ"ד הקטן, שבימינו שעיקר אכילת שומשמין הוא ע"י ריסוק במאכל הנקרא "טחינה", מברך עליו בפה"א, כמו שנתבאר שם במשנ"ב ובה"ל. ובזמן השו"ע ונושאי כליו לא היה הדרך לאוכלן כן, ולכן נחלקו בזה המ"א והאע"ו; ואפשר שמחלוקתם תלויה במחלוקת הפוסקים שהזכיר קודמי בתמרים וכיו"ב.--נחום - שיחה 04:36, 22 בפברואר 2016 (IST)

אני מסכים עם מה שכתבת לגבי טחינה בימינו, לפי"ד השו"ע בבשמים כתושים. אך בעיקר המחלוקת בין המ"א להאע"ו, לא נראה שנחלקו באותה מחלוקת כמו בתמרים, שהרי שם מכריע המשנ"ב שיברך שהכל, ולגבי ברכה אחרונה כותב שם שיראה לקחת מזה ומזה וכו' עיין שם. ויותר נראה שנחלקו האם מה שהיה אז הדרך לאוכלן בטחינה זה חשיב כבשמים או כתמרים, היינו האם אפשר להחשיב טחינה זו כדבר שדרכו בכך או לא. ולפ"ז למ"א שמברך שהכל, מ"מ לעניין הברכה אחרונה הדין כמו בתמרים, שיקח מזה ומזה וכו', כך אולי.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.