שיחה:ספורנו על דברים טז

אם מישהו רוצה לעצב ולהעביר לספורנו/דברים/טז מוזמן

פסוק א שָׁמור אֶת-חדֶשׁ הָאָבִיב. שָׁמור בְּהַתְמָדַת הַשְׁגָּחָה שֶׁיִּהְיֶה נִיסָן "חדֶשׁ הָאָבִיב", עַל-יְדֵי עִבּוּרֵי הֶחֳדָשִׁים וְהַשָּׁנִים, שֶׁיְּכַוְּנוּ בָּהֶם שְׁנֵי הַלְּבָנָה עִם שְׁנֵי הַחַמָּה.

וְעָשִׂיתָ פֶּסַח. בְּעֶרֶב חַג הַמַּצּות.

כִּי בְּחדֶשׁ הָאָבִיב הוצִיאֲךָ. כִּוֵּן וְרָצָה שֶׁתִּהְיֶה יְצִיאָתְךָ בְּעֵת שֶׁנִּשְׁלָם הַחִדּוּשׁ שֶׁל אָבִיב, וְהוּא הַנִּגּוּד בִּהְיות טָלֶה אֱלהֵי מִצְרַיִם עִם הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתו, וְהַיָּרֵחַ בְּנִגּוּדו.

לָיְלָה. כִּי אותו הַנִּגּוּד הָיָה אָז בַּלַּיְלָה. וּבִהְיות שֶׁאֵין קָרְבַּן בַּלַּיְלָה הֻצְרַךְ לְהַקְדִּים הַקְרָבָתו בַּיּום הַקּודֵם לְאותו הַנִּגּוּד, וּלְזִכְרון זֶה קָבַע כֵּן לְדורות.

פסוק ב וּבָקָר. לְקָרְבַּן חֲגִיגָה, אַף-עַל-פִּי שֶׁלּא נַעֲשָׂה זֶה עִם פֶּסַח מִצְרַיִם.

פסוק ג לא-תאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים. אַף-עַל-פִּי שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם הָיָה אִסּוּר חִמּוּצו יום אֶחָד, כְּמו שֶׁהִזְכִּירוּ רַזַ"ל.

תּאכַל-עָלָיו מַצּות. שֶׁבִּהְיות קָרְבַּן זִכְרון הַגְּאֻלָּה שֶׁהָיְתָה בְּרֶגַע קָטָן, אֵין רָאוּי לֶאֱכל עִמּו חָמֵץ, שֶׁהוּא צָרִיךְ עִכּוּב בַּעֲשִׂיָּתו, מִלּוּשׁ בָּצֵק עַד חֲמֵצְתּו.

לֶחֶם ענִי. לֶחֶם שֶׁהָיוּ אוכְלִים בְּעָנְיָם, וְשֶׁלּא הָיָה לָהֶם פְּנַאי לְהַשְׁהות עִסָּתָם עַד שֶׁתֶּחְמַץ, מִפְּנֵי נוגְשִׂים אָצִים.

כִּי בְחִפָּזון יָצָאתָ. וְהַטַּעַם לְהַזְכִּיר חִפָּזון הַלֶּחֶם הוּא, כִּי תְּמוּרַת אותו חִפָּזון הָענִי, הָיָה לְךָ אַחַר כָּךְ חִפָּזון הַגְּאֻלָּה, כְּעִנְיַן "וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂון" (ירמיה לא, יב).

לְמַעַן תִּזְכּר אֶת-יום צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כּל יְמֵי חַיֶּיךָ. וְהַטַּעַם שֶׁצִּוִּיתִי לְהַתְמִיד הַהַשְׁגָּחָה עַל שֶׁיִּהְיוּ שְׁנות הַלְּבָנָה מְכֻוָּנות עִם שְׁנות הַחַמָּה עַל-יְדֵי הָעִבּוּרִים, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִיסָן חדֶשׁ אָבִיב, וְלא צִוִּיתִי לִמְנות לְחָדְשֵׁי חַמָּה שֶׁהֵם בִּלְתִּי צְרִיכִים לְעִבּוּר, הוּא כְּדֵי שֶׁתִּזְכּר יְצִיאַת מִצְרַיִם "כּל יְמֵי חַיֶּיךָ", שֶׁבְּכָל עִבּוּר חדֶשׁ וְעִבּוּר שָׁנָה שֶׁתַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִיל שֶׁיִּהְיֶה נִיסָן חדֶשׁ הָאָבִיב, תִּזְכּר שֶׁזֶּה הוּא בִּשְׁבִיל יְצִיאַת מִצְרַיִם.

פסוק ד וְלא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאר בְּכָל-גְּבֻלְךָ שִׁבְעַת יָמִים. אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה לא הֻצְרַךְ בְּפֶסַח מִצְרַיִם.

וְלא-יָלִין מִן-הַבָּשָׂר. שֶׁלּא תַּחְשׁב שֶׁנֶּאֱסַר הַנּותָר בְּפֶסַח מִצְרַיִם בִּלְבַד, מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ יוצְאִים אָז מִשָּׁם בְּחִפָּזון, כְּדֵי שֶׁלּא יִשָּׁאֵר מִמֶּנּוּ בְּיַד גּויִים.

פסוק ה לא תוּכַל לִזְבּחַ אֶת-הַפָּסַח. אַף-עַל-פִּי שֶׁפֶּסַח מִצְרַיִם נַעֲשָׂה בְּזוּלַת מִזְבֵּחַ וּבְזוּלַת מִקְדָּשׁ, לא יֵעָשֶׂה כֵּן לְדורות.

פסוק ח וּבַיּום הַשְּׁבִיעִי עֲצֶרֶת. נֶעֶצְרוּ בּו יִשְׂרָאֵל יַחְדָּו לַעֲבודַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וְשָׁרוּ לו שִׁירָה בַּשְּׁבִיעִי שֶׁל חַג הַמַּצּות, לְפִיכָךְ נִקְדַּשׁ אותו הַיּום.

לא תַעֲשֶׂה מְלָאכָה. כִּי לוּלֵא זֶה, לא הָיָה הַשְּׁבִיעִי קָדושׁ כְּלָל, כְּמו שֶׁהוּא הָעִנְיָן בְּחַג הַסֻּכּות, שֶׁאֵין הַשְּׁבִיעִי שֶׁלּו מִקְרָא קדֶשׁ.

פסוק ט מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה. בְּקָמַת שְׂעורֵי הָעמֶר, כִּי הַשְּׂעורָה אָבִיב, וּמִן הָאָבִיב עַד הַקָּצִיר תִּסְפּר שִׁבְעָה שָׁבוּעות חֻקּות קָצִיר.

פסוק יא וְהַגֵּר וְהַיָּתום וְהָאַלְמָנָה. יִשְׂמְחוּ בְּחַג הַקָּצִיר בְּלֶקֶט וּפֵאָה הַמְּצוּיִים בַּקָּצִיר, וְהִזְכִּירָם בְּעִנְיָן זֶה הֶחָג בְּפָרָשַׁת אֱמר (ויקרא כג, כב).

פסוק יב וְזָכַרְתָּ כִּי-עֶבֶד הָיִיתָ. שֶׁלּא הָיָה אָז שׁוּם מָמון שֶׁלְּךָ, כִּי 'מַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּו' (פסחים פח, ב).

וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אֶת-הַחֻקִּים הָאֵלֶּה. בִּנְתִינַת לֶקֶט וּפֵאָה לְרָצון לִפְנֵי ה', שֶׁהוצִיאֲךָ מִשָּׁם וְנותֵן לְךָ עשֶׁר וְהַנְּכָסִים.

פסוק יג בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ. בְּאָסְפְּךָ הַתְּבוּאָה אֶל בֵּיתְךָ מִן הַגּרֶן וּמִן הַיֵּקֶב.

פסוק יד וְהַגֵּר וְהַיָּתום וְהָאַלְמָנָה. יִשְׂמְחוּ בְּפֶרֶט וְעולְלות וּמַתְּנות פֵּרות הָאִילָן.

פסוק טו כִּי יְבָרֶכְךָ. שֶׁיִּהְיֶה לְךָ אָסִיף מְרֻבֶּה, וְלַעֲנִיִּים יִהְיוּ מַתָּנות מְרֻבּות.

וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. תִּהְיֶה שָׂמֵחַ בִּלְבַד, וּבְשִׂמְחָתְךָ לא יִתְעָרֵב עִצָּבון.

פסוק יז אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדו. לא שֶׁיִּתֵּן כּל אֲשֶׁר לו וְיִצְטָרֵךְ הוּא לַבְּרִיּות כְּמַחְשְׁבות פְּתָאֵי הָאֻמּות כְּאָמְרָם ז"ל: הַמְבַזְבֵּז אַל יְבַזְבֵּז יותֵר מֵחמֶשׁ.

פסוק יח שׁופְטִים וְשׁוטְרִים. אַחַר הַמִּצְות לֶהָמון, צִוָּה עִנְיְנֵי מַנְהִיגָיו, וְהֵם הַשּׁופְטִים (טז, יח עד יז, א), וְהַמְּלָכִים (יז, יד עד כ), וְהַכּהֲנִים (יח, א עד ח), וְהַנְּבִיאִים (יח, יד עד כב), אֲשֶׁר בְּתִקּוּנָם יְתֻקַּן עִנְיַן הֶהָמון, וּבְקִלְקוּלָם יְקֻלְקַל, כְּמו שֶׁהֵעִיד הַנָּבִיא בְּאָמְרו "שָׂרֶיהָ בְּקִרְבָּהּ אֲרָיות שׁואֲגִים, שׁופְטֶיהָ זְאֵבֵי עֶרֶב, לא גָּרְמוּ לַבּקֶר, נְבִיאֶיהָ פּוחֲזִים אַנְשֵׁי בּוגְדות, כּהֲנֶיהָ חִלְּלוּ קדֶשׁ, חָמְסוּ תּורָה" (צפניה ג, ג-ד).

נותֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ. בִּ"שְׁעָרֶיךָ" שֶׁהוּא "נותֵן לְךָ", שֶׁתְּחַלֵּק "לִשְׁבָטֶיךָ", לא בְּמַה שֶּׁתִּכְבּשׁ חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאֵינו מִתְחַלֵּק לִשְׁבָטִים, כְּאָמְרָם זַ"ל: בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֵין אַתָּה מושִׁיב דַּיָּנִים בְּכָל פֶּלֶךְ וָפֶלֶךְ וּבְכָל עִיר וָעִיר', וְזֶה כְּמו בְּסוּרְיָא וְזוּלָתָהּ.

מִשְׁפַּט צֶדֶק. תְּהִי קַבָּלַת הַטַּעֲנות בְּאפֶן שֶׁיִּפְסְקוּ הַדִּין בְּצֶדֶק, 'שֶׁלּא יְהֵא רַךְ לָזֶה וְקָשֶׁה לָזֶה'.

פסוק כ צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדּף. כְּשֶׁתִּתֵּן לְךָ שׁופְטִים, אַתָּה, הַמְמַנֶּה אֶת הַשּׁופְטִים, בְּחַר אֶת הַיּותֵר שׁופְטֵי צֶדֶק, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בָּהֶם כָּל כָּךְ שְׁאָר תַּכְסִיסִים הָרְאוּיִים לְדַיָּן כְּמו שְׁלֵמוּת הַקִּנְיָן וּשְׁלֵמוּת הַגּוּף, כְּעִנְיַן "אַל תַּבֵּט אֶל מַרְאֵהוּ וְאֶל גְּבהַּ קומָתו" (שמואל-א טז, ז).

לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ. תִּצְטָרֵךְ לָזֶה יותֵר בָּאָרֶץ, כִּי חִסָּרון זֶה יִמְנַע הַיְרֻשָּׁה בָּהּ, כְּאָמְרו "בַּעֲון בִּצְעו קָצַפְתִּי" (ישעיה נז, יז).

פסוק כא לא תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה כָּל עֵץ. הֵבִיא שְׁלשָׁה דּומִים בְּעִנְיַן דְּבָרִים שֶׁהֵם נָאִים כְּפִי הַחוּשׁ, וְנִמְאָסִים מִפְּנֵי מוּמָם הָרוּחָנִי. רִאשׁונָה הִיא הָ"אֲשֵׁרָה", שֶׁהִיא לְנוי הֵיכָלות, וּמִכָּל מָקום הִיא נִמְאֶסֶת לַקּדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַּכְסִיס לַעֲבודָה זָרָה. וְכֵן נַקְדִּים הַעֲדָפַת הַצֶּדֶק הָרוּחָנִי לִשְׁלֵמוּת גּוּף הַדַּיָּן שֶׁהוּא חוּשִׁיִּי וְגַשְׁמִי.

שֵׁנִית הַ"מַּצֵּבָה" (פסוק כב), שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה לְרָצון קדֶם מַתַּן תּורָה, כְּאָמְרו "וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה" (שמות כד, ד). וְזֶה, כִּי הָיָה עִנְיָנָהּ כְּאִלּוּ הַמַּקְרִיב נִצָּב תָּמִיד לִפְנֵי הַקּדֶשׁ, כְּעִנְיַן "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד" תְּהִלִּים טז, ח, וְנָפְלוּ מִזּאת הַמַּדְרֵגָה בְּעִנְיַן הָעֵגֶל, כְּאומְרו שָׁם "כִּי לא אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ" (שמות לג, ג). וְכֵן יִקְרֶה בְּעִנְיַן זָקֵן שֶׁאֵין פִּרְקו נָאֶה שֶׁיָּצָא עָלָיו שֵׁם רַע בְּיַלְדּוּתו, כְּשֶׁתִּמְצָא זָקֵן וּפִרְקו נָאֶה.

שְׁלִישִׁית, הֵבִיא עִנְיַן הַ"מּוּם" (יז, א) הַנִּמְאָס, אַף עַל פִּי שֶׁתִּהְיֶה הַבְּהֵמָה יָפָה כְּפִי הַחוּשׁ וּשְׁמֵנָה שָׁוָה אֶלֶף זוּז, וְעִם כָּל זֶה הִיא נִפְסֶלֶת לַקּדֶשׁ מִפְּנֵי מוּם בִּלְתִּי מְחַסֵּר מִדָּמֶיהָ. וְיִהְיֶה שׁור שָׁוֶה סֶלַע, בִּשְׁבִיל הֱיותו תָּמִים, כָּשֵׁר לְקָרְבָּן. וְכֵן יִהְיֶה בְּזָקֵן בַּעַל מִדָּה מְגֻנָּה, כְּשֶׁתִּמְצָא שָׁלֵם מִמֶּנּוּ בְּמִדּות, אַף עַל פִּי שֶׁלּא יִהְיֶה עָשִׁיר וְנָאֶה כָּמוהוּ.