שיחה:מדרש משלי (בובר) יט א

המדרש מתייחס לשלושה פסוקים בפרק יט, ומקשר את כולם למידת התמימות:

• פסוק א - תמימות בין אדם למקום - "מי שהולך בתומו בעולם הזה לפני בוראו...";
• פסוק יד - תמימות בין איש לאשתו - "כל מי שמשלים ללכת בתום, הקב"ה מזמן לו חלק כמותו...";
• פסוק יז - תמימות בין אדם לחברו - "בשביל הצדקה שהם עושין עם העניים בתום..."

מידת התמימות

בסוף המדרש על פסוק יז ישנו קטע המדבר על לימוד תורה מתוך צניעות והסתפקות במועט - "פת במלח תאכל... ובתורה אתה עמל", והוא מסיים בצלע השניה של פסוק יז - "וגמולו ישלם לו". לכאורה נראה שאין קשר בין הקטע הזה לבין הצלע הראשונה של פסוק יז, המדבר על עזרה לעניים. אולי הקטע רומז לכך, שגם כדי לעסוק בחסד יש לחיות בצמצום ולהסתפק במועט. --אראל סגל • שיחה • כ"ה בכסלו ה'תשע"א 15:36, 2 בדצמבר 2010 (IST)