שיחה:ירושלמי שקלים א ו

תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק א' הלכה ו'

"נתן סלע ליטול שקל - חייב שני קולבנות" - מדוע שניים?
נסביר קודם מה העניין של קולבון. תיקנו חכמים להוסיף קצת על הערך המחוייב מדברי תורה. וזאת מפני שקיימת אי-וודאות מסויימת בערך המטבעות שבמחזור, בגלל דיוק מוגבל בתהליך הייצור, שחיקה בגלל השימוש, וכיו"ב. אם אתה חייב לתת ערך מסויים מדברי תורה ואתה נותן סתם מטבע בעל ערך נקוב מתאים, יש חשש שהמטבע שלך במקרה שוקל קצת פחות מהערך שאתה חייב. לכן תקנו חכמים להוסיף קצת ('קלבון') כדי להיות בצד הבטוח ולפצות על אי-הוודאות הקיימת בערך המטבע.
כדי להבין את המקרה הנדון נסביר כי סלע של ימי המשנה שווה שני שקלים של ימי המשנה. המידה של שקל האמורה בתורה היא בעצם סלע של ימי המשנה. כלומר החיוב מהתורה לתת מחצית השקל הוא בעצם מחצית הסלע שזה שווה לשקל אחד של ימי המשנה. אומרת המשנה שאם במקום לתת שקל הוא נתן סלע (שווה שני שקלים) ולקח בחזרה עודף של שקל אחד, הרי שהוא חייב בשני קולבנות.
נשאלת השאלה - מדוע שניים? ובכן, על פי ההסבר שניתן לעיל למשמעות הקלבון, הסיבה היא מתימטית גרידא והיא באה לפצות על המקרה הגרוע (worst case), או הקצה העליון, בהערכת אי-הוודאות במקרה של תהליך המורכב משני שלבים: 1) נתינת סלע 2) קבלת עודף של שקל. כאשר נתת סלע, יכול להיות שזה היה למעשה סלע פחות קלבון, וכאשר לקחת בחזרה עודף של שקל, יכול להיות שזה היה בעצם שקל ועוד קלבון. כך שבפעולה המורכבת הצטברה שגיאה של שני קולבנות לטובתך (במקרה הגרוע)! לכן אומרת המשנה שעליך לתת שני קולבנות כדי לצאת ידי חובת נתינת השקל.
ועינינו תחזינה מישרים.
Shmuel Benezra (שיחה) 14:27, 30 בנובמבר 2018 (IST)

יפה מאד. מאיפה ההסבר בתחילת דבריך לגבי הקלבון כפיצוי לאי-ודאות? (עד כמה שזכור לי, הרמב"ם פירש שהקלבון הוא עמלה לחלפן) --אראל סגל • שיחה • כ"ג בכסלו ה'תשע"ט