שיחה:חבל נחלתו יד יג
בקשר למה שנתבאר בסוף שדעת הקצוה"ח (למכור החמץ באודיתא) לא נתקבל ע"י האחרונים, הדין עמהם שהרי אודיתא מועיל מטעם אדם נאמן על עצמו כמאה עדים לרעתו, כמבואר בכריתות יב ב. ובמילא אם מודה שחייב ממון לחבירו או שחפץ שלו שייך לחבירו ואין חבירו צריך לשלם עתה בעבורו, הרי"ז מועיל מטעם הנ"ל. אבל במכירה שאין זה לרעתו כלל כיון שמקבל מעות, ובפרט במכירת חמץ דזבינא דרמי על אפי' היא. ולהעיר ממ"ש בשו"ע הרב הלכות גזלה וגנבה סעיף ב "כיון שהתשלומין יפין מהגזלה הרי זה זכות להנגזל", ע"ש היטב. וכ"ש בנדו"ד.