שיחה:ברכת המוציא לחם מן הארץ

״ לפני אכילת לחם אומר:

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ:״

כן הלכה אך ירא שמיים מוציא עצמו ממחלוקת ומברך ״מוציא לחם מן הארץ״ בלא ה"א.---- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת יעקב ארנסט (שיחה | תרומות | מונה) ששכח/ה לחתום. (ע"פ סוגיא בירושלמי)

ולעניות דעתי הקצרה והמעוטה, אין כדאי לשנות ממטבע שטבעו חכמים, "המוציא" בה"א. וירא שמים יפסיק בין תיבת "לחם" לתיבת "מן", שלא תיבלע המ"ם.--נחום - שיחה 10:52, 27 באפריל 2022 (IDT)

הלכה כבבלי. והבבלי פוסק בפירוש אחרת ברכות לח ב. שלום אורי • שיחה • כ"ו בניסן ה'תשפ"ב • 11:52, 27 באפריל 2022 (IDT)

הלכה והידור מצווה שונים ומוציא יותר טוב כי בכך מוציא עצמו מידי מחלוקת ואין בזה שינוי מטבע שקבעו חכמים כי מעצם המחלוקת רואים שלא קבעו בדבר ברכה ורבי שמעון בר רב זביד היה גדול ובקי בברכות ובירך ״מוציא לחם״ בלא ה ואמרו לא משום שסבר כרבי נחמיה אלא להוציא עצמו מן המחלוקת ובכלל אין הלכה כמה שהבאת בעניין שינוי כלל למה שכתב אדמו״ר הצמח צדק שקיימא לן כרבי מאיר ודיי בכך -- הודעה זו נכתבה על ידי המשתמש/ת יעקב ארנסט (שיחה | תרומות | מונה) ששכח/ה לחתום.

צר לי אבל הפוסקים לא מסכימים איתך. כל הפוסקים כותבים לברך המוציא, מרמב"ם ועד שו"ע ונושאי כליו. ראה למשל בטור (קסז): "ויברך המוציא לחם מן הארץ ואע"ג דמוציא עדיף טפי דכ"ע מודו דלשעבר משמע וצריך לברך לשעבר ובהמוציא פליגי, אפיל הכי פסיק תלמודא המוציא."

להבא, חתום את דבריך באמצעות ארבעה סימני טילדה (~~~~) שאוטומטית יוסיפו את שמך ואת התאריך. שלום אורי • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשפ"ב • 01:30, 28 באפריל 2022 (IDT)

יעקב ארנסט, רבותינו וכל גדולי הדורות שעברו כולם ברכו המוציא בה"א, ואין כדאי לשנות ממנהגם, שהרי כלל גדול נקוט בידך, הלכה עוקבת את המנהג, וכל מקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג, ופוק חזי מאי עמא דבר. והעצה שכתבתי לירא שמים הרוצה להדר באמירת הברכה היא היותר מובחרת וראויה ומתוקנת, ראה לעיל בדבריי. בברכה, נחום - שיחה 07:42, 28 באפריל 2022 (IDT)

שוב שאפשר לא שחייב ואף פוסק לא יחלוק על רבי שמעון בר רב זביד ולזה הסכים גם הרב גדעון ויצמן יעקב ארנסט (שיחה) 09:58, 28 באפריל 2022 (IDT)

טעות בידך וביד כבוד הרב ויצמן, במחילה מכבוד תורתו. כל הפוסקים שעם ישראל נשען על פסיקתם פסקו דלא כרב שמעון בר זביד, עיין במקורות שהבאנו אני הקטן ושלום אורי לעיל, וכל עם ישראל כך נוהג דלא כרב שמעון בר זביד, וכל המשנה ממנהג שנהגו אבותינו ידו על התחתונה. ולא יראת שמים יש כאן אלא בורות, וכבר אמרו רבותינו "מברכותיו של אדם ניכר אם חכם הוא או בור".--נחום - שיחה 10:41, 28 באפריל 2022 (IDT)

שוב הלכה שיוצא ״בהמוציא״ אבל לא שאינו יוצא ״במוציא״ ומנהג כותב הרא״ש שמנהג ישראל הלכה הוא רק באופן המנהג הוא טוב והסכימו לו כל גדולי ישראל פה המנהג אינו טוב על פי שאמרתי שלא מסכימים לא רבנן החולקים על רב נחמן ואומרים לברך ״מוציא״ כרבי נחמייה ורבי שמעון בר רב זביד אף על פי שלא סבר הלכה כרבי נחמייה בכל זאת בירך ״מוציא״ להוציא עצמו ממחלוקת על אף שהיה בקיא בברכות קל וחומר לנו והם גדולים מכל הפוסקים וכל חכמי הדורות שאחריהם האמוראים הם רבותינו ואין אף חכם שלא יהיה שיוסיף על דבריהם או יחסר ומכל שכן לחלוק עליהם הפסוק אומר ״אל מוציאו ממצריים כתועפות ראם לו״

אז הבורות היא בך שאתה אומר שכל הפוסקים פוסקים נגד הפסוק רחמים על מי שאומר על רבי שמעון בר רב זביד שהגמרא עצמה העידה עליו שהוא בקי בברכות שהסובר כמותו הוא בור ונבער יעקב ארנסט (שיחה) 14:56, 28 באפריל 2022 (IDT)

יפתח בדורו כשמואל בדורו, ואנו אין לנו אלא דברי פוסקי רבותינו בדור שלנו, הלוא הם מרן רבינו עובדיה יוסף ז"ל, מו"ר רבי שלמה זלמן אויערבאך ז"ל, הרב ניסים קרליץ ז"ל, שר התורה רבי חיים קנייבסקי ז"ל, וממשיכי דרכם בדורנו, שראינו את כולם מברכים "המוציא" בה"א, ובוודאי לא נעלמו מעיניהם הזכות דברי רבי שמעון בר זביד ודברי הירושלמי, ולא אישמיט חד מינייהו לנהוג שלא כטור ושו"ע בזה, והלכה כבתראי, ודברים אלו פשוטים וברורים ואינם צריכים לפנים. והנוהג כאיזו מימרא בירושלמי או בבבלי או במדרש נגד הלכה פסוקה בטור ושו"ע אינו אלא מן המתמיהים.--נחום - שיחה 15:08, 28 באפריל 2022 (IDT)

ומכל מקום, כיון שעלתה סוגיא זו לפנינו, פטור בלא כלום אי אפשר, ימחל נא מר יעקב ארנסט ויעיין בדברי מרן הבית יוסף בד"ה "המוציא" בחציו השני של הדיבור שהביא שיש חילופי נוסחאות בנוסח התלמוד, ו"מוציא" לא משמע (בעיקר המשמעות) אלא חדא מינייהו (אלא ד"משמע נמי" במשמעות משנית כהצד השני), ולא ידעינין הי מינייהו דזה תלוי בנוסחת התלמוד, ו"המוציא" משמע (לרבנן דהלכתא כוותייהו) תרוייהו. ועל כן לאפוקי נפשין מספיקא (כיצד לכוון, אם לשעבר או להבא) נהגינן לברך "המוציא" בה"א, ותו לא מידי.--נחום - שיחה 15:52, 28 באפריל 2022 (IDT)

״אל מוציאו ממצריים כתועפות ראם לו״ו״כל תורה שאין לה בית אב אינה תורה״ והלכה כפסוק יעקב ארנסט (שיחה) 18:54, 28 באפריל 2022 (IDT)

המו7רים הלכה מתוך פסוקים או משניות, הרי אלו מבלי עולם.--נחום - שיחה 01:08, 29 באפריל 2022 (IDT)

מסופר על הגאון מווילנא שכשהוא עשה פדיון הוא עשה פדיון עם 6 כהנים למרות שכולם היה מיוחסים והיו כהנים ללא כל ספק עשה כן רבן אליהו הגדול להוציא עצמו מידי כל ספיקא אז אני שואל נחום מה רע לך בכך שאדם יוציא עצמו מידי מחלוקת של חכמים ורבי נחמיה ועוד שפה רבנן דירושלמי גם כן סברו שיש לברך ״מוציא״ בלא ה׳ על אף שמשתמע מתוך הסוגיא שגם הם מודים הלכה יוצא בהמוציא שאלת השאלות זאת אני מחכה במתח לתשובה על זה יעקב ארנסט (שיחה) 15:34, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

כי זה נגד המנהג וגם נגד פסק מרן בשו"ע וכל הפוסקים.--נחום - שיחה 15:36, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

אין לי התנגדות לדיונים הלכתיים, וידיעתי בנושא הנידון יחסית דלה, אבל אני לא מבין למה הדיון הזה קשור לדף שעליו הוא נסוב, שמטרתו אינה ללמד את העם הלכה, אלא לספק טקסט מן התפילה. אם מישהו סובר שיש להשמיט את האות ה', הוא יכול להעתיק את הטקסט למחשב האישי שלו ולשנות אותו שם. אם יש לדיון הזה מקורות מלבד סברות ומחקר מקורי, ניתן להוסיף אותו בערך בויקיפדיה על ברכת המוציא, בסוף הפסקה נוסח הברכה. עמד • שיחה • י"ט באב ה'תשפ"ב • 18:45, 15 באוגוסט 2022 (IDT)

המקור היחיד לטקסט הזה, כפי שהוא מוצג בוויקיטקסט, הוא סידור התפילה, ובכל סידורי התפילה הנוסח הוא עם ה'. נוסח זה משקף את הפסיקה והמנהג.--נחום - שיחה 19:42, 15 באוגוסט 2022 (IDT)