שולחן ערוך יורה דעה שטו א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

ספק בכור אין הבעלים צריכים ליתנו לכהן אלא ישהנו עד שיפול בו מום ויאכלנו ואסור בגיזה ועבודה ואם תקפו כהן אין מוציאין אותו מידו:

הגה: וי"א דמוציאין אותו מיד הכהן (טור בשם הרא"ש) וכן הלכתא ואפי' אם נתנו לו הישראל בטעות שהיה סבור שצריך ליתנו לו ואח"כ נודע לו צריך הכהן להחזיר לו (פסקי מהרא"י סימן קס"ו):

מפרשים

 

(א) ויאכלנו. מיהו חייב במתנות כהונה ממ"נ ודוקא בספק בכור אבל כשנסתפק בשנים איזהו מהן בכור והוצרך ליתן א' מהן לכהן השני פטור מן המתנות כיון דחליפיו ביד כהן עשו שאינו זוכה כזוכה כמו שנתבאר כל זה לעיל סי' ס"א ס"ק (י') [י"א]:

(ב) אין מוציאין. דהשתא ה"ל הישראל המוציא ועליו להביא ראיה:

(ג) וי"א דמוציאין כו'. שכיון שהישראל יש לו עכ"פ חזקה דטובת הנאה ליתנן למי שירצה בכל מקום שהוא הוא בחזקתו והכהן לעולם מוציא ועליו להביא ראיה:

(ד) וכן הלכתא. ולעיל סי' ס"א סעיף כ"ג לא כתב הרב דהכי הלכתא וע"ש ס"ק (י"ב) [י"ג] מה שכתבתי בזה:

(ה) ואפי' אם נתנו כו'. כלומר לא מבעיא תקפו בע"כ דמוציאין מידו אלא אפילו נתנן מעצמו צריך להחזיר לו דהוה נתינה בטעות:
 

וי"א דמוציאין. פי' הואיל שמתחלה לא בא לידו בהיתר לא מיקרי תפיסה הואיל והוא עצמו היה לו ספק בשעת תפיסה ועיין מ"ש מזה בסי' ס"א סעיף כ"א:
 

(א) ויאכלנו:    מיהו חייב במתנות כהונה ממ"נ וע"ל סי' ס"א ס"ב.

(ב) מידו:    דהשתא ה"ל הישראל המע"ה וי"א דמוציאין דכיון שהישראל יש לו עכ"פ חזקה דטובת הנאה ליתנו למי שירצה הרי הוא בחזקתו והכהן לעולם נקרא המוציא. ש"ך. והט"ז כ' דהטעם הוא הואיל ומתחלה לא בא ליד הכהן בהיתר והוא עצמו היה לו ספק בשעת תפיסה לכך מוציאין מידו וע"ל סי' ס"א סכ"ג.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש