שולחן ערוך יורה דעה שא יג
<< · שולחן ערוך יורה דעה · שא · יג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה
שולחן ערוך
ערדילרין (פירוש: כלי שלובשין אותו תחת המנעל ויש שעושין אותן של צמר כנגד העקב אין בהם משום כלאים דקשין הן) (מפי' רש"י בשם תשובת הגאונים) -- אין בהם משום כלאים:
- הגה: מנעל שהוא כלאים ואין לו עקב מותר ללבשו שעור הרגל קשה ואינו נהנה כשאר עור הגוף (טור):
מפרשים
ש"ך - שפתי כהן
(יב) ערדילרין כו'. ומנעל שאין לו עקב עיין בטור וב"י ושאר אחרונים ביאורן:
ט"ז - טורי זהב
ערדילרין כו'. בטור כתוב וז"ל ופירשו הגאונים רגילין ללבשן תתת מנעליהן וטולין עליהן עור של תיש מעובד תחת קרקעותיהן וכנגד העקב של רגל יש שעושין אותו של צמר אין בו משום כלאים לפי שהעקב קשה ואינו מתחמם עכ"ל. והקשה בדרישה דהא איתא בסעיף ג' בגד גדול וכלאים מצד אחד אסור אפילו צדו השני כו' ולמה מותר כאן ליהנות שאר הרגל מזה שיש כלאים בעקב והאריך בתירוצים ולע"ד נראה דלא קשה מידי דכל שהוא מלבוש דוקא אמרו כן כמ"ש לעיל סעיף י' דכל מלבוש שהוא רך אסור אע"פ שאינו מתחמם וכל שאינו מלבוש אין אסור אלא דוקא במתחמם מש"ה כאן אין שם מלבוש על זה כיון דלמטה מוטלה בעור רק שכנגד העקב יש צמר ואי היה מחמם היה אסור מכח החימום על כן התירו בזה שאין שם חימום ואינו בגד ובזה מתורץ נמי לשון הרמב"ם שמביא הטור והעתיקו רמ"א כאן מנעל שהוא כלאים ואין לו עקב מותר ללבשו שעור הרגל קשה ואינו נהנה כשאר עור הגוף עכ"ל והקשו רבים למה כתב ואין לו עקב ולפמ"ש אתי שפיר דלפי הנראה הוא ממש כהמנעלים שלנו שקורין פאנטאפלי"ן דהיינו שסביב העקב של הרגל אין שם עור מנעל כלל ע"כ התירו לתת כלאים תחת העור המנעל ממעל לרגל וכן תחתיו במקום שהרגל עומד עליו והטעם הוא כדלעיל שכאן אין שם בגד על הכלאים שיש במנעל שהרי סביב העקב אין שם כלום דאלו היה שם ג"כ בגד היה אסור מצד שהוא לבוש אבל עכשיו אין איסור אלא מכח חימום וברגל כולו אין שום חימום וכן נהגו לצאת בפאנטאפלי"ן שיש שם בגד מבפנים בכל צדדיו אף שתפרו עובד כוכבים בחוט פשתן והוא מטעם דפרישית אבל אם עשה כן במנעל דהיינו שגם כנגד סביב העקב יש עור המנעל וגם שם תפור בבגד אסור מטעם בגד כלאים דאנו חושבין הבגד שתפור בפנים כאלו הוא בגד בפני עצמו בלא עור המנעל כנ"ל ובדברי מו"ח ז"ל נשמט כאן טעות בקולמסו שכתב וקא משמע לן רבותא דאע"פ שאין לו עקב אסור כו' דאדרבה מותר הוא ואין כאן רבותא וכך הם דברי הב"י שכתב דכל שיש לו עקב דמחזי כמלבוש כו' ולא כתב דהוי מלבוש ממש כיון שהוא מכוסה בעור וכמו שכתבתי:
באר היטב
(יב) כלאים: כתב הט"ז דבדרישה הקשה הא בס"ג כתב בגד גדול וכלאים מצד א' אסור אפי' צדו השני כו' ולמה מותר כאן ליהנות שאר הרגל מזה שיש כלאים בעקב והאריך בתירוצים ול"נ דלק"מ דגבי מלבוש שהוא רך דוקא אמרו כן דאסור אע"פ שאינו מתחמם וכל שאינו מלבוש אינו אסור אלא דוקא במתחמם משא"כ כאן אין שם מלבוש על זה כיון דלמטה מוטלת בעור רק שכנגד העקב יש צמר ואי הוה מחמם היה אסור מכח החימום ע"כ התירו בזה שאין שם חימום ואינו בגד ובזה מתורץ נמי דברי הרמ"א שכתב מנעל שהוא כלאים ואין לו עקב וכו' והקשו רבים למה כתב ואין לו עקב ולפי מ"ש אתי שפיר דלפי הנראה הוא ממש כמנעלים שלנו שקורין פאנטאפלי"ן דהיינו שסביב העקב של רגל אין שם עור מנעל כלל ע"כ התירו לתת כלאים תחת העור המנעל ממעל לרגליו וכן תחתיו במקום שהרגל עומד עליו מפני שאין שם בגד על הכלאים שיש במנעל שהרי סביב העקב אין שם כלום דאלו היה שם ג"כ בגד היה אסור מצד שהוא מלבוש אבל עכשיו אין איסור אלא מכח חימום וברגל כולו אין שום חימום וכן נהגו לצאת בפאנטאפלי"ן שיש שם בגד מבפנים בכל צדדיו אף שתפרו העובד כוכבים בחוטי פשתן אבל אם עשה כן במנעל דהיינו שגם נגד העקב סביב יש עור המנעל וגם שם תפור בבגד אסור מטעם בגד כלאים דאנו חושבין הבגד שתפור מבפנים כאלו הוא בגד בפ"ע בלא עור המנעל עכ"ל (זאקי"ן שיש שם חוטי פשתן צריך להוציא החוט קודם לבישה. וילון שקורין פארהאנ"ג שעושין בביתם אסור לעשותן מכלאים. בה"י).