שולחן ערוך יורה דעה שא א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

מותר מן התורה לישב על מצעות של כלאים שנא' לא יעלה עליך אבל אתה מציעו תחתיך:

הגה: וכן מותר להעלותם עליו שלא בדרך חמום כגון לפרוס עלוי אהל של כלאים (טור) וכן לפרוס בגד כלאים על גיגית שרוחץ בה כדי להעמיד החום (מרדכי פ"ק דביצה ובהגהות אשיר"י שם) דאינו אסור אלא דרך לבישה או להעלותם עליו דרך חמום:

ומדברי סופרים אפי' עשר מצעות זו על גבי זו והתחתון שבהם כלאים אסור לישב על העליון שמא תכרך נימא על בשרו בד"א ברכין כגון יריעות ושמלות אבל כרים וכסתות שהם קשים וליכא למיחש שמא תכרך נימא עליו מותר לישן עליהם ובלבד שלא יהא בשרו נוגע בהם בד"א כשהם ריקנים ונתונים על גבי איצטבא של עץ או של אבן אבל אם הם מלאים או אפי' ריקנים אם הם נתונים על גבי מטה או על גבי תבן אסור לפי שנכפף תחתיו ונכרך על בשרו:

הגה: וי"א דכל זה מיירי בכלאים דאורייתא אבל בכלאים דרבנן והם קשים מותר לישב עליהם בכל ענין דהואיל וכשרכים הם אינו רק דרבנן בקשים לא גזרו (רשב"א סי' תשס"ב) ומ"מ לכתחילה לא יעשה של כלאים (כל בו):

מפרשים

ש"ך - שפתי כהן

(א) וכן מותר כו'. בכל אלו שהזכיר הרב מותר אפי' מדרבנן מיהו נראה דהיינו שלא יגע בהן:

(ב) וי"א כו'. צ"ע מאי וי"א דהא ליכא מאן דפליג בהא כמבואר בב"י וכל הפוסקים דלכ"ע כלאים דרבנן מותר לישב עליהם בקשים ואפי' ללבוש שרי בקשים וכן מוכח מדברי הרב גופיה בסעיף ב' דכתב הלבדים הקשים מותרים בלבישה הואיל ואפי' רכים אינם אלא מדרבנן ואפי' היש מחמירין התם בלבדים היינו משום דס"ל דלבדים אסורים נמי מדאורייתא אבל בכלאים דרבנן שרי לכ"ע ונראה שגם מ"ש הכל בו שלכתחלה לא יעשה מכלאים שמא יבא לכסות בהן מיירי בכלאים דאורייתא וצ"ע:


ט"ז

לפרוס עליו אהל כו'. ואע"פ שמגין עליו מפני החמה או הצנה מ"מ מותר כיון שאין זה דרך לבישה משא"כ בסעיף ו' שאסור במגין מפני החמה כיון שהוא דרך לבישה:

ומדברי סופרים אסור כו'. מדכתב רמ"א וכן בטור התיר עשיית אוהל בהיתר דאורייתא משמע דמדרבנן אסור אפילו באהל דשמא יבוא לפעמים שיתכסה באותו אהל אם הוא קרוב אליו למעלה או לצדדיו אלא דקשה דא"כ גם גבי פריסה על הגיגית היה לו לומר דדוקא מן התורה מותר שהרי בחדא מחתא מחתינהו רמ"א וזה מותר אפילו מדרבנן שהרי כתוב במרדכי פרק קמא דביצה דרבינו יואל התירו אלא על כרחך דהיתר דאוהל ועגלה מותר אפילו דרבנן והטור סמך עצמו כיון שכתב בסיפא איסור דרבנן גבי מצע תחתיו ממילא שאר התירים נשארו כדין תורה כיון דלא שייך שם טעם זה האיסור זה נ"ל ברור וא"כ אין איסור לישב על אותן העגלות שיש להם אהל תפור בגד פשתן בבגד צמר וקורין אותו פאקלי"ט אלא שקשה מ"ש מוילון שעל הפתח שבסעיף י"א שיש בו משום כלאים שהשמש מתחמם בו לפעמים וה"נ צידי זה הפאקלי"ט היושב אצלם הוא מתחמם בהם בזמן הקור והוא איסור גמור ואינו דומה לגיגית ששם אינו נוגע כלל אותו המכסה שמכסה על הגיגית משא"כ כאן בצידי העגלה בפרט כשרבים יושבים שם ונדחה אחד אצל צידי הפאקלי"ט ובאמת שמעתי קצת אנשי מעשה נזהרים לישב באותן עגלות אבל רוב העולם נוהגים בו היתר ונראה דהם סומכים שירחיקו עצמן מליגע באותן הצדדין ואף שדבר קשה מליזהר בזה מ"מ כיון שאין כאן כלאים דאורייתא דהא אינו שוע וטווי ונוז יחדיו ע"כ די בזהירה מליגע בזה ואף אם לפעמים נוגע בו מיקרי דבר שלא מתכוין ומותר אבל עכ"פ אזהרה בעינן בזה כל מאי דאפשר. כן נ"ל:

נתונים ע"ג מטה. פי' של חבלים:

מותר לישב עליהם בכל ענין. פי' אע"ג דנכפף תחתיו והוה כמו לבישה וה"ה לבישה ממש דשרי בלבדים קשים וכמ"ש רמ"א עצמו בסמוך אח"כ וכ"כ באשר"י בהדיא הביאו ב"י וכ' בפרישה ולפי זה בכובע של נשים של סמו"ט שתופרין לבד בין סמו"ט מותר ע"ש. ולפמ"ש רמ"א שלכתחלה לא יעשה אותה כלאים היה ראוי למחות ביד האומנים בזה וכ"ש לפי המחמירין שכ' רמ"א בסעיף ב' דהיינו הרמב"ם דסבירא ליה בשוע לחוד הוה דאורייתא כמ"ש בסימן ש' אלא דכבר כתב הרשב"א הביאו ב"י על כיוצא בזה הנח להם מוטב יהיו שוגגים כו':

באר היטב

(א) מותר:    כתב הש"ך בכל אלו שהזכיר הרב מותר אפילו מדרבנן מיהו נראה דהיינו שלא יגע בהן.

(ב) וי"א:    כ' הש"ך דצ"ע מאי וי"א דהא ליכא מאן דפליג בהא דלכ"ע כלאים דרבנן מותר לישב עליהם בקשים ואפילו ללבוש שרי בקשים וכתב הט"ז דבפרישה מבואר דכובע של נשים של סמו"ט שתופרין לבד בין הסמו"ט מותר ע"ש ולפי מ"ש הרמ"א שלכתחלה לא יעשה אותה כלאים היה ראוי למחות ביד האומנים בזה וכ"ש לפי המחמירין שכתב הרמ"א בס"ב אלא דכבר כתב הרשב"א על כיוצא בזה הנח להם מוטב שיהיו שוגגים וכו' וגם משמע לדעת הרמ"א דאין איסור לישב על אותן העגלות שיש להם אוהל תפור בגד פשתן בבגד צמר וקורין אותן פאקלי"ט אלא שקשה מ"ש מוילון שעל הפתח בסי"א שיש בו משום כלאים מפני שהשמש מתחמם בו לפעמים וה"נ צידי זה הפאקלי"ט היושב אצלו הוא מתחמם בזמן הקור והוא איסור גמור ואינו דומה לגיגית ששם אינו נוגע כלל מה שא"כ כאן בצידי העגלה בפרט כשרבים יושבים שם ונדחק א' לצד הנ"ל ובאמת שמעתי שקצת אנשי מעשה נזהרים לישב באותה עגלה אבל רוב העולם נוהגין היתר ונראה שהם סומכים שירחיקו עצמם מליגע באותן הצדדין ואף אם לפעמים נוגע בהן מקרי דבר שאינו מתכוין אבל עכ"פ אזהרה בעינן בזה כל מה דאפשר עכ"ל.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על יורה דעה לחץ כאן



▲ חזור לראש