שולחן ערוך יורה דעה רפו כ


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · שפתי כהן (ש"ך) · באר היטב · באר הגולה · פתחי תשובה

שולחן ערוך

פתח שאחורי הדלת -- אם יש לו פצים טפח -- חייב במזוזה.

מפרשים

 

ש"ך - שפתי כהן

(כז) פתח שאחורי הדלת כו'. פירש רש"י כגון שיש במקצוע הבית פצים קבוע לשני פתחים מחותכי' א' לצפון ואחד למערב וקבעו המזוזה בפצים בחלל הפתח הצפוני וכשהדלת פתוח הוי אחורי הדלת אם יש בעובי הפצים עובי הבדלת טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת לפתח מערבי הואיל ואין המזוזה בחללה ואם לאו א"צ מזוזה אחרת שהרי היא כמונחת בחלל עצמו ע"כ ועב"ח וירא' מכאן אותן פתחים שהם חלוקים ועמוד באמצע די להם במזוזה א' אפילו אם יש בעובי העמוד טפח דלא מחייב בשתים כשיש בעובי העמוד טפח אלא כשאחד בצפון וא' במערב אבל כששני הפתחים ברוח א' אפי' אם יש בעובי הפצים טפח חשוב הכל כפתח א' אפילו לפי' השני שפי' רש"י כמו שדרך לעשות פתח אחד קטן אצל שער הגדול שאין פותחין תמיד השער הגדול ופותחים הקטן ואם יש פצים רוחב טפח ביניהם צריך מזוזה אחרת אפילו לפי זה נראה שפתח החלוק אין צריך דשאני התם דפתח הקטן נבדל משער הגדול לגמרי שהרי נפתח ונסגר כל אחד בלא חבירו אבל הכא שאין נבדלין זה מזה דכשזה נפתח גם זה נפתח גם נסגרים ביחד ואין העמוד נעשה אלא לנוי ודאי כחד חשיבי עד כאן לשון טור ועיין ב"ח ודרישה מה שכתבו בזה:
 

ט"ז - טורי זהב

פתח שאחורי הדלת. בטור כתוב פרש"י בזה כגון שיש במקצוע הבית פצים קבוע ושני (כ"ה ברש"י בגמרא ועדיף מגירסא של הטור דגורס לשני) פתחין מחותכין בו אחד לצפון וא' למערב וקבע מזוזה בפנים בחלל פתח הצפוני וכשהדלת פתוח הוה אחורי הדלת אם יש בעובי הפצים עובי הבדלה טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת לפתח מערבי הואיל ואין המזוזה בחללה ואם לאו א"צ מזוזה אחרת שהרי היא כמונחת בחלל עצמו עכ"ל והקשה המרדכי על רש"י מנא ליה הא ופי' הר"ן כגון שיש אצל פתח חדר שצריך מזוזה ויש פצים שם שהוא ימין לזה ולזה וכיון שאין ביניהם טפח יוצא במזוזה אחת עכ"ל פי' דהוקשה לו לפרש"י הא כשיכנס בפתח המערב הוה המזוזה לשמאלו שהרי הפצים הוה לשמאל הנכנס שם והיאך יוצא במזוזה ההיא וע"כ לומר שכיון שקבעה בפתח הצפוני ושם באותו פתח הוה המזוזה לימין הנכנס מהני גם לפתח המערב ועל זה הקשה מנא ליה הא ע"כ פירש הר"ן שיש חדר שם שנכנסים לאותו חדר דרך פתח המערב ולשם זה נעשה אותו פתח ונמצא דהוה המזוזה בימין הנכנס מביתו לאותו חדר רק שם פתח המערבי ובדרך זה חזק ואמץ מו"ח ז"ל והאריך בביאורו ובדרישה ופרישה האריך ג"כ בפי' דבר זה של רש"י וההיתר הוא מכח שכיון שנעשה בעיקר קביעתו לימין סגי גם בפתח השני שהוא לשמאל ואני אשתומם על הראשונים ואחרונים כשעה חדא שזכרתי למה לא פירשו דברי רש"י כפשוטן והכל ניחא דהחכמים הנ"ל הבינו שיש פתחים במערב וצפון כדרך שאר הפתחים של בית שמשייר בבנין הכותל מקום הפתח ומגיע עד הפצים והיאך הבינו ברש"י מה שכתב מחותכין בו היאך תתפרש לשון חיתוך בזה והאמת הברור לפע"ד דשני הפתחים הם בפצים עצמו מחותכים בו דהיינו שבמקצוע מערבית צפונית עומד פץ אחד עב ורחב ונחתך בו חתך גדול כדי שיעור פתח מצד צפון לתוך חלל הבית ושם נכנסין ויוצאין מצפון לבית ומבית לצפון ועוד נחתך שם שיעור פתח מצד מערב לחלל הבית ושם הוי כניסה ויציאה מבית למערב וממערב לבית ועשה המזוזה בחלל הפתח המערבי דהיינו באותו צד שהוא ימין הנכנס ממערב לבית שהרי באותו פצים עצמו יש חלק ימין ושמאל בפתח העשוי בו נמצא הכל ניחא דהכי קאמר שהמזוזה של פתח המערבי פשיטא שהיא כדין אלא דבפתח הצפוני יש חילוק אם יש באותו חלק פצים המבדיל בין מערב לצפון שיעור טפח צריך מזוזה אחרת לצפוני אבל אם אין שם הבדל טפח חשבינן אותו הבדל כמאן דליתא ומתכשר גם הצפוני כאלו גם הוא בחלל המערבי וימין אחד לשניהם סגי ואע"ג דליכא צפוני הוה המזוזה רחוק מטפח סמוך לחוץ מ"מ כשר הוא כמ"ש סימן רפ"ט וכ"ש הכא דעכ"פ לצד צפון הוה כראוי. וזה מבואר גם בלשון רש"י שבגמרא שמביא ב"י אלא דשם נקט פתח דרומי ומערבי והוא נמי בדרך זה אלא שבזה צ"ל שהמזוזה בפתח הדרומי בחלק ימין הנכנס ופתח מערבי מתכשר באותה מזוזה ג"כ אם אין טפח בהבדל שהרי היא ימין לשניהם. ומ"ש רש"י וכשהדלת פתוחה הוה אחורי הדלת אין זה שייך לשום טעם פטור או חיוב אלא פי' למה נקרא חד פתח אחורי הדלת בגמרא ועיקר הכוונה של בעל התלמוד להורות לנו סמיכות הפתחים באיזה דרך שנוכל להבינו שב' המקומות הם מקום אחד והיינו על דרך שכתבתי ובזה ניחא הכל שהמזוזה היה ממש בימין לשניהם ובמקומה הראוי מה שא"כ למה שהבינו החכמים הנ"ל דהמזוזה בפצים והפתחים הם בלאו הפצימים היאך תצרף המזוזה באין עובי טפח הא אין המזוזה לצד חלל הפתח של אחוריה ובמה שכתבתי הכל ניחא בסייעתא דשמיא ואולי מן השמים מקום הניחו לי בזה לפרש כן:
 

באר היטב

(כ) שאחורי:    פירש רש"י כגון שיש במקצוע הבית פצים קבוע לשני פתחים מחותכים א' לצפון וא' למערב וקבעו המזוזה בפצים בחלל הפתח הצפוני וכשהדלת פתוח הוי אחורי הדלת אם יש בעובי הפצים עובי הבדלת טפח בין פתח לפתח צריך מזוזה אחרת לפתח מערבי הואיל ואין המזוזה בחללה ואם לאו א"צ מזוזה אחרת שהרי היא כמונחת בחללה עצמו ע"כ ויראה מכאן אותן פתחים שהם חלוקים ועמוד באמצע די להם במזוזה א' אפי' אם יש בעובי העמוד טפח דלא מחייב בשתים אלא כשא' בצפון וא' במערב אבל כששני הפתחים ברוח א' אפילו אם יש בעובי הפצים טפח חשוב הכל כפתח א' עכ"ל ומפרש הט"ז דברי רש"י דר"ל דשני הפתחים הם בפצים עצמו מחותכים בו דהיינו שבמקצוע מערבית צפונית עומד פץ א' עב ורחב ונחתך בו חתך גדול כדי שיעור פתח מצד צפון לתוך חלל הבית ושם נכנסין ויוצאין מצפון לבית ומבית לצפון ועוד נחתך שם שיעור פתח מצד מערב לחלל הבית ושם הוי כניסה ויציאה מבית למערב וממערב לבית ועשה המזוזה בחלל הפתח המערבי דהיינו באותו צד שהוא ימין הנכנס ממערב לבית וא"כ המזוזה של פתח המערבי פשיטא שהיא כדין אלא דפתח הצפוני יש חילוק אם יש באותו חלק פצים המבדיל בין מערב לצפון שיעור טפח צריך מזוזה אחרת לצפוני אבל אם אין שם הבדל טפח חשבינן אותו הבדל כמאן דליתי' ומתכשר גם הצפוני כאילו גם הוא בחלל המערבי וימין א' לשניהם סגי ומה שנקט רש"י לשון דרומי ומערבי הוא נמי בדרך זה אלא שבזה צ"ל שהמזוזה בפתח הדרומי בחלק ימין הנכנס ופתח מערבי מתכשר באותה מזוזה ג"כ אם אין טפח בהבדל שהרי היא ימין לשניהם עכ"ל.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש